ישראלים רבים סובלים יום-יום מעבודות התשתית שנערכות ברחבי הארץ. פקקים, רעש ופגיעה בעסקים לצד דחיות חוזרות ונשנות של תאריכי הפתיחה מביאים מאות אלפי תושבים ומשתמשי דרך לידי ייאוש ותסכול - והסיום לא נראה באופק. ובכל זאת, יש למה לצפות. מה צופן עתיד התחבורה של ישראל? המסלולים, העלויות, תאריכי הפתיחה - וכל מה שרציתם לדעת על פרויקט התשתית הקרוב לביתכם.
המטרו
כבר שנים שנסיעה בגוש דן מרגישה כמו ביקור באתר בניה אחד גדול. העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה נמשכו שנים, וכשזו נפתחה לציבור – החלו העבודות על הקו הירוק והקו הסגול והפכו את הכבישים והרחובות במרכז הארץ למבוך של חסימות והסדרי תנועה זמניים. אלא שלצד הפרויקטים הללו, יש פרויקט אחד שעתיד לשנות את פני התחבורה בישראל - רכבת המטרו, שעתידה להיפתח על פי התחזיות בשנת 2037.
היוזמה להקים רכבת תחתית בישראל עלתה עוד לפני קום המדינה, אולם רק בשנות השישים הפרויקט קרם עוד וגידים והחלו ליצור תוכניות מתאר למסלולי הנסיעה. בשנות התשעים התבצעו הקידוחים הראשונים לרכבת התחתית אולם הפרויקט נגנז בשל העלויות הגבוהות והוחלט לקדם במקומו את הרכבת הקלה. רק לפני כעשרים שנה חזר פרויקט המטרו שוב אל מסדרונות הממשלה, שהעבירה את חוק המטרו ב-2024.
המטרו מורכב משלושה קווים שיחברו אזורים רבים בגוש דן, השפלה והשרון ויגיעו עד נתב"ג. החברה האמונה עליו היא נת"ע, שבנתה את הרכבת הקלה בגוש דן. אולם, מי שיתכלל את הפרויקט היא רשות המטרו, שהוקמה במסגרת החוק. הרשות עצמה התרוקנה מאנשי הדרג המקצועי ומתנהלת כבר כמה חודשים ללא מנכ"ל לאחר שזה התפטר. כעת עובדים בה ארבעה אנשים בלבד, מה שעלול לסכן את קידום הפרויקט.
המטרו עצמו ייפתח בחלקים. המקטע הראשון שעליו נוכל לנסוע צפוי להיפתח, על פי נת"ע, ב-2034 - עוד כשמונה שנים. הפתיחה המלאה תהיה ב-2037, אולם לפי גורמים בענף, כרגע התחזית הריאלית היא פתיחה מלאה ב-2040 - כשגם זה תלוי באופן התנהלות הפרויקט ועד כמה המדינה והרשויות המקומיות לא יתקעו אותו בשלבי הביצוע השונים.
מסלול המטרו:
קו M1 – שיתחיל בלוד, ימשיך לערי השפלה, יתחבר לתל אביב ומשם יעלה צפונה לרעננה הרצליה וכפר סבא. הוא יעבור ב-14 רשויות מקומיות ב-62 תחנות לאורך 85 קילומטרים. קו M2 – יחבר את אזור פתח תקווה ובקעת אונו לרמת גן ובני ברק, ייכנס לתל אביב וירד לכיוון חולון. הוא יעבור ב-9 רשויות מקומיות, ב-22 תחנות לאורך 25 קילומטרים. קו M3 - יתחיל בהרצליה, ימשיך לכיוון רמת השרון ואז לפתח תקווה, יגיע עד לנתב"ג, יחזור לרמת גן ואז ימשיך לחולון ויסיים את הנסיעה בבת ים. הקו יעבור ב-13 רשויות ב-25 תחנות לאורך 23 קילומטרים.
עלות: 170 מיליארד שקלים
שלב ביצוע נוכחי: הקמת דפו (מרכז תחזוקה ואחסנה), הפקעת שטחים, עבודות העתקת תשתיות חשמל ומים ופרסום המכרזים לביצוע הפרויקט על ידי חברות קבלן
תדירות הגעה: כל 2 דקות
כמות נוסעים: כ-2 מיליון נוסעים ביום בשלושת הקווים
מועד פתיחה: 2034 (תאריך פתיחה ראשוני, צפוי להידחות), 2037 (תאריך פתיחה מלא) או 2040 (על פי הערכות המומחים).
הקו הכחול והקו החום
תושבי חיפה והסביבה כבר מכירים היטב את המטרונית – האוטובוס המפרקי הארוך שנוסע על נתיב נפרד במהירות גבוהה יחסית וכולל מספר קווים שמגיעים למקומות שונים. בקרוב, גם תושבי המרכז והשפלה יכירו את המטרונית, או בשמה הרשמי – רשת ה-BRT שנבנית בימים אלה.
הרעיון נוסד באירופה ומשמעות שמו: "רשת אוטובוסים מהירה" (Bus Rapid Transit). אכן, מדובר במעין אוטובוס משודרג. הוא חשמלי, ארוך יותר מאוטובוס רגיל ונוסע על נתיב נפרד מהרכבים הפרטיים. רשת הקווים מנוהלת על ידי מערכת מרכזית, בדומה למערכת קווי הרכבת הקלה, כשהמטרה היא להוות פתרון להסעת המונים על תשתית קיימת של כביש – מבלי להניח מסילות כמו ברכבת הקלה. מכאן שעלויותיו נמוכות יותר, זמן הבניה שלו מהיר יותר, אך הוא מכיל פחות נוסעים מרכבת קלה.
היסטורית, קווי רשת ה-BRT - הקו הכחול והקו החום - היו אמורים להיות עוד קווי רכבת קלה, בדומה לקו האדום, הירוק והסגול. אולם ב-2013 הוחלט להמיר אותם במערכת BRT כדי לחסוך עלויות ולקדם את הפרויקט, לאחר שזה נתקע במשך כמה שנים. החברה האמונה עליו היא נתיבי איילון, שבימים אלה מבצעת את העבודות בערי השפלה כמו ראשון לציון, נס ציונה ורחובות.
מסלול הקו הכחול:
מסלול הקו הכחול יחבר את ערי השפלה - ראשון לציון, נס ציונה ורחובות לתל אביב. הוא יעבור בנקודות מרכזיות כמו בית החולים קפלן ומכון ויצמן. אורך הקו הוא 30 קילומטרים והוא כולל 44 תחנות. העבודות הראשונות להעתקת התשתיות החלו ב-2021, אבל רק בחודשים האחרונים החלו העבודות עצמן על יצירת המסלול הנפרד לרשת הקווים.
עלות: 3 מיליארד שקלים
שלב ביצוע נוכחי: עבודות לסלילת נתיב נסיעה נפרד
תדירות הגעה: כל 5 דקות
כמות נוסעים: 110,000 נוסעים ביום
מועד פתיחה: 2028
מסלול הקו החום:
העבודות להקמת הקו החום החלו כבר לפני כשנתיים, ומי שמרגישים אותם כעת ביתר שאר הם תושבי ראשון לציון – שבה מתבצעות במקביל העבודות על הקו הכחול, הקו החום והעבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה. מסלול הקו החום יחבר את לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון. הוא יכלול 28 קילומטרים ו-46 תחנות.
עלות: 2 מיליארד שקלים
שלב ביצוע נוכחי: עבודות לסלילת נתיב נסיעה נפרד
תדירות הגעה: כל 5 דקות
כמות נוסעים: 120,000 נוסעים ביום
מועד פתיחה: 2029
הרכבת הקלה נופית
היא נחשבה לפרויקט שנוי במחלוקת מבחינת יחס "עלות-תועלת" והעבודות עליה מתעכבות לא מעט זמן, אולם כך או כך אין ספק שמדובר באחד מפרויקטי התשתית המעניינים שישנו את חייהם של תושבי חיפה ונצרת. הכירו את הרכבת הקלה "נופית" – רכבת שתחבר את נצרת והישובים הסמוכים לה לחיפה.
העבודות על הרכבת הקלה "נופית" מתבצעות על ידי חברת חוצה ישראל מאז 2021, אז החלו העתקת התשתיות והפקעת השטחים לטובת הרכבת, שאורכה 41 קילומטרים והיא כוללת 20 תחנות. בניגוד לרכבות הקלות בגוש דן ובירושלים, "נופית" תפעל ברובה באזור פרוורי, בסמוך לכבישים ראשיים ותחבר אזורים מרוחקים יחסית ולא עירוניים.
המשמעות היא שבחלק מהתחנות יבנו מתחמי "חנה וסע" ענקיים על מנת לאפשר לתושבי הישובים באזור להגיע לתחנה באמצעות רכבם הפרטי. זה חלק מרכזי מהביקורת על הפרויקט, שעלותו כ-8 מיליארד שקלים, אולם הוא משמר את התלות ברכב הפרטי.
הפרויקט עצמו נבנה בימים אלה באמצעות חלוקה לארבעה מקטעים, כשכל מקטע מחבר בין נקודות שונות – חלקן בתוך הערים חיפה, נוף הגליל ונצרת וחלקן בסמוך לכבישים ראשיים המחברים בין הערים. הפרויקט צפוי להיפתח סופית ב-2029 לאחר עיכובים שונים, בין היתר בשל המלחמה והמחסור בעובדים זרים.
עלות: 8 מיליארד שקלים
תדירות הגעה: כל 4 דקות בשעות השיא, כל 15 דקות בשעות קצה
כמות נוסעים: 100,000 נוסעים ביום
מועד פתיחה: 2029
רשת הרכבות הקלות בירושלים
קשה להאמין, אבל הרכבת הקלה הראשונה בישראל נפתחה דווקא בירושלים. ב-2011 הושק הקו האדום של הרכבת הקלה, ששינה את פני העיר לגמרי והפך לסוג של סמל. בימים אלה, כמעט 15 שנה לאחר מכן – מתבצעות נסיעות המבחן של קו הרכבת הקלה השני בעיר – הקו הירוק, שיפתח חלקית בחודשים הקרובים.
רשת הרכבות הקלות בירושלים נבנית בימים אלה ברחבי העיר, כשבניגוד לקווי הרכבת הקלה שבמרכז – הקווים השונים יעברו על אותן המסילות בחלק מהמקטעים, ויצרו רצף תחבורה אורבני שמזכיר את שיטת ההפעלה האירופאית.
בניית הקווים עצמם מתבצעת בשנים האחרונות ומורגשת היטב בקרב התושבים, שסובלים משיבושי תנועה ופקקים מתישים. כחלק מהפרויקט, בקיץ האחרון הרכבת הקלה גם הושבתה למשך 14 שבועות לצורך שדרוג תשתיות המסילה וחיבורן למערכת חדישה יותר על מנת שקרונות הקו הירוק יוכלו לעבור על המסילה הקיימת. כמו כן, חלו עיכובים משמעותיים בביצוע העבודות שגרמו להתייקרות אדירה, בשל ונדליזם ומחאות של חרדים במקטע שיעבור בשכונות החרדיות שבמזרח העיר.
החברה שאמונה על הפרויקט היא חברת "מוריה" והגוף שמתכלל אותו הוא צוות אב לתחבורה בירושלים – גוף שפועל תחת עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, ומתפקד כמעין "רשות תחבורה מטרופולינית" כלומר, הוא בעל סמכויות ותקציבים בנוגע לתכנון פרויקטי תחבורה ותשתיות בבירה.
מסלול הקו הירוק:
הקו הירוק יהיה הראשון להיפתח, אך פתיחתו תהיה מדורגת. כרגע הפתיחה המשוערת היא במאי 2026 אולם הניסיון מלמד שמועד זה עשוי להתעכב. רק בחודש האחרון החלו נסיעות המבחן של המקטע המיועד. הקו הירוק כולל 20 קילומטרים, שתי שלוחות כשבסך הכל יהיו בו 41 תחנות. הקו יחבר את שכונת גילה, אזור צומת פת וגבעת מרדכי, שכונת בית הכרם, התחנה המרכזית, שכונת רמת אשכול והגבעה הצרפתית ויגיע עד לקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. לקו יש 2 שלוחות, הראשונה תגיע למלחה והשנייה תגיע להר נוף.
עלות: 9 מיליארד שקלים
שלב ביצוע נוכחי: נסיעות מבחן של המקטע שיפתח, עבודות אינפרא 2 במקטעים האחרים
תדירות הגעה: כל 6 דקות
כמות נוסעים: 250,000 נוסעים ביום
מועד פתיחה: 2026 (פתיחה חלקית)
מסלול הקו הכחול:
הקו הכחול ייפתח בשלב מאוחר יותר, והעבודות עליו מתבצעות בימים אלה. הוא יחל את נסיעתו בגילה, יעבור על דרך חברון ומשם ימשיך למרכז העיר ועד לשכונת רמות. לקו תהיה שולחה שתגיע גם משכונת אבו-טור לאזור תלפיות וקריית הממשלה, וכן התפצלות קטנה עד לשכונת רמת אשכול. בסך הכל הקו יתפרס לאורך 31 קילומטרים ויכלול 53 תחנות.
עלות: כ-10 מיליארד שקלים
שלב ביצוע נוכחי: עבודות העתקת תשתיות בשלב אינפרא 1
תדירות הגעה: כל 6 דקות
כמות נוסעים: 200,000 נוסעים ביום
מועד פתיחה: 2029 פתיחה של המקטע הראשוני, 2031 פתיחה מלאה
אחד העניינים שגרמו לשיח בנוגע לפרויקט הקו הכחול היה הוויכוח סביב מקטע עמק רפאים. סוחרים ותושבים פנו לעירייה בדרישה לביטול התוואי ברחוב מחשש לפגיעה בעסקים בשל העבודות הארוכות. המוחים עתרו לבית המשפט, שם הוחלט ב-2017 לקיים דיון מחודש על המקטע ולהחריגו מהפרויקט. ב-2020 לאחר מאבק משפטי וציבורי עיקש, הוחלט לדחות את הערעורים ולאשר את מעבר התוואי בעמק רפאים, אולם במסגרת של מסילת בודדת ולא כפולה.
