במועדון "צוותא" בתל אביב התקיימה היום (שני) פרזנטציית המחזה החדש "רק רצתה לרקוד", שעוסק בטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. צוות השחקנים בפרויקט, אותו כתבה וביימה המחזאית והשחקנית הדר גלרון, מורכב מניצולים ממסיבת הנובה שהיו עדים לטבח והצליחו להינצל מהתופת.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
בין המשתתפים במחזה - רפאלה טרייסטמן, שורדת נובה, שנמלטה למיגונית עם בן זוגה לוחם גולני חנני גלזר שיצא להילחם במחבלים בידיים חשופות ונרצח; ג'סיקה אלטר, שבן זוגה בן שמעוני היה במסיבה והבריח עשרות מבלים למקום מבטחים עד שנרצח; רון מזרחי, לוחם סיירת גבעתי במילואים שמשרת תשעה חודשים בעומק עזה; יובל סימן טוב, שורד נובה; ויעל תמיר, לוחמת ביחידה הטקטית המיוחדת של מג"ב, שנלחמה ביישובים בעוטף והצילה תושבים רבים מתוך הטבח.
במרכז המחזה ניצבת ליה (אותה מגלמת טרייסטמן) צעירה שרצתה לרקוד במסיבת נובה. הכרטיסים למסיבה היו יקרים עבורה, אך יומיים לפני האירוע, חברה שנקעה את רגלה, נתנה לה את הכרטיסים במתנה. היא יצאה למסיבה עם בן זוגה גבריאל, בחור ישיבה שמנהל חיים כפולים, אותם הסתיר ממשפחתו. כשלרגע נראה שהכול הולך להיות מושלם - הגורל מתערב בדרך קשה וכואבת.
"זה התחיל בבית צבי", אמרה היום גלרון בריאיון לכאן חדשות. "הוזמנתי לעשות יצירה עם סטודנטים שנה ג' ואמרתי 'רק על המצב'. כשביקשתי מהסטודנטים לספר בחמש דקות כל אחד 'מה נשמע', אף אחד מהם לא דיבר על המצב, למרות שחלקם איבדו חברים בנובה וחלקם באו ישירות ממילואים".
"אחרי בית צבי, בעצם גם בתוך התהליך, פגשתי שורדי נובה", שיתפה גלרון. "גם בשביל להבין. כשהגיע מפיק לראות את ההצגה, הוא אמר: 'בוא נלך עם זה עד הסוף'. אמרתי 'אוקיי'. כאן לקחנו חלק מהצוות של בית צבי וחלק שהם 'שורדי נובה'. חלקם שחקנים בתחילת דרכם, אבל חלקם לא שחקנים. זאת אומרת, הם משחקים בפעם הראשונה על הבמה והסיפורים שלהם שולבו פנימה".
"אני עוסקת הרבה בפוסט-טראומה ביצירות שלי", אמרה גלרון. "אני רוצה גם דרך ההצגה הזאת, כיוון שאנחנו עדיין בתוך ואנחנו לא יודעים לאן זה הולך, להגיד שיש לנו אחריות. יש לנו אחריות גם כלפי הדור הצעיר וגם כלפי עצמנו. במקום שפוליטיקה משסעת, האמנות יכולה לייצר גשר, לייצר דיאלוג, לייצר קירבה ולייצר הקשבה".
"זה פרויקט הסברה והנצחה, משהו שאנחנו עושים מהלב", אמרה היום טרייסטמן לכאן חדשות. "כשראיתי את הפוטנציאל של הפרויקט הזה, לגעת בלבבות של אנשים ולגרום להם להבין מה עברנו, ואולי לאבד קצת מהסטיגמה שיש נגד קהילת מוזיקת הטראנס, אמרתי למה לא. זאת עוד הזדמנות להזכיר ולהיזכר בזה שדבר כזה לא מגיע לאף אחד. זה עוד סוג של הנצחה, כמו שיר או ציור".
"יש הרבה רעש סביב זה", שיתפה טרייסטמן. "יש אנשים שאומרים לי 'זה לא מוקדם? האם זה נכון?', אני קודם כל אומרת שאין בן אדם שיכול להגיד לי מה נכון לי. אני הייתי שם ואני חושבת שכל בן אדם עושה את מה שעושה לו טוב. אין נכון או לא נכון בסיטואציה כזאת. זה כרגע מה שעושה לי טוב וגורם לי להרגיש שאני עושה משהו בשביל לעזור בצורה שלי. אני הייתי שם. אז לפני (שבאים) לשפוט ולחשוב אולי כדאי לשבת, לראות ולדבר איתנו".
המחזה יוצג לראשונה ב-26 באוקטובר ויעלה ברחבי הארץ. חלק מהכנסות המחזה יועברו לעמותת "ילדי האור", המסייעת למשפחות נרצחי הנובה.
