המוזיקאי, השחקן והמגיש דן תורן הלך לעולמו היום (רביעי) בתום התמודדות עם מחלת הסרטן והוא בן 63 במותו. טרם נמסרו פרטים על מועד הלווייתו.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
תורן, נולד בקיבוץ ראש הנקרה ב-1960, לשחקן והבמאי אילן תורן, מוותיקי תיאטרון חיפה. את ילדותו עשה בתל אביב. הוא שירת בתיאטרון צה"ל ולמד בבית הספר לטלוויזיה ולקולנוע של אוניברסיטת תל אביב.
הוא התפרסם בשנות ה-80 כשהשתתף בפינה המיתולוגית "על הברזלים" בתוכנית "זהו זה!" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. תפקידו הראשון היה בסרט הקולנוע "סיפור אינטימי" של הבמאי נדב לויתן. בהמשך הופיע בסרטים "דורית - חשיפה איטית", "בחינת בגרות", "עתליה", "המובטל בטיטו", "פוטו רומן", "תלווה לי את אשתך" ו"אחד משלנו". הוא אף שיחק בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון הבימה ובתיאטרון הקאמרי ונמנה בין מגישיו הראשונים של ערוץ הילדים.
במקביל לקריירת המשחק ניהל קריירה מוזיקלית ענפה. ב-1988 שחרר את אלבום הבכורה שלו "לו-חמה בשטח בנוי", שכלל את הגרסה הראשונית של הלהיט "לבן על לבן". בהמשך, שחרר עם להקת "שונרא" את האלבום "נופל על ארבע" והצטרף ללהקת "בלאגן" איתה הקליט את האלבום "גן עדן עירוני". ב-1996 שוחרר אלבומו המצליח ביותר "יורד נמוך" שכלל את הלהיטים "שוב השקר הזה" ו"אימפריות נופלות לאט". בשנת 2003 השתתף בטלנובלה "משחק החיים".
בתוך כך, תורן כתב שירים לאמנים רבים בהם "קולנוע" ו"גידי" לזמרת שרון ליפשיץ, "ביום של הפצצה" ו"את שרה ברדיו" לרמי קלינשטיין, "מפנה מקום" לברי סחרוף ו"בך לא נוגע" ליהודית רביץ.
לאורך הקריירה שחרר תורן שבעה אלבומים, ארבעה מיני-אלבומים ושני אוספים. בשנת 2010 הוענק לו פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר על שם אמיתי נאמן. בשנת 2013 לימד קורס שירה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. בשנים האחרונות לחייו שימש מרצה בכיר בבצלאל ולימד בבתי הספר למוזיקה "רימון" ו"מזמור". ב-2021 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "חוזר לשם עכשיו".
תורן הניח שני ילדים, בת זוג, הורים ואחות.
