כמאתיים אלף תושבים פלסטינים נמלטו בשבוע שעבר מהעיר עזה, ובצה"ל מרוצים מהגדלת שטח התמרון. אוגדה 98 מתמרנת כעת במרחב מחנה הפליטים שאטי, הגובל בעיר, ושם פועלת חטיבת בית הספר למ"כים של צה"ל.
תנועת הפליטים הפלסטינים מצפון הרצועה למואסי מקשה על חמאס, שמתחיל לאבד את האחיזה השלטונית שלו במרחב. חמאס העריך כי יצליח לשמור על מצב שבו התושבים לא יתפנו וישמשו מעין מגן אנושי. בצה"ל אף טוענים שהלחץ הזה מגיע למקבלי ההחלטות של חמאס.
גורמים בצבא טוענים כי חמאס פועל כרגע במספר דרכים לסכן את הכוחות: הנחת מטענים, ירי צליפה וכן נסיונות לפשוט על מגננים. בצה"ל מזהים כי חמאס מנסה ליצור מהלך טקטי שיצור עניין ציבורי. זאת הסיבה לירי הטיל נגד מטוסים לעבר מסוק של חיל האוויר השבוע, הניסיון לפשוט על מגננים, לחטוף חייל ועוד.
"הזירה לא השתנתה מאוד, האתגרים פה הם של התווך האורבני הצפוף והגבוהה", מספר סא"ל א', מפקד גדוד הסיור של בית הספר למ"כים. "בשבוע שעבר היו פה אלפי אנשים שחיו פה באוהלים. אני שמח מאוד שהאתגר הזה לא יהיה לפנינו. היום האתגר הוא שיטת הגרילה, ביחס לפחות לשלב הראשון של הלחימה האויב פחות נמצא בקרקע כדי להתמודד איתנו פנים אל פנים ויותר בשיטות של עקיצות באירועים מאוד מהירים וקרובים".
"זה אתגר", הוא מוסיף, "צריך להגיד שגם הצבא למד, התפתח ויש היום הרבה מאוד יכולות שלא היה לנו בהתחלה. הצבא התעצב גם ביכולות הרחפנות, גם במודיעין, גם באמצעים אחרים שהצבא השתפר בהם מאוד בהשוואה לשנתיים אחורה". בצה"ל גם אומרים שהפעילות כעת מתבצעת לאור הפקת הלקחים מהלחימה בזירות אחרות כמו ח'אן יונס ורפיח.
בצה"ל אומרים כי ישנם אזורים שבהם נמנעים מלחימה וירי, מסיבות שונות. למרות זאת בחטיבה מרוצים מקצב ההתקדמות ההדרגתי של הכוחות לעבר מרכז העיר עזה.
"כל מי שמאחורה, בוודאי מי שיש להם השפעה ציבורית, יש לדברים שלהם משמעות"
"הם קרסו, הם נחלשו, הם לא עמדו בעומס" - כך מכנה סא"ל א' את חיילי המילואים שמתקשים להתייצב להמשך שירות מילואים. בסוף שנות התשעים התקשו בצה"ל להשיב ללחץ הציבורי שנוצר בעקבות התבוססות של הצבא בלבנון ומחיר הדמים שישראל נאלצה לשלם במלחמה ברצועת הביטחון. גם עכשיו, בתוך עזה, הוויכוח הציבורי על עצם הצורך בהמשך הלחימה ער. החשש לגורל החטופים ממשיך ללוות את ההתנגדות הציבורית למערכה, זאת לצד המעמסה העצומה על אנשי המילואים.
אך מפקד גדוד הסיור של בית ספר למכ"ים לא רואה כך את הדברים. סא"ל א', בעצמו איש מילואים, נפצע בשנה שעברה בג׳באליה, הספיק להחלים ושב לפקד על הגדוד, תוך שהוא מוביל את לוחמיו בעזה ובלבנון. עכשיו הוא היה בכח הפושט הראשון על מחנה הפליטים שאטי בצפון הרצועה. בשיחה עם עיתונאים הוא מתנגד לעצם הוויכוח על הלגיטימיות של המתקפה הנוכחית בצפון הרצועה.
"אין סרבנים בגדוד, יש מעט אנשים שהפעם הזו היה קשה להם וזה בסדר, אני מבין את זה", אמר. "כשאני מכניס את החיילים לקרב, אנשי מילואים שמשאירים משפחות, ילדים ואימהות בבית, הם צריכים את הגב של עם ישראל. כשאני שומע אמירות שמטילות ספק במשימה הזו,
בערכיותה ובחשיבותה, זה מחליש".
"כל מי שמאחורה, בוודאי למי שנשאו בתפקידים פיקודיים, בוודאי למי שיש להם השפעה ציבורית, יש לדברים שלהם משמעות. החיזוק, ללוחמים במשימה החשובה הזו הוא קריטי".
"מי שקשה לו מכל מיני סיבות, אנחנו יודעים להתחשב בקושי, ובהחלט אני מעריך את כל האנשים שעבדו ופעלו, אנחנו לא באים לשפוט ולהעניש. אנשים נלחמים מתוך רצון פנימי והרוב המוחלט של האנשים שפה הם מלאי עוצמה ומלאי נחישות ומלאי הבנה של חשיבות המשימה הזו. מי שנחלש - אז אין מקומו איתנו, כי הוא מחליש את האחרים. אני לא כועס עליו, ואין פה עניין של להעניש אותו, בטח לא בעולם המילואים".
"להיות פה בזבובים, בברחשים, בחום, באבק, בריח הסולר, והסכנה. קשה להיות פה. חד-משמעית. האנשים פה הם גיבורים. יש כאלה שיותר קשה להם, אני לא שופט אותם. אני בוודאי לא מעניש אותם. הם נחלשו, נכון? מה, זה לא בושה. הם קרסו, הם נחלשו, הם לא עמדו בעומס. זה בסדר, אין לי טענה אליהם, אבל זו המציאות".
