סמ"ר תמיר נמרודי, שנחטף ב-7 באוקטובר מאוגדת עזה ועל פי הערכות נרצח בשבי, מובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.
אביו אלון ספד לו בדמעות בהלווייה: "כמה פעמים נאמתי וזעקתי, ועכשיו אני לא מוצא את המילים. לא יודע מה לכתוב. תמיר אהוב ויקר שלי, איך מספידים בן? באיזה עולם מתוקן אבא מספיד את בנו בכורו? בדיוק לפני שנתיים חרב עלינו עולמנו. כשראיתי את פניך היפות והרכות עם מבט אחוז אימה, הבנתי שאני יוצא למלחמה להשיב אותך הביתה".
"ונלחמתי. נלחמנו כולנו. בכל דרך אפשרית. הגענו לכל דרך אפשרית לספר על איזה ילד ערכי אתה. אמרתי לכל מנהיגי העולם שאתה והחטופים אתם העתיד של העולם. שחייבים לעשות הכל להחזיר אתכם. המשכתי בכל הכוח בכאבי תופת שתחזור שלם ובריא הביתה. על זה נלחמתי 740 ימים עם מטרה אחת ברורה - להחזיר אותך הביתה. איזה ילד קסם היית, שנון, חכם, ממיס עם חיבוק ששובר צלעות. איך היית מגיח מאחוריי ונותן לי חיבוק כל כך חזק שפחדתי שתשבור לי צלע. הייתי נותן שתשבור לי את כל הצלעות".
הוא המשיך: "הבניין בו הוחזקת הופצץ ולקחת עימך עשרות מחבלים ארורים. אתה יודע בני אהובי, כשדיברתי עם אמא בבכי קורע לב באותו יום ארור, סביב השעה 16:00 כשהיה ברור לנו מעבר לכל ספק שנחטפת, כך ראינו מסרטוני חמאס, אמרתי לאמא, 'זה טוב שהוא נחטף ולא נהרג, הוא בטוח יחזור הביתה בריא ושלם'. כמה טעיתי".
"תמירו שלי, עשיתי הכול, נשבע, כל מה שיכולתי כל מה שלא יכולתי. אולי לא מספיק. ילד יפה וטהור שלי, חייך נגדעו בשיא פריחתך, בשלבים המהממים של חייך החדשים, עם המון חברים, עם המון פעילות מרוממת נפש. ובכמה לבבות נגעת, בכמה אנשים נגעת", הוסיף בדמעות האב אלון.
הוא הזכיר את הפתק שנמצא בחדרו של תמיר לאחר חטיפתו. "בשנה האחרונה לחייך כשהתחלת ליצור מעגל חברתי קרוב, כמו בפתק שכתבת, כל כך רצית אהבה, רצית חברה. ולא הספקת. כל כך הרבה אהבה יש לי ולנו לתת לך. כל כך הרבה בנות ייחלו לשובך ואמרו שהן אוהבות אותך. איך לא הספקת".
"בתחילת המלחמה ביקשו ממשפחות החטופים לשלוח הקלטות קול של יקירנו כדי שיהיה ניתן לעשות חיווי קולי במאמץ לאיתורם. היה לנו קשה למצוא הקלטות קול שלך. חבריך שלחו לנו קטע וידאו קצרצר מבילוי שלכם בו אתה אומר להם - צ'ייסר? צ'ייסר? צ'ייסר? עם חיווי קולי כזה רצינו לאתר אותך. אז ארים כוסית צ'ייסר למענך ולזכרך בן יקר ואהוב שלי, עם הוודקה הפתוחה שלך שנמצאת אצלי וממתינה שתשוב, ואני בכלל לא שותה וודקה".
עמית, אחותו הקטנה של תמיר: "זכיתי באח הכי טוב שיכולתי לבקש. היית החבר הכי טוב שלי. מתגעגעת לחיבוקים שלך, ללילות שהיינו ישנים יחד בחדר שלך. עכשיו אני ישנה שם לבד בכל לילה. אני מתגעגעת אליך כל כך, וזה כואב לי בכל הגוף. שנתיים היינו בחוסר ודאות. חיכינו לסגירה כלשהי, אבל לא הייתי מוכנה לזה שלא תחזור. אני צריכה אותך. מרגישה כאילו נפלתי לבור עצום ולא יודעת איך לקום, אני מרוסקת לרסיסים".
אחותו הקטנה של סמ"ר תמיר נמרודי נפרדה בבכי קורע לב: "מרוסקת לרסיסים ולא יודעת איך לקום, לנצח תהיה אחי"; אביו ספד בדמעות: "אמרתי שמזל שנחטפת – כי ככה תחזור על הרגליים. כמה טעיתי" >>> https://t.co/ToR718sTPu@AnnaPines_ pic.twitter.com/1uU0D24ySr
— כאן חדשות (@kann_news) October 16, 2025
אימו של תמיר, חירות, סיפרה על הרגע שדמיינה תפגוש אותו. "כמה פעמים דמיינתי את הרגע הזה - איך נתחבק ונחלים יחד. לפני יממה קיבלתי את הבשורה שריסקה לי את הלב. כבר שנתיים שאין חיבוק, אין החלמה ואין מרגוע. עייפה מחוסר שינה, עיניי צורבות מבכי. איך מספידים ילד? איך אפרד מבני בכורי? איך מסכמים 18 שנים של יחד ושנתיים של געגוע?".
"רק לאחרונה העזתי לזמן סיום. ביקשתי להוריד את הפלסתר מהפצע המדמם. אתה כמו שאתה, נשמה תאומה שלי, הרגשת שאני מוכנה והגעת. אתה נקבר בדיוק ביום בו נהרגת לפני שנתיים. הבטחתי לשחרר אותך לחירות, זו לא החירות שרציתי. הבטחתי לך ואני מקיימת. נפרדת מגופך אבל לא ממך. תנוח על משכבך ילד".
"גופך עבר מספיק, נשמתך סוף סוף חופשייה, אבל היא איתי ולצידי. תלווה אותי בשמחה שתבוא בזמנה. היא תהיה שונה, פחות שלמה ונעימה, אבל תהיה פה שמחה. מבטיחה לדאוג למיקה ולעמית, ולא לשקוע בעצמי. תבטיח להופיע מדי פעם בחלומות. תישאר לנצח ילד טהור שלי, בן 18", הוסיפה אימו.
במהלך השנתיים בהם הוחזק תמיר בן ה-18 בשבי, לישראל לא היה מידע בנוגע לגורלו והוא הוגדר חטוף שיש חשש כבד לחייו. בלילה שבין שלישי לרביעי הושבה ארצה גופתו במסגרת עסקת החטופים, לצד החללים אוריאל ברוך ואיתן לוי. על פי צה"ל, הוא נחטף בעודו בחיים מבסיס מנהלת תיאום וקישור באוגדת עזה.
תמיר שירת כמש"ק חינוך באוגדה, סמוך למעבר ארז. הוא נחטף מהבסיס יחד עם שני חיילים נוספים - רון שרמן וניק בייזר, שנהרגו בשבי בעזה וגופותיהם חולצו על ידי צה"ל. חטיפת השלושה תועדה בסרטון שהפיץ חמאס ב-7 באוקטובר, בו הם נראים כשהם מובלים בחיים על ידי מחבלים משטח הבסיס לרצועת עזה.
את השבת של 7 באוקטובר התנדב תמיר לסגור כדי להחליף חייל אחר. במהלך המתקפה על הבסיס, הוא התכתב עם אמו, ולפני שנחטף, הספיק לכתוב לה: "אמא אני אוהב אתכם, זהו, זה נגמר, הם פה". לאחר חטיפתו נמצא פתק בחדרו עליו כתב: "להצליח לעזור לכמה שיותר אנשים, ליצור מעגל חברתי קרוב, ולא לפגוע".
אביו של תמיר סיפר אודותיו בריאיון בכאן חדשות: "תמיר הוא ילד מדהים, חכם מאוד, חד ושנון. הוא חווה המון קשיים ברמה הלימודית והחברתית ולקראת סוף התיכון הוא נסק בשני התחומים הללו רכש לעצמו המון חברים, וסיים בגרות בהצטיינות. יש לו המון שאיפות, הוא התראיין לקצונה כשבוע לפני החטיפה, רצה להיות קצין חינוך ולעסוק בחינוך בעתיד. יש לו המון ערכים וחיבוק חם ואוהב".
