בני גנץ
צילום: דוד כהן, פלאש 90

הרמטכ"ל שהפך לטירון מטורטר: גנץ מסיים את המערכה מול נתניהו בכניעה ובהשפלה

ממשלה שקמה בחטא פוליטי, ללא כוונה אמיתית של נתניהו לקיים אותה, הגיעה לסופה כששותף פריטטי פיקטיבי וחסר הבנה פוליטית - יצא אבל וחפוי ראש • פקיד ההסתדרות האפור ניצח שני רמטכ"לים • סער מסכן את בנט, שדהר לקמפיין ונעצר במאני טיים • מפלגת הרמטכ"לים שחקה את היכולת ואת המוטיבציה של איזנקוט להיכנס לפוליטיקה ולעשות שינוי
יואב קרקובסקי, פרשנות
22 בדצמבר 2020
15:50

בני גנץ הוא גיבור טרגי. בסיפור הפוליטי שלו נמצאים כל המרכיבים הקלאסיים של טרגדיה יוונית: מהפרולוג, ההתלבטות הממושכת אם להיכנס לזירה הפוליטית ולהוות אלטרנטיבה לבנימין נתניהו, דרך ההחלטות שקיבל בדרך, שכללו את פירוק כחול לבן והכניסה לממשלה, חוסר התפקוד והעמידה מול התרגילים הפוליטיים של נתניהו, והכול בשלומיאליות פוליטית, תוך התלבטות אין סופית שהסתיימה אמש בקטסטרופה של ליל החניונים – עם תרגיל שעשו שלושה חברי סיעתו, הנאמנים אליו ביותר בתחילת הדרך, בהתנגדותם לפשרה שהוא עצמו ניסח, שהביאה לפיזור הכנסת וכנראה לסיום דרכה של כחול לבן בפוליטיקה הישראלית.

אחרי שפעל מאחורי גבם של יאיר לפיד ומשה יעלון במארס-אפריל, המשיך גנץ באותו הסגנון גם ביממות האחרונות. את שאריות האמון הציבורי שהיו לו בתוך המחנה שלו הוא איבד, תוך שגייס את אחד המומחים לקיומם של הסכמים פוליטיים, השר לשעבר חיים רמון - דמות מאוד שנויה במחלוקת במחנה של גנץ. המהלך הביא את אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע להפר את ההוראה הפוליטית הברורה של יו"ר המפלגה, ולהיעדר מן ההצבעה, וכך לתת סיכוי לעוד כמה שעות של דיונים מול הליכוד. כל הדיווחים על קרבות פנימיים, שחלקם הוכחשו, באו לידי ביטוי פומבי במליאת הכנסת במלוא העוצמה.

נתניהו הצליח לבלבל את גנץ. הוא גרם לו לשבור את האלטרנטיבה השלטונית היחידה שנוצרה פה זה יותר מעשור וחצי, על כל 33 המנדטים שלה

בני גנץ לא רצה בחירות והוביל את החוק לפיזור הכנסת. בני גנץ לא רצה בחירות וניהל משא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי למנוע אותן. הגיע איתו לסיכומים ללא גיבוי מחברי סיעתו, שעודכנו בתקשורת. משהו קרה בין ראשון בחצות לשני בצוהרי היום – שהביא את גנץ לעשות פליק פלאק לאחור, לחזור לעמדת הבסיס ולהוביל להתאדותו הפוליטית.

בני גנץ בא בטוב. הוא באמת רצה להיכנס לממשלה כי חשב שבלב ליבו של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי שאין לו תקדים, צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולשאת את הנטל במשותף. כך הוא חונך. הוא הוזהר, על ידי שותפיו לשעבר, על ידי שותפיו הנוכחיים (אוטוטו גם לשעבר), על ידי מי שהובילו בעבורו את השיחות מול נתניהו. הוא שמע אך לא הקשיב.

בנימין נתניהו במיומנות נדירה הצליח לבלבל את גנץ. הוא גרם לו לשבור את האלטרנטיבה השלטונית היחידה שנוצרה פה זה יותר מעשור וחצי, על כל 33 המנדטים שלה. הוא גרם לגנץ להיראות בפני הציבור כרודף כבוד וכיבודים, עם תואר ראש ממשלה חליפי והשיירה שכרוכה בזה, רכב אאודי 8, מאבטחים, אבטחת הבית והמשפחה, ומשרד ראש ממשלה חליפי חסר משמעות שעולה לא מעט כסף. זו הייתה ממשלה שהתכנסה 33 פעמים, קיבלה 238 החלטות ושתי ישיבות רשמיות שלה בוטלו. על פניו נשמע ממוצע הגיוני, האווירה והמעשים בפועל – ממש לא.

 (צילום: טל שחר, פלאש 90)

גנץ חשב שהוא נכנס לממשלה, אלא שמה שהיה כאן זהו אירוע פוליטי שכולו מריחת ומשיכת זמן. הוא היה אמור להתעורר כשישיבות הממשלה בוטלו באופן סדרתי, הוא היה צריך להתעורר כשקבינט הקורונה מרח החלטות במקום לקבלן. הוא נתן את אוגוסט כתאריך יעד להעברת תקציב, והתקפל לפשרת הנדל והאוזר - היועצים הנאמנים, האחיתופלים שלו – שמנעו ממנו פעמיים הקמת ממשלת מיעוט, השפילו אותו מול נתניהו בפשרה מבזה, ומיד כשנפתחה האופציה חמקו לזרועותיו של גדעון סער.

גנץ היה אלוף ורב אלוף, אבל הוא חלש במודיעין. מאוד חלש. כל האירועים הפוליטיים התרחשו מאחורי גבו, מעליו ומתחתיו, והוא נרדם בשמירה. כמפקד פלוגה הוא היה מרתק חייל כזה ל-30 יום לבסיס ולא מאפשר לו לצאת הביתה. כשזה קורה לו – הוא חומק הביתה, נעלם ונאלם. גנץ נכנס לשדה הפוליטי כטירון שטורטר על ידי שועל פוליטי ותיק, ומסיים את המסלול ללא הדרגות ואולי ללא מועד ב'.

מול הפוליטיקאי המיומן ביותר שיש בעולם המערבי, צריך להתייצב שועל פוליטי. בני גנץ, וגבי אשכנזי הם הכול חוץ מזה

ההחלטות והביצועים הפוליטיים של גנץ הם תאונת שרשרת. כישלון פוליטי ומנהיגותי קשה. הכניסה לממשלה, תוך עיוות חוקי יסוד כדי להבטיח את קיומה של רוטציה, השאירו בור עמוק בכל הקשור לתקציב. גנץ הוזהר מפני החור הזה. הוא לא תיאר לעצמו שראש ממשלה ימנע ממדינתו תקציב כדי למנוע את קיומו של הסכם פוליטי שכולל רוטציה, כשברקע מתקיים משפטו הפלילי. גם ההחלטה המתריסה להקים ועדת בדיקה פנימית בנושא הצוללות מתפרקת לגנץ רגע לפני ההליכה לבחירות, עם התפטרות חבריה ממה שנתפס כהצגה בלבד. עוד מהלך שנוהל ברשלנות, ויהווה נזק עצום לקמפיין הבחירות שלו, אם בכלל יתמודד.

מרוב שגנץ רצה לקיים את הממשלה ולגרום לה לבצע את תפקידה - להעביר תקציב מדינה – הצליח נתניהו לגרור אותו לשיחות פוליטיות, שבהן הושמעו תביעות לא הגיוניות ולא מוסריות פוליטית וציבורית. גנץ הסכים, וניסנקורן, עוד שועל פוליטי ותיק, קיפל אותו. את הלחץ והכעס על ניסנקורן היה אפשר לשמוע בתדרוכים שתדרכו אנשי גנץ כנגדו.

המסקנה משלוש מערכות הבחירות האחרונות צריכה להיות שמול הפוליטיקאי המיומן ביותר שיש בעולם המערבי, צריך להתייצב שועל פוליטי. כזה שיודע לחולל מהלכים מתחת לרדאר שלו. בני גנץ, וגבי אשכנזי הם הכול חוץ מזה. או שהם תמימים מדי, או שהם עייפים מדי. דבר אחד בטוח, הם לא היו רעבים מספיק - לא לשלטון ולא למשילות תקינה. הם נגררו ולא הובילו, וסיימו את המערכה בכניעה ובהשפלה, ויתרה מכך באובדן האלטרנטיבה השלטונית לנתניהו.

הכיפה האדומה של סער

גדעון סער הוא פוליטיקאי מיומן שמכיר את נתניהו היטב. הוא היה איתו שנים כמזכיר ממשלה, יו"ר סיעה באופוזיציה הקטנה, הקולנית והקשה שניהל לצידו של נתניהו מול אהוד אולמרט. סער היה מי שבנה עבור נתניהו את הקואליציה הטובה ביותר שהייתה לו מעולם - ממשלת 2009.

הוא הצליח אמש לנהל את האירוע מרחוק, כשהוא בבידוד ביתי בדירתו בתל אביב, והפתיע את נתניהו ואת גנץ, שניסו למנוע בחירות רק כדי לייבש אותו מחוץ למערכת על ידי דחיית הבחירות. סער גוזל קולות מהליכוד, אבל בעיקר מכחול לבן. עכשיו, כמי שעומד מאחורי המהלך הפוליטי המבריק הזה, הוא יצליח לחזק את מפלגתו החדשה.

בנט מפחד להרגיז את ה"בייס" הימני שרוצה את נתניהו. הוא עדיין מקווה לגזול מהם נתח פוליטי משמעותי, אך לא מבין שזה פשוט לא ילך

סער גם ממשיך לסבך את מי שראה את עצמו כמחליף של נתניהו - נפתלי בנט. בנט היה לאופוזיציה היעילה ביותר נגד נתניהו בחודשים האחרונים, וקיווה להוות אלטרנטיבה. גם בנט מיומן ומכיר היטב את נתניהו, אך סער הצליח להפתיע אפילו אותו. בנט לא קלט את המסר, עדיין.

סער מדבר על סוף עידן נתניהו, בנט עדיין מגמגם. הביטוי השחוק: "אנחנו לא בכיס של אף אחד", שבו משתמש בנט, צריך להבהיר לבוחריו הפוטנציאלים שבנט יילך עם נתניהו בכל מקרה. בנט מפחד להרגיז את ה"בייס" הימני שרוצה את נתניהו. הוא עדיין מקווה לגזול מהם נתח פוליטי משמעותי, אך לא מבין שזה פשוט לא ילך. סער ברור ונחרץ, בנט מעמעם ומגמגם. במצב הזה ברור מדוע הוא נחלש בסקרים. רק כאשר היה תקיף מול נתניהו, ב-2013 ובחודשים האחרונים, מצבו בסקרים היה טוב ואפילו מצוין.

הטוויסט הפוליטי של סער | האזינו להסכת "עוד יום"

ניסנקורן לעבודה

מנצח נוסף בכנסת העגומה הזו הוא אבי ניסנקורן. לכאורה פקיד הסתדרותי אפור שניצח שני רמטכ"לים. ניסנקורן, בניגוד לגנץ ואשכנזי, לא ויתר על שום עיקרון. הוא היה המצפון הדמוקרטי הפועם של כחול לבן, ומנע מגנץ להיכנע לגחמות של נתניהו, שהוצגו על ידי יריב לוין במשא ומתן המוזר שהתנהל בימים האחרונים.

נוכח מצבה העגום של כחול לבן בסקרים, אי האמון של שליש סיעתו והדם הרע בינו לבין גנץ ואשכנזי, יכול כעת ניסנקורן להפליג הלאה, ליעד הבא. לנסות להקים מסגרת פוליטית משמאל למרכז, שיכולה לכלול כמה שמות שהיו לצידו במאבק הפנימי מול גנץ, כמו אסף זמיר ומיקי חיימוביץ', ואולי לכלול גם שחקן פוליטי שמחפש את דרכו לזירה הארצית - רון חולדאי.

זה אולי יהיה לא פשוט לגשר על העימות בין חולדאי וממלא מקומו לשעבר בעיריית תל אביב אסף זמיר, אבל זה מכשול קטן בדרך. הפלטפורמה האפשרית לקיומו של מהלך מסוג זה יכולה להיות מפלגת העבודה הגוססת. ביתם הפוליטי המקורי של כל אלה הוא העבודה, ויכול להיות שזו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה להציל את המפלגה הזו.

גדי כן/לא

שאלת גדי איזנקוט תהדהד עד השבוע השני של פברואר (מועד סגירת הרשימות לכנסת ה-24), אם לא יודיע בימים הקרובים על הצטרפות לחיים הפוליטיים. מהדיווחים והשמועות עד כה נאמר שרק לאחר פיזור הכנסת הוא יחליט. יעלון כבר גרם לו נזק גדול. איזנקוט, כמו אשכנזי, רוצה להוסיף את "הגרוש ללירה", ולהיות למי שיהיה מסוגל להחליף את נתניהו. אין ספק שגנץ, אשכנזי ויעלון שחקו עד אפר את המותג: רמטכ"ל לשעבר שנכנס פוליטיקה.

איזנקוט הוא מספר 2 קלאסי לבחירות 2021, אבל קשה לצפות שהוא ישנה משהו של ממש במפת הסקרים גם לאחר שיצטרף

איזנקוט, בדומה לגנץ ואשכנזי, נטול ניסיון פוליטי. ולא, הוא אינו עומד בקריטריונים שדרושים למי שצריך להתמודד מול נתניהו. הוא מספר 2 קלאסי לבחירות 2021, אבל קשה לצפות שהוא ישנה משהו של ממש במפת הסקרים גם לאחר שיצטרף, נוכח המיאוס וחוסר האמון הציבורי שהשאירה אחריה מפלגת שלושת הגנרלים.

בחירות 2021 יצאו לדרך, אם לא יימצא טריק כלשהו עד חצות. תישארו מחוברים, זה תמיד יכול לקרות. זו הייתה כרוניקה של מוות ידוע מראש. זו מערכת בחירות שבה הימין מתמודד מול עצמו, והשמאל-מרכז מפורק ללא מנהיג ברור שיכול להוות אלטרנטיבה לבנימין נתניהו. זה יכול להוליד חיבורים ותצורות פוליטיות חדשות, שנכון לכתיבת שורות אלה נרקמות כנראה בחדרי חדרים של יועצים אסטרטגיים, פרסומאים, וכמה פוליטיקאים.

הכותב הינו פרשן כאן רשת ב