אלירן מזרחי, לוחם המילואים ששם קץ לחייו אחרי שחזר מעזה, הובא היום (חמישי) למנוחות. אליה, ביתו של אלירן ספדה לו: "אתה כבר לא כאן, לפני שיצאת מהבית אמרת לי אני אוהב אותך למען עם ישראל. היית אבא דואג ואוהב, אבא אתה חסר לי כל כך".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
> רשימת שמות החטופים בעזה - והמשוחררים
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
הילה ושיר, אחיותיו, נפרדו בדמעות: "איך אפשר לדמיין חיים לעדייך? היית האח הכי טוב שיש. תמיד מאיר את כל הבית בנוכחות שלך. גם במותך הצלחת למגנט את כל המדינה ועכשיו אתה לא רק אחי, אתה אח של כולם. החלום שלך היה להציל חטופים מעזה, ולא זכית לראות איך יום אחרי שהלכת חזרו ארבעה. הלב שלנו כבר לא יהיה שלם אבל תמיד תישאר איתנו אלירן שלנו, אחינו הגדול גיבור שלנו- גיבור ישראל".
אמו ספדה: "אלירן בני בכורי, איזה שבוע מטלטל עברנו כדי להגיע ליום הזה, לרגע שאתה הכי ראוי לו. הבאת איתך שמחה לכל מקום, היית מגנט שכולם נמשכים אליו. ילד טוב של אמא. תמיד אמרת לי 'הכל טוב' למרות שזה לא היה כך. אלירן השארת לנו חור ענק בלב שלא ניתן יהיה לסגור אותו. אוהבת אותך בכל ליבי, בן שלי".
סגן אלוף יוסף אדרי, מפקד הגדוד של אלירן מזרחי, ספד: "בשבעה באוקטובר בחרת להילחם על הבית ולנגד עינייך עמדו עם ישראל ושמירה על אהובייך. היית ועודך אהוב על רבים. תמיד מברך אותך עם אמירת מה נשמע ומביא לך משהו לשתות, תמיד מצחיק אנשים. תמיד שמח ואופטימי, איש עם לב ענק. כמפקד הגדוד אחנך את החיילים ברוחך - להיות אמיצים. מעתה והלאה תהיו חלק בלתי נפרד מהגדוד וחיל ההנדסה הקרבית"
יצחק אביו, גיב לראשונה בתוכנית "הבוקר הזה" עם אילאיל שחר בכאן רשת ב, לידיעה שמשרד הביטחון החליט להכיר באלירן כחלל צה"ל ושהוא ייקבר בקבורה צבאית: "אני מרגיש כאילו זו ברית של הבן שלי ולא הלוויה, שהכירו בו בתור לוחם דגול, שלא ירו לו בגב".
הריאיון המלא בכאן רשת ב
"ידעתי שהוא בפוסט טראומה. הוא כל הזמן דיבר איתי, הוא סיפר לי על היום הראשון במילואים ב-7 באוקטובר כשהוא אסף את הגופות בעוטף", סיפר מזרחי. "זה מה שגמר אותו, שהוא היה בקיבוצי ויישובי העוטף והתמודד עם המראות הקשים, עם החללים, עם המחבלים. לא יכול להיות משהו אחר שהשפיע עליו כל כך".
לדבריו של יצחק, לאחר מותו של אלירן איש מהצבא לא שוחח איתו: "מיום שישי כשהוא שם קץ לחייו, אף אחד בצה"ל לא בא אפילו להגיד לי שלום, אפילו מילה. אלירן ישב עם מפקד הפלוגה שלו שעתיים לפני שהוא התאבד, התכונן להיכנס לרצועה ביום ראשון וביום שישי התאבד. לבן שלי מגיעה קבורה של לוחם".
"יום אחד בעזה עלו על מטענים, הוא הלך וחילץ את האנשים", המשיך מזרחי. "היה שופל שאף אחד לא היה מוכן לעלות עליו, כי הוא לא היה ממוגן ורק אלירן הסכים. הוא עבד שמונה שעות עם השופל עד שמצא את המנהרה הראשית".
אלירן מזרחי, בן 40, שם קץ לחייו בירייה יומיים לפני שהיה אמור לחזור לרצועה. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. הוא גויס למילואים בתחילת המלחמה בצו 8 ושימש כנהג D9. הוא חווה את טראומת הקיבוצים בעוטף ובהמשך נכנס לרצועת עזה, שם פינה לוחמים פצועים, ספג עשרות טילי נ"ט, נתקל במארבים של מחבלים, ירי נשק קל, מטענים ומוקשים. כל זאת, כשהוא מפנה את הדרך, יחד עם נהגים נוספים, עבור הלוחמים. אלירן ויתר הנהגים סללו צירים, סילקו מטעני חבלה והשמידו מבנים ממולכדים ופירי מנהרות.
אחר חצי שנה של לחימה, חזר אלירן הביתה. הוא אובחן כסובל מפוסט-טראומה ולמרות זאת ביקש להמשיך לשרת במילואים. זמן קצר לאחר ששוחרר מהמילואים, קיבל צו 8 נוסף, והיה אמור להתייצב בשנית. משפחתו דרשה שייקבר בקבורה צבאית: "הצבא לקח אותו והצבא צריך לדאוג לקבורתו. אנחנו לא נקיים הלוויה שהיא לא צבאית, הוא נשאר בעזה גם כשהיה בבית והתכונן לצאת היום למילואים בצו 8", אמר אביו.
כלל הפניות של אביו של אלירן לצבא ולמשרד הביטחון נענו בשלילה, בטענה כי אלירן לא היה חייל בשירות סדיר או במילואים בעת ששם קץ לחייו. עוד סיפר אביו כי עם סיום המילואים בחודש אפריל אלירן אמנם הגיע הביתה אבל "נשאר בעזה" - הוא התעורר בלילות, לא ישן, לא חזר לעבודתו, אחז בנשק ואיים. "חשבתי שזה אולי יעזור", אמר אביו לגבי ההכרה בו כלוקה בפוסט טראומה.
