דוח של מבקר המדינה על חברת קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) שפורסם היום (רביעי) מתח ביקורת על התנהלותה. "מדינת ישראל הייתה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום במהלך המלחמה וגם במהלך מבצע 'שומר חומות'", נקבע בדוח.
לדברי המבקר, הגבלות המשרד להגנת הסביבה של "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", הביאו לפגיעה בפעילות חברת קצא"א באשקלון ובאילת. כתוצאה מכך, הוגבלה הפריקה של נפט גולמי ועל כן צומצם מלאי הנפט הגולמי במדינה.
מפגעים סביבתיים: המבקר קובע כי החברה הממשלתית (קצא"א) עדיין לא השלימה את היערכותה למניעת פגיעה בסביבה; עדיין לא הושלמה התקנת מנופים באזורים רגישים שבהם עובר צינור הנפט של החברה. כמעט מחצית מהצנרת עוברת באזורים עם רמת רגישות גבוהה מאוד, בהם שמורות טבע וגנים לאומיים.
עיכוב בקידום הליכים: המבקר מצא כי ההליכים הממשלתיים בנושא היו ממושכים ומסורבלים. הסכם שחתמה החברה עם חברת "רד מד" מאיחוד האמירויות, להעברת דלקים, נדונה במשרדי הממשלה יותר משנתיים וחצי.
ההסכם המקורי אמור היה להניב רווחים משמעותיים בהכנסות החברה, אבל בעקבות ההגבלות שהוטלו על יישומו - לא נבדקה מחדש כדאיותו. המבקר כתב בדוח כי לאור השינויים במשק האנרגיה הישראלי, יש לבחון מחדש את פעילות שינוע הנפט של החברה.
ייצוג נשים: בדיקת המבקר העלה כי על אף שמדובר בחברה ממשלתית, בדירקטוריון החברה אין ייצוג הולם לנשים. משנת 2021 מכהנת דירקטורית אחת בלבד מתוך שישה. וכן נמצאו פגמים בהעסקתם של יועץ משפטי, מבקר פנים ודובר החברה.
"ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה - סיכנו את הביטחון האנרגטי"
בקצא"א בירכו על דו"ח מבקר המדינה: "נקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א - סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל. הן פגעו במשק הדלקים בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, פגעו במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות. מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי. החברה מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".
המשרד להגנ"ס: מאשים גם את משרד האנרגיה, דוחה טענות לחוסר היערכות בעניין הנפט הגולמי
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מצר על מסקנות והמלצות מבקר המדינה בדוח הביקורת הפיננסית על קצא"א, שאינן עולות בקנה אחד עם הרקע העובדתי הנוגע להסדרת העיסוק של קצא"א ברעלים ולסמכויות המשרד להגנת הסביבה".
"האחריות על הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל, בשגרה ובחירום, מוטלת על משרד האנרגיה, שטען שוב ושוב שמכלי הקיבול של קצא"א אילת אינם חלק מהמאגרים הלאומיים לחירום".
"על אף פניות חוזרות ונשנות של המשרד להגנת הסביבה אל משרד האנרגיה, החל משנת 2022, לא נמסרו נתונים המעידים על כמויות נפט גולמי הנדרשות לצורך הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל, בגינן יש להגדיל את הכמויות המותרות".
"המשרד להגנת הסביבה דוחה מכל וכל את הניסיון לטעון כי חוסר היערכותה של מדינת ישראל למצבי חירום עקב פרוץ המלחמה, נובע ממגבלות שהטיל על פריקת נפט גולמי בנמל קצא"א אילת. נזכיר, כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה אישר את הגדלת כמות הנפט הנפרקת בנמל קצא"א אילת בעקבות פרוץ המלחמה, מכליות נפט לא הגיעו לנמל קצא"א אילת לאור האיומים הביטחוניים".
"בשלב זה, נוכח החלטת הממשלה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, מתייתרות חלק ממסקנות המבקר, ולאור קביעתו של ראש הממשלה כי יש לבחון את בקשות קצא"א להגדלת כמויות הנפט המותרות לעיסוק, הממונה במשרד להגנת הסביבה העבירה לידי קצא"א הנחיות להגשת מידע סביבתי נדרש לצורך בחינת הבקשה".
