מדד השנאה

מתי שנאו אותנו הכי הרבה? 100 ימים של תמיכה ושנאה כלפי ישראל

מתי שנאו אותנו הכי הרבה? 100 ימי תמיכה ושנאה כלפי ישראל
למרות שישראל היתה הקורבן והותקפה השיח היה יותר פרו פלסטיני לאורך כל ימי הלחימה • השיח ברובו היה בשפה האנגלית, אך ככל שנמשכת המלחמה - השיח ברשתות החברתיות הלך ודעך וגם התמיכה בישראל • וגם: שבוע אחר שבוע, אלו הנושאים החמים והמדוברים ביותר ברשתות החברתיות | פרויקט מיוחד
מחבר אביחי דלאל מחבר אביחי דלאל
דגל ישראל ודם
צילום: רויטרס

ב-7 באוקטובר החלה המלחמה ונפתחה בטבח הנוראי של חמאס ביישובי עוטף עזה וירי בלתי פוסק בכל רחבי הארץ, אך מסתבר כי לאורך כל 100 ימי המלחמה, למרות שלפעמים זה נראה אחרת, ברשתות החברתיות רוב השיח היה פרו פלסטיני. 

הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

על פי ניתוח שערכה חברת סקופר המתמחה בניטור וניתוח של שיח ברשתות החברתיות מכל העולם באמצעות כלים טכנולוגים מתקדמים עבור מערכת כאן חדשות עולה כי מאז מתקפת ה-7 באוקטובר שהיוותה הנקודה הקרובה ביותר לאיזון באחוזי התמיכה בין הצדדים, התמיכה בישראל נמצאת במגמת ירידה מול התחזקות התמיכה בחמאס או בעזה. כמו כן, למרות שהמלחמה בעזה מהווה נושא פופולארי בשיח הגולשים, ניתן לזהות מגמת ירידה בכמות השיח לאורך 100 ימי הלחימה.

בהתבסס על הנתונים, אשר מבוסס על פוסטים בעלי מעורבות הגולשים הגבוהה ביותר, אלו שצברו כמה שיותר "לייקים", תגובות ושיתופים, בשפה האנגלית בכל העולם, למרות שישראל היתה בצד המותקף, העולם מתחילת המלחמה נטה בצורה ברורה לטובת עזה, הפערים לטובת עזה הלכו וגדלו עם הזמן. בשבועיים הראשונים של הלחימה, התמיכה הישראלית הייתה הגבוהה ביותר והתקרבה ל-40% של פוסטים פרו ישראלים. בשבועות האחרונים ללחימה כמעט ואין תמיכה לישראל. 

מדדי התמיכה לאורך 100 הימים

באופן די צפוי, ככל שהמלחמה נארכת יותר ויותר זמן, השיח כלפיה ברשתות החברתיות הולך וקטן. לפי נתוני הניתוח לפי שפות אנגלית, ערבית ועברית, ברשתות החברתיות טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, X ולינקדאין, בימים הראשונים של המלחמה השיח בשפה האנגלית היה גדול בפער מהשיח בעברית ובערבית, והיה לאורך כל מאה הימים גבוה יותר בשפה האנגלית, ככל הנראה בשל ניסיונות ההסברה של שני הצדדים במלחמה. לאט לאט דעך השיח סביב המלחמה. 

מחוץ לבית הדין הבין-לאומי בהאג: שלט בשלושת השפות (צילום: רויטרס)

מפילוח נתונים עולה כי התמיכה בישראל הייתה גבוהה יותר עם פתיחת הלחימה וביקור הנשיא ביידן בישראל ואלו היו הנושאים הנפוצים ביותר ברשת בשבועיים הראשונים יחד עם הפגיעה בבית החולים אל אהלי, שתחילה יוחסה לישראל, אך לאחר לא מעט תחקירים ובדיקות, הוכח כי מדובר בשיגור כושל מעזה.עם הכניסה הקרקעית ירדה התמיכה הפרו ישראלית ועלתה התמיכה הפרו פלסטינית, עד להפסקת האש ועסקאות החטופים שם עלתה התמיכה בישראל, אך לא עברה את התמיכה הפרו פלסטינית. מאז ועד היום, רק הלכה וגדלה התמיכה הפלסטינית ודעך השיח על המלחמה. 

יונתן חסידים, מנכ"ל חברת סקופר אמר כי "מאז מתקפת ה-7 באוקטובר שהיוותה הנקודה הקרובה ביותר לאיזון באחוזי התמיכה בין הצדדים, התמיכה בישראל נמצאת במגמת ירידה מול התחזקות התמיכה בחמאס או בעזה. כמו כן, למרות שהמלחמה בעזה מהווה נושא פופולארי בשיח הגולשים, ניתן לזהות מגמת ירידה בכמות השיח לאורך 100 ימי הלחימה. מלחמת חרבות ברזל הוכיחה כי בדומה לעולם העסקי גם במלחמה יש חשיבות גדולה בהבנת שיח הגולשים. כאשר היכולת לנתח אירועים בולטים, מגמות ונרטיבים יאפשר לקבל החלטות מושכלות שיאפשרו להגדיל את המכירות, לשפר את תדמית המותג, ומקרה הזה לנצח במלחמה הכה חשובה על דעת הקהל העולמי".

הפופולריים