פרחיה היימן, אחותו של החלל יהודה כץ, הנעדר האחרון מהקרב סולטן יעקוב שהושב ארצה בשבוע שעבר לאחר 44 שנים, התראיינה היום (שני) בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב' ושיתפה את הרגעים שבהם הודיעו למשפחה על איתורו, ומתחה ביקורת על צה"ל והתקשורת. "התגובה הראשונה הייתה שוק, ומיד התחילו לזרום הודעות: 'מזל טוב', 'איזו שמחה' ו'סגירת מעגל'. אנחנו חיינו בתקווה במשך 44 שנים שיהודה חי, ונעצו לנו סכין בלב כשאמרו שהוא מת - איזו שמחה? לא קלטנו את הדיסוננס הזה", סיפרה.
היימן הוסיפה כי "המידע המוצק והחד-משמעי הגיע רק ב-10 הימים האחרונים, ולכן התחושה הייתה מצד אחד אכזבה עצומה שלא זכינו לראותו בחיים, ומצד שני גאווה גדולה שלא ויתרנו עליו".
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב'
היא סיפרה גם על הימים הראשונים לאחר שהודיעו למשפחה על היעדרותו של יהודה: "כולנו התאספנו בבית ההורים ברמת גן ועברנו לילה שהוא לא היה לילה. בבוקר אבא קם, יצא למרפסת, וזיפי זקן התחילו לבצבץ בפניו. הוא שאל אותי: 'אני צריך להתגלח או לא?', וכולנו החלטנו שאנחנו לא מתנדבים להיות אבלים, אלא נשארים בתחושה שיהודה חי".
כשנשאלה מה הושג במשך עשרת הימים האחרונים, השיבה: "היה מבצע שבמהלכו הביאו הרבה ממצאים מתוך הטנק ומסביבתו, ועבדו ממש כמו עבודה ארכיאולוגית - פיסה אחר פיסה, חלק אחר חלק, אבן אחר אבן, גרגיר חול אחר גרגיר חול".
לדבריה, "בפעם הראשונה לא מצאו כלום, בסיבוב השני מצאו מעט, ובזה שאחריו מצאו עוד קצת - עד שאפשר היה להגיע להחלטה ולמסקנה שאין בילתה: שיהודה נהרג בקרב ואיננו בחיים עוד".
היא מתחה ביקורת גם על התקשורת שכבר הספידה את אחיה: "רצו להוכיח לי שהם יודעים טוב יותר. בכל שידור ובכל ריאיון הוסיפו את המילים 'ז"ל' ו'חלל'. לא ריחמו - אדרבה, פעלו ביתר שאת, כולל בשבוע שעבר, כשאנחנו עוד יושבים עם הקצינים ולומדים את הממצאים".
פרחיה סיפרה שבקרב ההוא "צה"ל השאיר בשטח שישה חיילים, הפנה את הגב וברח". לטענתה, "זו נקודת מפנה בהתנהלות צה"ל. לא לקחו אחריות, והתחילה לחלחל התנהגות של 'זה לא שלי'. אני אומרת בכנות: לו היו מתקנים אז את הדבר הזה ומקבלים אחריות, אולי לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
בשבוע שעבר הובא כץ למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. אחיו, אבי כץ, ספד לו: "כשהצבא הודיע שאתה נעדר, המשפט הראשון של אבא היה: 'אושוויץ לא נגמרה'".
לדבריו, "כשהגיעו השבוע להודיע לנו על הזיהוי, לקח לנו 14 שעות של מאבק להשתכנע שזה סופי. אחי, היום אנחנו קוברים אותך, אבל זה לא הסיפור הפרטי שלנו - זה הסיפור של עם ישראל".
