בלי תמונת ניצחון | הזווית

בלי תמונת ניצחון | הזווית
הירי חסר התקדים לירושלים הוביל למערכה נוספת בעזה, שהסתיימה עוד לפני שהבנו מה היו המטרות ואם הן הושגו. לאורך כל הזמן ישראל התקשתה להציג לעולם את הצד שלה, ניסתה לשכנע את המשוכנעים ובעיקר - לא נתנה לתושביה שלה תשובות
מחבר מערכת כאן חדשות מחבר מערכת כאן חדשות
Getting your Trinity Audio player ready...
זווית
צילום: צילומים: אוליבייה פיטוסי ומרים אלסטר, פלאש 90

אחרי 11 ימי לחימה בדרום וברצועת עזה, תמונת הניצחון אפעס - איננה. בהר הבית הרוחות עוד להוטות ובלוד יש מוסדות חינוך שנאלצים להישאר סגורים כי חברת האבטחה לא תגיע. כוחות גדולים של צה"ל עדיין פרושים לאורך הגבול עם רצועת עזה, הם ערוכים לאפשרות שהפסקת האש תופר. במועצה האזורית אשכול בעוטף עזה, שספגה ירי מסיבי בלחימה, יתחדשו הלימודים רק מחר בשל הצורך להכין את צוותי ההוראה.

תמונת ניצחון?

מה שהתחיל כקריאת תיגר של חמאס, הידרדר מהר מאוד לירי חסר תקדים לירושלים, למספר שיא של רקטות ששוגרו לעבר ישראל - יותר ממלחמת לבנון השנייה ורק כ-1,000 פחות מבצוק איתן, שנמשך 50 ימים, להרוגים ופצועים. מה ישראל בכלל רצתה להשיג מהמבצע הזה?

תמונת ניצחון - יש דבר כזה בכלל? | האזינו לעוד יום

אפס ביחסי ציבור

למה תמונת הניצחון כל כך חשובה? בשיאו של המבצע ברצועה חטף מערך ההסברה הישראלי מכה קשה כשהקומיקאי והמנחה האמריקני ג'ון אוליבר ביקר בחריפות את הפעילות הישראלית. במונולוג שערך בתוכניתו אוליבר טען שישראל לא צריכה להפציץ בעזה כי רוב הטילים ששוגרו לעברה יורטו. הוא ביקר את התקיפות הישראליות על בניינים רבי-קומות ברצועה ואמר: "השמדת בניין מגורים נראית כמו פשע מלחמה, גם אם מודיעים על זה מראש". פשע מלחמה - לא פחות. "כשעשרות אנשים רואים את הרס בתיהם ופרנסתם, אולי עדיף שהצבא הישראלי לא יעלה 'מם' ניצחון", הוא קבע.

אז איפה אנחנו טועים? דובר צה"ל לשעבר, תא"ל במילואים רונן מנליס, טוען שיש שני דברים שישראל בחרה לעשות, או לא לעשות. ראשית, היא לא טיפלה באופן שיטתי בסוגיית ההסברה והתודעה. לא בישראל, לא בעולם הערבי ולא בקהל הבינלאומי. הדבר השני שהוא יותר בעייתי, זה עיסוק בתופעות שוליים כמו תנועת החרם, ה-BDS, שהיא אינה כזו שמשנה את פני הציבור הכללי. שלישית זו תקשורת עם קהלים שהם משוכנעים ומראש תומכים ואהבים. 

מנליס חושב שצה"ל "היה שמח שנראה תמונה של מוחמד דיף שוכב מת אחרי שחוסל על ידי כוחות חיל האוויר - אדם שמסמן עבורנו את שיא הטרור".  ראשי ארגון הטרור, לדבריו, מתחלפים, אבל המקרה של מוחמד דיף אחר. מדובר באדם שנמצא בתפקידו שנים רבות, וכבר הפך סמל גם בעבור הישראלים ובוודאי שבעבור גורמי המודיעין. פגיעה באדם דוגמת דיף או בדומים לו כמו יחיא סינוואר, היא תמונה שאין ויכוח שהיא הישג מלחמה או מה שמכונה - תמונת ניצחון. אבל אחרי שצה"ל ושב"כ ניסו לחסל אותו פעמיים במבצע, האתגר מודיעני הזה לא סיפק את תמונת הניצחון המיוחלת.

מלבד הביצוע הצבאי, דובר צה"ל לשעבר מאשים גם את ההנהגה. אף מנהיג, לדבריו, לא עמד מול המצלמות וענה לשאלות תוך כדי הלחימה. רק ביום שישי, אחרי שהוכרזה הפסקת האש, הזמין שר הביטחון את העיתונאים ללשכתו וענה על שאלות.

ההאשטאגים השולטים ברשת הבין-לאומית הם "להציל את שייח' ג'ראח" ו"עזה תחת מתקפה". אין שום מאמץ מדינתי של ישראל שעונה לכך. ההאשטגים שקשורים לישראל לא מאוחדים - מה שמראה שהעסק לא מאורגן לעומת הצד השני. 

ישראל לא מפעילה כלים טכנולוגיים בסיסיים באיסוף והפצת מידע לקהלי יעד שונים. אין מישהו ששולט בנרטיב הישראלי שיוצא החוצה. הנרטיב של הצד השני הוא יותר פשוט - אומרים "Free palestine" וכולם מוחאים כפיים, כי זה מתחבר לנרטיבים הפרוגרסיביים בעולם. הסיפור שלנו יותר מורכב, אבל זה לא אומר שלא צריך לספר אותו.

כבר לפני חודש אמר מנליס כי לתקשורת הישראלית תפקיד חשוב במערכה. לדבריו, "התקשורת היא רכיב מאוד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות המבצעי ושאינו מבצעי, וככה זה גם צריך להיות. זה נמצא לפני המבצע, בהחלטה מה תמונת המצב, מה אתה רוצה שיידעו, בזמן המבצע ואחרי - בהחלטה אם מספרים או לא מספרים. ההבחנה הזאת של תקשורת ותודעה היא חלק מהכלים המבצעיים זו תובנה שהולכת ומתפתחת בתוך הפעילות המבצעית של הגופים השונים".

האם בכלל היה כאן ניצחון כלשהו?

המבחן של ישראל לא יהיה הרקטה הראשונה לאשקלון - אלא הבלון שישוגר ראשון לעוטף עזה. למרות ההישגים המרשימים של צה"ל אי אפשר ליירט את תחושת החמיצות וההחמצה בסיום הלחימה בעזה. חמאס החל, ישראל נגררה וארגון הטרור כבר מכין את המערכה הבאה. חמאס לא הולך לשום מקום, וגם בישראל אין שאיפה למוטט את שלטונו ברצועה, בטח לא כשזה כרוך בכניסה קרקעית, בטח לא כשחושבים על היום שאחרי.

ניצחון מפואר לא היה פה, גם לא כישלון מהדהד. יש בעיות גדולות מעזה, נהגו פעם לומר בצמרת צה"ל, אבל אין צרה כמוה. לאמירה האופטימית שהשמיע האלוף אהרון חליוה על חמש שנות שקט סביר שעוד נחזור בעתיד הנראה לעין. בינתיים, אי שם ברצועה, ממש ברגעים אלו החל חמאס בהכנות לקראת המערכה הבאה. ישראל תיבחן לא ברקטה הראשונה לאשקלון, אלא בבלון הנפץ שישוגר לעוטף.

לטור הפרשנות המלא של רועי שרון

הפסקת האש תופר? שלב האיומים

שר הביטחון בני גנץ אמר ביום שישי בריאיון לכאן חדשות כי ראשי חמאס דיף וסינוואר עדיין על הכוונת. "עזה לא הולכת לשום מקום ואנחנו בוודאי שלא הולכים לשום מקום", הבהיר גנץ בריאיון. "אני מתכוון שמדיניות התגובה של צה"ל תוחמר עוד יותר כך שנשתדל ככל שאפשר יתרחק עד כדי שלא יתרחש".

בחמאס מיהרו להגיב. בכיר בארגון הטרור אמר לכאן חדשות אתמול: אם ישראל תחסל את סינוואר או דיף – נפתח בסבב חדש. עוד אמר הבכיר בחמאס כי ישראל לא תציב תנאים לשיקום רצועת עזה, וכי בארגון מציעים לה שלא לעצור את הכסף הקטרי. אתמול פרסמו בעזה, לראשונה מתחילת המבצע, תמונות של סינוואר. הוא תועד מבקר את משפחתו של מח"ט העיר עזה שחוסל, באסם עיסה. 

אז מה היה לנו כאן? שלב הסיכומים

אלו ערים ספגו את המטחים הכבדים ביותר, מה היה טווח הירי המקסימלי ואיך היו הביצועים של כיפת ברזל? 

ב-11 ימי הלחימה נורו לישראל 4,070 רקטות, 1,400 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל. במערכה הזו ראינו שההגדרה לעוטף עזה מתרחבת, וכמה ערים גדולות בדרום הפכו להיות גם הן מוקד הרקטות. 960 רקטות נורו לעבר העיר אשקלון, יותר מכל יישוב אחר, 75 פגעו, ושתי נשים נהרגו שם. אשקלון היא גם העיר שבה נרשמו הכי הרבה פניות למס רכוש בעקבות נזק שנגרם שם למבנים.

היום שבו רצנו לממ"ד הכי הרבה היה היום השלישי למבצע, שבו נשמעו 1,269 אזעקות בכל רחבי הארץ. ומה לגבי תקיפות צה"ל? 200 פעילי טרור של חמאס וג'יהאד אסלאמי נהרגו במבצע הזה, מהם חמישה בדרג גבוה – המקבילה למפקד חטיבה ומעלה אצלנו – וכ-20 בדרג בכיר ובינוני. לפי דובר צה"ל, יותר מ-100 ק"מ של מנהרות, מה שקרוי "המטרו" של חמאס, הושמדו במבצע הזה, וכך הושמדו גם 340 רקטות לירי תלול מסלול, 230 רקטות קרקע קרקע, 35 פצצות מרגמה, וכ-70 משגרים רב-קניים.

הפופולריים