מחר (שישי) ייבחר ראש ממשלה חדש ליפן. לא מדובר בבחירות הכלליות, שהן צפויות להיערך רק בשנה הבאה. אך במדינה בה שולטת רק מפלגה אחת מאז 1955 - עם שתי הפסקות קצרות - הבחירות להנהגת 'המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP)', הן למעשה הבחירות עצמן.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
באופן די ייחודי, וכנראה תולדה של אותו שלטון ממושך, כהונת מנהיגי ה-LDP, הנושאים רשמית בתואר "נשיא", קצובה בזמן. משך הכהונה - שלוש שנים. בעבר הייתה מגבלה לשתי כהונות, אולם זו הועלתה לשלוש ב-2017, הודות ללחץ אדיר מצד ראש הממשלה דאז, שינזו אבה. במילים אחרות כיום ראש ממשלת יפן מוגבל לעד תשע שנות כהונה מצטברות. בפועל, זה רחוק מלהיות המצב.
לא מכירים באחריות לפשעים במלחמת העולם
ראש הממשלה המכהן, פומיו קישידה, מסיים שלוש שנים בהנהגת ה-LDP, ולא יתמודד על תקופת כהונה נוספת. הסיבה? שיעורי תמיכה נמוכים בקרב הציבור. קישידה, שכיהן כשר החוץ תחת ראש הממשלה המנוח אבה, המשיך במדיניות החוץ של בניית כוחה הצבאי של יפן, לכאורה בסתירה לחוקה שכפה הכיבוש הצבאי-האמריקאי ב-1947, וחיזוק מערך הבריתות האזוריות של טוקיו בניסיון לבלום ולאזן את עלייתה של סין.
מדובר ברביעייה האינדו-פסיפית עם ארה"ב, הודו, אוסטרליה; ובשלישייה הממוקדת בקוריאה הצפונית, עם ארה"ב וקוריאה הדרומית. יחסי טוקיו-סיאול חוו עדנה מסוימת, חסרת תקדים, בזמן כהונתו של קישידה. אתגרי ההווה ושיקולים מעשיים, דחקו הצידה את מכאובי העבר ופעמוני ההיסטוריה - 40 שנות כיבוש יפני קשוח בחצי-האי הקוריאני, שהגיע לשיא אכזריותו במהלך מלחמת-העולם השנייה.
תופעת "נשות הניחומים" - שימוש בנשות העם-הכבוש כשפחות-מין לחיילי הכיבוש היפני, הינה עדיין סוגיה כואבת. יפן, בניגוד לגרמניה, מתקשה להכיר באחריותה למעשי-זוועה במלחמת העולם השנייה; סוגייה שהוסיפה מתיחות ליחסי החוץ האזוריים של יפן, אך כאמור כל זאת משתנה למול התעוררות הדרקון הסיני העצום.
מנגד בשל קרבתה ותלותה האנרגטית ברוסיה, נזהרה יפן מתגובה תקיפה מדי לפלישה לאוקראינה. כך, למשל, הסתפקה בסיוע הומניטרי לאוקראינה – ולא השקיעה בתמיכה כלכלית או צבאית למדינה, בניגוד לבעלות בריתה במערב. יפן, כמו מדינות נוספות, חשה על בשרה את משבר יוקר המחייה, דבר שלא הוסיף נקודות לראש הממשלה קישידה. אגב, ממשלת קישידה גם נמנעה ממעורבות בולטת במזרח התיכון, וכך היה גם מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
אולם יפן מתמודדת עם אתגרים ייחודיים או עצימים ביחס לעולם - האוכלוסייה מזדקנת בקצב מסחרר, העול המוטל על האוכלוסייה העובדת מכביד יותר ויותר. אך ביפן, המדינה אולי ההומוגנית בעולם, מסרבים לפתוח את השערים למהגרי עבודה במספרים גדולים. הסירוב הזה, מחשש לפגיעה בלכידות החברתית, הינו סיבה מרכזית לכך שיפן משקיעה משאבים עצומים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות – כמו החלפת הידיים העובדות החסרות בפתרונות טכנולוגיים.
עוד בנושא
ממשלת קישידה הציעה תמריצים כלכליים שונים כדי לעודד ילודה. אולם מדובר בטיפה בים. תרבות העבודה ביפן אינה מטיבה בלשון המעטה עם אימהות, ובינתיים כפרים רבים ביפן יוסיפו להיהפך מושב זקנים ועיירות רפאים. וגם – קריסה בשיעורים היסטוריים במדדי הבורסה היפנית, שכמוה לא ראו מאז ימי אותו עשור.
אך קישידה, יש לציין, נחשב באופן יחסי לראש ממשלה ותיק ביפן עם שלוש שנים בתפקיד. מ-1987, שני פוליטיקאים בלבד כיהנו לתקופה של שלוש שנים או יותר כראשי ממשלת יפן: ג'ונצ'ירו קואיזומי (2001-2006) ושינזו אבה (2006-2007, 2012-2020). ואפילו במקרה של אבה, הכהונה השנייה הרציפה והארוכה באה לאחר כהונה ראשונה בת שנה אחת בלבד. הסיבה לתחלופה הגבוהה? מתחים פנימיים בתוך ה-LDP.
עם השלטון – בא התאבון. שלטון ממושך מושך אליו בעלי עניין, כמו מעסיקים גדולים. בנוסף, הפוליטיקה היפנית ניחנה באופי אריסטוקרטי משהו – בכירי ה-LDP נוטים להיות קרוביהם של פוליטיקאים אחרים, ולהמשיך את דרכם. בנוסף, הביקורת השיפוטית ביפן רפה, אם בכלל קיימת. בממשלת יפן קיימת יחידת-סמך האחראית על סריקת הצעות חוק, ודגלול בעיות אפשריות.
חבריה, כמו הצמרת המשפטית והפקידותית – בוגרי אוניברסיטת טוקיו. הדבר מסיר מראש מוקשים אפשריים, אך גם במקרים שלכאורה עומדים בסתירה ברורה לחוקה – כמו התעצמות צבא ההגנה העצמית, חרף הפייסנות שגזרה על יפן ארה"ב, בית המשפט נוטה שלא להתערב ולהותיר את הסוגייה לפתח הדרג הנבחר. בית המשפט ביפן בוודאי שלא יוצר הלכות משפטיות ותקדימים.
שליטה ממושכת והקאמבק של אבה
ב-LDP אם כן נוצרו במרוצת השנים פלגים הנאבקים ביניהם על הנהגת המפלגה והמדינה. הפלג המצליח לגבור, מנסה לפייס את מקצת הפלגים האחרים ולחלק להם תיקים בממשלה החדשה – ואלה בתורם עוברים ברוטציה בתוך אותו פלג, כדי לרצות יושבי ספסלים אחוריים, ולמעשה מבטיחים שכבה עבה של פוליטיקאים הרואים עצמם, בכוח הייחוס-המשפחתי ו/או הניסיון המיניסטריאלי, כמועמדים אפשריים להנהגה בבוא היום.
בנוסף התרבות הפוליטית ביפן שונה מזו המוכרת לנו. אפשר היה להניח שפרשיות בהן ראש ממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, זו תהייה עילה מוצדקת לערעור מעמד הממשלה המכהנת או אולי אף הפלתה. אולם ביפן מדובר בעניין שלא גורר אחריו זעזועים ומתקבל בציבור כעניין פוליטי שגרתי ואף איזוטרי כמו שר שנתפס ישן במהלך דיונים.
פעמיים בלבד, מאז 1955, איבדה ה-LDP את אחיזתה בהגאי השלטון, וגם זאת לתקופה קצרה – 1993-1996, בזמן "העשור האבוד" של יפן, התפוצצות בועת הנדל"ן, ובלימת מגמת הצמיחה הכלכלית. ו-2009-2012, סמוך למשבר הכלכלי העולמי באותה תקופה. בשתי הפעמים היו אלה כוחות פורשים מתוך ה-LDP שתרמו להפלתה, עדות לכוחה.
אך מכבר נבחר יושיהיקו נודה להוביל-מחדש את מפלגת-האופוזיציה הראשית ביפן, לאחר שכבר הוביל אותו תחת שם קודם ב-2011-2012 – בשלטון, כראש ממשלה. נודה יקווה אולי לשחזר את הישגו של שינזו אבה (קאמבק ממושך בהנהגת המדינה) לאחר כהונה קצרה של שנה. פרנסי ה-LDP ודאי חוששים מהאפשרות, שיש לומר בכל זאת – עוד רחוקה.
אז מי המועמדים ומה השיטה? השיטה – שני סבבים. בסבב הראשון משקל ההצבעה מתחלק שווה בשווה בין חברי הפרלמנט מטעם ה-LDP, ומתפקדי המפלגה. לצורך העניין, כיום יש ל-LDP 255 חברים בבית התחתון – לכל אחד מהם מוענק קול אחד שווה בבחירות להנהגת המפלגה; מהצד השני, הצבעת המתפקדים מחולקת ביחס לחבריהסיעה, כלומר 255 קולות נוספים המפוזרים לפי העדפת חברי המפלגה.
מועמד זכה לרוב קולות? ברכות – הוא נשיא ה-LDP ורה"מ המיועד של יפן. לא זכה מועמד ברוב קולות? הולכים לסיבוב שני מידי, בין שני המועמדים המובילים. במצב כזה, כלל חברי-הסיעה מצביעים מחדש; בעוד משקל המתפקדים צונח ל-47 קולות בלבד – כמניין המחוזות – המחולקים לפי תוצאות הסיבוב הראשון. המנצח? ברכות – הוא נשיא ה-LDP ורה"מ המיועד של יפן. מי יכול להתמודד? חבר-פרלמנט מטעם ה-LDP, שזכה לתמיכת לפחות 20 חברי-פרלמנט אחרים מטעם ה-LDP.
עוד בנושא
המועמדים: הבן של, והשרה לביטחון כלכלי
מי במועמדים? המרוץ הפעם רחב מאי פעם – תשעה מתמודדים, שיא בפריימריז המפלגתיים הללו להנהגה. אולם לאמיתו של דבר רק שלושה בעלי סיכוי של ממשל להעפיל לסיבוב השני והמכריע:
- שיגרו אישיבה – לשעבר שר הביטחון והחקלאות. בגיל 67 הכריז כי הריצה החמישית הזו להנהגת המפלגה תהיה גם האחרונה שלו. ניסיון אחרון עבור הפוליטיקאי הוותיק להגיע לפסגה, כשבאחת הפעמים הקודמות נאלץ להסתפק בתפקיד מזכ"ל המפלגה כפרס ניחומים. אביו היה שר פנים. אישיבה נחשב מתון ומרכזי, ובעל סיכויים טובים למדי לעלות לסיבוב השני. מכהן מאז 1986 בפרלמנט.
- שינג'ירו קואיזומי – שר הסביבה לשעבר, בן 43, רץ לראשונה להנהגת ה-LDP וחבר-פרלמנט מאז 2009. בנו של ראש הממשלה לשעבר ג'וניצ'ירו קואיזומי – שאגב חושב שהבן שינג'ירו, שיירש ממנו ישירות את המושב בפרלמנט, צעיר מדי לראשות ממשלה. נין לשר תקשורת-לשעבר. קואיזומי הבן נחשב מתון ומרכזי יחסית. זוכה לאהדת הדור-הצעיר, בשל גילו והכריזמה. במאבק לעלות לסיבוב השני.
- סאנאי טאקיאצ'י – השרה לבטחון כלכלי. בת 63, כיהנה פעמיים בעבר כשרת-התקשורת. כיהנה בפרלמנט 1993-2003, ושוב מאז 2005. רצה בפעם השנייה להנהגת ה-LDP, לאחר שב-2021 סיימה במקום השלישי. מתוארת כשמרנית הדוקה. תהיה האישה הראשונה בתפקיד ר"מ יפן, אם תבחר. נאבקת כנראה על מקום בסיבוב השני.
יהיה המנצח אשר יהיה – אולי, מי יודע, תהיה הפתעה ומי מששת המועמדים האחרים יגבר? הוא יוביל, לשנה הקרובה לפחות, את הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם; את אחד הצבאות הגדולים והחזקים בעולם, גם אם לכאורה ל"הגנה עצמית" בלבד; אך גם אוכלוסייה הולכת ומזדקנת ומצטמטמת. ייתכן מאוד ששלטון ה-LDP יימשך, אך לא לעולם חוסן.
