גוף הפיקוח על בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC) קבע כי התובע כרים חאן ניהל מערכת יחסים מינית בלתי ראויה עם חברת צוות זוטרה והמליץ לפטר אותו, כך דווח היום (רביעי) בסוכנות הידיעות רויטרס.
ההחלטה הסופית בעניינו תתקבל בהצבעה שתתקיים בוועידת המדינות החברות ב-ICC בניו יורק ב-24 ביולי. כדי להשלים את התהליך, רוב של 63 מתוך 125 מהמדינות החברות יצטרכו להצביע בעד פיטוריו.
"הראיות מצביעות מעל כל ספק סביר על כך שהתובע ניהל מערכת יחסים מינית עם הקורבן", כך נכתב בהחלטה של גוף הפיקוח שעותק שלה הגיע לידי רויטרס.
עוד נכתב במסמך: "מערכת היחסים החלה במרץ 2023 והסלימה לאורך הזמן ובהקשר של יחסי מרות, מערכת יחסים מינית לעולם איננה ראויה".
גוף הפיקוח הוסיף במסמך כי "התנהגותו הסלימה לאורך הזמן, מה שהוביל למגע מיני ללא הסכמה שהוא קיים איתה במשרד, בביתו הפרטי ובביקור רשמי".
החשד להטרדה מינית במהלך נסיעות עבודה, והטענות של ישראל
בתחילת חודש יוני, הגוף המרכזי של בית הדין בהאג השעה את חאן מתפקידו בעקבות הפרשה שבה הטריד מינית עובדת במשרדו.
חאן בן ה-55 פרש מתפקידו במאי 2025, ויצא לחופשה כדי להילחם בטענות, שאותן הוא מכחיש. העובדת סיפרה על שורה של הטרדות מיניות שחוותה מצד חאן במהלך נסיעות עבודה משותפות ברחבי העולם.
בנובמבר 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון דאז יואב גלנט, בסמיכות לחשיפת הפרשה. ישראל טענה כי "הוצאת הצווים היא חלק מניסיונו של חאן להסיט ממנו את הביקורת, כשהבין את עומק הסתבכותו", וביקשה לבטל אותם.
בבקשה שהוגשה לערכאת הערעור בבית הדין הבין-לאומי, ישראל ביקשה להכריז על חאן כתובע שאינו כשיר לעסוק בתיק. לפי הבקשה הישראלית, "חאן פעל ממניעים אישיים שאינם הולמים בפעולותיו נגד בכירים ישראלים".
בעקבות הוצאת הצווים, ארצות הברית הטילה סנקציות על חאן שכוללות איסור כניסה למדינה, הקפאת נכסים במדינה ומניעה מאזרחים אמריקנים לקיים עמו קשרים מסחריים.
