מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח הבוחן את האופן בו גופי המדינה ניהלו את הזיכיון לכריית אוצרות הטבע של ים המלח.
בדוח, שעסק בהיבטים הנוגעים למקרקעין ושמירה על הסביבה, נחשפו כשלים משמעותיים וארוכי טווח. לדברי המבקר, משרדי הממשלה ניהלו את הזיכיון באופן כושל במשך עשרות שנים, והצטברות הכשלים מעידה על אוזלת יד ובעיית משילות משמעותית בפיקוח ובניהולו של הזיכיון.
משרדי הממשלה - המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר - לא גבו היטלים על כרייה וחציבה או על טיפול בפסולת, וגם לא גבו תשלומים והיטלים על שימושים אחרים שנעשו בשטח הזיכיון, כך נחשף בדוח. מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה שלא נגבו, דבר שפגע באופן חמור בקופה הציבורית.
מאז חוקק חוק הזיכיון בשנת 1961, כשליש משטח ים המלח התייבש, ועל חלקים ממנו הוקמו בריכות אידוי ומתקנים נוספים - שרשות מקרקעי ישראל לא בחנה את מעמדם, ולא את האפשרות וההצדקה לגביית תשלום בגין שימושים אלו.
עוד צוין בדוח כי כי בארבע השנים האחרונות היו שמונה אירועי דליפה של חומרים מזהמים מקווי ההולכה שבתחום הזיכיון לשמורת הטבע מדבר יהודה, שגרמו לנזק אקולוגי לבעלי החיים ולצמחייה. נוסף על כך, רבע מכמות המים השנתית שחברת מפעלי ים המלח שואבת, דולפים מבריכות האידוי שלה - דבר שמביא את החברה לשאוב מים בהיקף נרחב יותר.
לפני שנתיים, המשרד להגנת הסביבה החל למפות את כל התשתיות התעשייתיות בתחום הזיכיון שיש להן פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים. המיפוי מצא 230 תשתיות כאלה, בהן 63 בריכות אידוי ואגירה ו-55 תשתיות תמלחת ומי ים המלח. חלק מהתשתיות שמופו אף פועלות ללא אסדרה סביבתית - רישוי מטעם המשרד להגנת הסביבה להפעלת התשתיות.
חברת מפעלי ים המלח מחזיקה בזיכיון למשאבים ולמינרלים של ים המלח מאז שהוקמה בשנת 1962 על ידי מדינת ישראל, בעקבות קביעת חוק הזיכיון. החברה נמצאת בבעלות חברת ICL, לשעבר כיל - כימיקלים לישראל, חברת בת של החברה לישראל בבעלות עידן עופר. הזיכיון הנוכחי על ים המלח צפוי להסתיים במרץ 2030.
מארגוני הסביבה אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, גרינפיס, צלול, אקואושן ואקופיס נמסר: "דוח מבקר המדינה הוא מהחמורים שראינו, והוא חושף שורה אינסופית של כשלים חמורים בפיקוח הרגולטורי על חברת מפעלי ים המלח, החולשת על שטח זיכיון הגדול פי 11.4 מהשטח המוניציפלי של תל אביב".
"המשמעות של הכשלים האלו היא כפולה: ים המלח ואזור הזיכיון נתונים להרס מתמשך, ובמקביל סכומי כסף משמעותיים שהרגולטורים היו אמורים לגבות מחברת מפעלי ים המלח כלל אינם נגבים. כך יוצא, שמי שאחראי להגן על הנכס הזה מפקיר אותו פעמיים, גם מאפשר להרוס אותו וגם מאפשר לעשות זאת בחינם".
"ההזנחה הרגולטורית הזו – שעליה אנו מתריעים ושכנגדה אנו פועלים - היא מהחמורות שאפשר לתאר והיא מקוממת במיוחד שעה שמדובר בפלא טבע נדיר", הוסיפו בארגוני הסביבה. "המסקנה המתבקשת היא כי יש לדרוש מהרגולטורים לתקן את מחדלי העבר ולהבטיח שכל תשלום שצריכה חברת מפעלי ים המלח לשלם ישולם; אך בנוסף יש להבטיח שבמסגרת גיבוש תנאי הזיכיון העתידי יינתן מענה מלא לכל הכשלים והפגמים עליהם הצביע דו״ח המבקר, לרבות נושא השימוש במי הים ואיזון השפעת פעילות זו על ירידת המפלס".
משרד האנרגיה והתשתיות, בתגובה לדוח: "לעמדת משרד האנרגיה והתשתיות, פרשנותו של המבקר את פקודת המכרות, אינה נכונה. מחצבות בתחום הזיכיון, אשר משמשות את בעל הזיכיון לצרכי המפעל שלו ואינן משמשות למסחר בחומרי מחצבה, אינן טעונות רישיון לפי פקודת המכרות, ואינן נדרשות לשלם לקרן לשיקום מחצבות".
"חובת השיקום של כלל אתרי הכרייה בתחום זיכיון ים המלח חלה על חברת 'מפעלי ים המלח', בעלת הזיכיון לפי חוק זיכיון ים המלח, בדומה לכלל חובות החברה לשיקום ולהסדרה של שטחים אחרים בתחום הזיכיון. המשרד עורך ביקורות תקופתיות לאתרים אלה ולא תועדו במסגרתן חריגות כרייה ביחס לתכניות המאושרות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מברך על פרסום דו"ח המבקר בנושא ניהול זיכיון ים המלח ואף החל ביישום מרבית ההמלצות ללא קשר להליך הביקורת, עוד טרם תחילת ההליך".
"המשרד פועל בימים אלה, וכחלק מהיערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון, לקביעת תנאים סביבתיים עדכניים לכלל התשתיות התעשייתיות בשטח הזיכיון - הן לתחומי המפעלים והן לתשתיות הנמצאות מחוץ למפעלים. בין היתר המשרד השלים את כתיבת טיוטת תנאי רישיון עסק לכל התשתיות העיקריות ובכוונתו להחיל דרישות אלו בחודשים הקרובים, בהלימה לעיקרי המלצות מבקר המדינה".
