מנכ"ל משרד מבקר המדינה יצא הבוקר בריאיון ל"קלמן ליברמן" בכאן רשת ב נגד קביעת היועצת המשפטית לממשלה כי למבקר המדינה אין סמכות לבקר את מחדלי 7 באוקטובר והמלחמה. "הפרשנות של היועמ"שית עלולה לעקר ולהגביל את אחד משומרי הסף המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית", אמר המנכ"ל, ישי וקנין. "אנחנו בעיצומה של ביקורת בצה"ל ובשב"כ. לבוא בבקשה כזו להפסיק את הביקורת שלנו על המלחמה, בחודש העשירי? ראינו איזו התנגדות יש בציבור לזה שצה"ל הוא זה שמפרסם את התחקירים".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
וקנין סבור כי צה"ל לא יכול להיות הגוף שמבקר את ההתנהלות של עצמו במלחמה. "לא יכול להיות שגוף שמעורב בתוך אירוע שהוא אחד הקשים בתולדות ישראל, הוא זה שאומר לציבור מה היה שם. ראוי שהוא יתחקר את עצמו כדי לשפר ביצועים ולהפיק לקחים, מיידית ולא אחרי עשרה חודשים, ובוודאי לא לפרסם לציבור. תחקירים פנימיים עושים לשם תחקירים פנימיים, לא לשם פרסום לציבור".
לדבריו, "צריך גוף ביקורת חיצוני, אובייקטיבי, בלתי-תלוי. מי שאחראי לתת תשובות לציבור זה מבקר המדינה, זה תפקידו בחוק". על טענת היועצת גלי בהרב-מיארה כי הביקורת כעת תפגע במאמץ המלחמתי, השיב: "התחשבנו במצב הלחימה, סיכמנו והגדרנו עם הרמטכ"ל שלא עוסקים בליבת הלחימה המבצעית. אנחנו בודקים אירועים שהיו ב-7 באוקטובר, אירועים משניים במעטפת - הגנת הערים, המפונים, הנובה, זיהוי חללים ופינוי נפגעים. אנחנו לא פוגעים במאמץ הלחימה. זו אמירה קשה. להיפך, זה שלא תהיה ביקורת המדינה - זו תהיה פגיעה בביטחון המדינה".
עוד בנושא
דברים דומים אמר אתמול ראש מטה משרד מבקר המדינה בתקופת המבקר הקודם יוסף שפירא, ד"ר מתן גוטמן. הוא סבור כי קבלת העמדה הפרשנית של בהרב-מיארה היא "מסוכנת". זאת משום שהיא "עלולה להוביל לצמצום משמעותי בפעילות החשובה של מבקר המדינה, עד כדי עיקור אחד משומרי הסף המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית".
לדבריו, "עמדתה שגויה מהפן המשפטי, שומטת את הקרקע תחת אין-ספור דוחות ביקורת מדינה שבחנו גם את מדיניות הממשלתית ולא רק יישומה, ומנוגדת לפרקטיקה הנוהגת בדבר סמכותו הרחבה של מבקר המדינה ותפקידו החשוב במארג השלטוני בישראל". עוד אמר ד"ר גוטמן: "למעשה, מעמדת היועצת עולה כי סמכותו של מבקר המדינה מוגבלת לביקורת בתחומי המשק, הכספים, התחייבויות והמינהל של הגופים המבוקרים. קבלת העמדה הפרשנית של היועמ"ש שומטת את הקרקע תחת אין-ספור דוחות ביקורת מדינה שעסקו בשאלות מדיניות".
לקביעת היועצת, למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אין סמכות לעסוק בענייני מדיניות מובהקים ובתפיסותיה האסטרטגיות של ישראל. משמעות הקביעה היא כי למבקר המדינה אין סמכות לבקר את מדיניות החוץ, את תפיסות הביטחון האסטרטגיות של ישראל וענייני מדיניות מובהקים סביב המלחמה. לעמדת בהרב מיארה, ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים "אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה", ואפיק הביקורת במקרים אלה צריך להיות ביקורת פרלמנטרית וציבורית.
