מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח העוסק בענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל. ממצאי הדוח העלו כי טיפול המדינה בענף החקלאות, שהיה הראשון להיפגע, "לקה באופן ניכר בהיערכות משרד החקלאות למלחמה וביישום המענה לחקלאים לאחר 7 באוקטובר".
לפי נתוני משרד החקלאות, במהלך המלחמה נהרגו 56 חקלאים - 42 מהם ביישובי חבל תקומה, 7 מהם ביישובי קו העימות בצפון והיתר במרכז הארץ, וכן נהרגו 52 עובדים זרים ו-13 סטודנטים זרים.
לפי בדיקת המבקר כאלף מיגוניות היו חסרות בשטחים החקלאיים, אבל למשרד החקלאות לא היו נתונים על היקף המיגון החסר.
אובדן תוצרת חקלאית בשווי 670 מיליון שקלים ומחסור חמור בכוח אדם
במהלך הלחימה, רפתות, לולים, שדות ומטעים הופגזו בתדירות גבוהה. 25 רפתות באזור עוטף עזה נפגעו בשבת השחורה. בחצי השנה הראשונה למלחמה אבדה תוצרת חקלאית בשווי מוערך של כ-670 מיליון שקלים, שהביאה לירידה של 25% באספקת התוצרת החקלאית ולעלייה במדדי מחירי הפירות והירקות בשיעור של 7.8%.
יותר ממחצית מהעובדים הזרים שעבדו בענף החקלאות עזבו בשבועות הראשונים לפרוץ המלחמה ונוצר מחסור חמור בכוח אדם. לפי הנתונים ערב המלחמה היו יותר מ-36 אלף חקלאים ישראלים, 22,611 עובדים זרים חוקיים, 7,648 עובדים זרים לא חוקיים וכ-11 אלף עובדים פלסטינים.
כחודשיים מפרוץ המלחמה עזבו כ–21 אלף עובדים זרים. המבקר קובע כי ההתבססות של ענף החקלאות על גיוס של יותר מ-30 אלף עובדים זרים ממדינה אחת בלבד - תאילנד, הקשתה על המדינה להתמודד עם המחסור החמור בכוח האדם.
תוכניות החירום לא עודכנו במשך שנים ולא הוקצו שטחים חלופיים לגידול חלקאי
לפי בדיקת המבקר, משרד החקלאות לא עדכן במשך שנים את תוכניות החירום והמענה במשך שנים. תרחיש הייחוס היה משנת 2010, תוכנית המענה, הכוללת את כמויות המזון שהציבור בישראל צורך הייתה משנת 2015 והיו בה פערים גדולים.
כך למשל יעד האספקה של עופות טריים היה גבוה ב 31% מזה שנקבע ב-2015 (422 אלף טון לעומת 581 אלף טון), ויעד האספקה של ביצים טריות היה גבוה ב- 55%, בפער של יותר ממיליארד ביצים בין הנתונים שעודכנו ב-2015 לאלה שהיו קיימים ב-2023.
מערכות השליטה והבקרה במשרד לשעת חירום לא פעלו, והעובדים השתמשו בגיליונות אקסל. בנוסף לא פעלו במשרה מלאה ממוני חירום מחוזיים, עובדים קיימים ביצעו תפקיד זה נוסף על תפקידם השוטף ולא הוקצתה משרה ייעודית לתפקיד. כתוצאה מכך נפגעה מוכנות המשרד למצבי חירום והיכולת לספק מענה מתאים למתרחש.
כרבע מהמשקים בישראל נמצאים בישובים בצפון ובחבל עזה, במשרד לא הייתה תוכנית להקצאת שטחים חלופיים, ורק בזמן המלחמה החלו במשרד לאתר שטחים חלופיים לגידול תוצרת חקלאית במקום השטחים שנפגעו.
דוברות משרד החקלאות פרסמה תגובה וטענו כי במהלך המלחמה, הנהלת המשרד ועובדיו המשיכו לפעול כדי להבטיח את הרציפות התפקודית "בהתאם למדיניות הסר לאספקה סדירה של תוצרת חקלאית בעיקרון 'המדפים המלאים'". עוד נמסר כי הנהלת המשרד "פועלת להשבת החקלאות הישראלית למסלול של צמיחה, עמידות וחוסן לאומי כדי להבטיח שתמשיך להוות עוגן מרכזי לשמירה על ביטחון המזון של ישראל, בדיוק כפי שהיה מצופה ממנה עם פרוץ המלחמה בתנאי תפקוד לא אפשריים".
על התנהלות המשרד מ-7 באוקטובר, נכתב כי: "חמ״ל המשרד נפתח כבר ב-7.10.23 בשיתוף כלל מועצות הייצור וארגוני החקלאים. החמ״ל עבד 24/7 סייע במתן פתרונות לאלפי חקלאים במהלך כל המלחמה. גם היום, כשנתיים לתוך המלחמה, ממשיך המשרד לקיים הערכות מצב שבועיות למעקב רציף ושיטתי אחר מצב ביטחון המזון הלאומי ומתן מענה הולם, מיידי ואופרטיבי. בנוסף לכך, מקיים השר דיונים שבועיים לעניין שיקום חבל תקומה ולעניין שיקום הצפון".
עוד נטען כי "ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים בהם נקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונות".
