דוח מבקר המדינה בנושא הקבינט החברתי כלכלי פורסם היום (שלישי). מדובר בקבינט שהופעל ימים לאחר טבח 7 באוקטובר, אך למעשה היה קיים גם בממשלות עבר.
שמונה ימים לאחר 7 באוקטובר, הסמיכה הממשלה את הקבינט החברתי-כלכלי שיטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, בין היתר בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, מענה כלכלי לבעלי עסקים וכמובן הטיפול במאות האלפים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון.
הקבינט החברתי כלכלי קיים בכל ממשלה, אך הוא הוסמך לנושאים של המלחמה כמה ימים אחרי שפרצה. כל זה כשברקע המשבר הכלכלי העמוק שקדם לה, שהתבטא בין היתר בהורדת דירוג האשראי של המדינה.
העובדה שקבינט שעוסק בתחומים אלו היה קיים גם בממשלות קודמות, אפשרה למבקר להצביע על מגמה מדאיגה ביחס הממשלה לוועדת השרים הזו.
לפי הדוח, מספר ההחלטות הממוצע של הקבינט בממשלה ה-30 (2003-2006, ממשלת ליכוד בראשות אריאל שרון), הייתה 52 החלטות בשנה. בממשלה הנוכחית, מסוף דצמבר 2022 ועד לפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 - התקבלו רק חמש החלטות. ירידה של 90%.
מאז הקמת הממשלה ועד לפרוץ המלחמה, קיים הקבינט דיון אחד בלבד. במהלך המלחמה, על אף שהוסמך לטפל בנושאים האקוטיים המפורטים, הקבינט החברתי-כלכלי לא התכנס כלל במשך שנה - בין דצמבר 2023 לדצמבר 2024, חודשים בהם המלחמה הייתה בעצימות הגבוהה ביותר עם מספר המפונים הגבוה ביותר.
הקבינט קיבל ארבע החלטות בלבד הנוגעות למלחמה - הקמת מנהלת תקומה, הנחה מארנונה לתושבי יישובים מפונים ולמי שהוכר כחטוף, המלצה להכנסה ארצה של פועלים ערבים מיהודה ושומרון והשוואת קריטריונים באותו הנושא.
גם המשל"ט האזרחי שהיה אמור להיות גוף ביצועי לקבינט, כשל ונסגר חודשיים וחצי לאחר שהוקם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לממצאי הביקורת במסגרת תשובתו לדוח אחר ומסר כי: "כישלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה, קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה".
לדברי השר, אלו הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. שר האוצר אף מסר כי לא היה די בסמכויות הנתונות לו לצורך הקמת המשל"ט.
טענות דומות בדוחות קודמים
בספטמבר האחרון, פורסם דוח מבקר המדינה שנגע בטיפול האזרחי במהלך מלחמת "עם כלביא". גם בדוח ההוא נכתב כי לא היה גורם ממשלתי מתכלל שניהל את פינוי התושבים שבתיהם נפגעו. הרשויות המקומיות, בהנחיית רשות החירום הלאומית רח"ל, היו מי שאיתרו ושיכנו את התושבים המפונים בבתי מלון.
בקרב המפונים במלונות שררה אי-בהירות לגבי המועד שבו הם יידרשו לעזוב את המלון, ולא הייתה למפונים יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים לשהות במלונות. כך למשל, משפחה חרדית מבני ברק שביתה נפגע ושפונתה למלון בהרצליה, נדרשה לעזוב אותו ביום צום י"ז בתמוז וללא התראה מוקדמת.
גם בדוח שהוגש בתחילת ספטמבר והתייחס לטיפול בעורף במהלך המלחמה כולה, מבקר המדינה הטיל אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר, ומנה כשלים בהם אי הקמת גוף מתכלל, ריבוי מוקדים טלפוניים לא מתואמים והיעדר תמונת מצב אזרחית מלאה.
