בתחילת פברואר דיווחה הודו על פחות מ-10,000 מאובחנים לקורונה ביממה, ביממה האחרונה מספר המאובחנים הגיע לשיא של כמעט 350 אלף בני אדם. הנתון הזה נראה עצום, אבל בפועל מדובר בשיעור זניח למדי מאוכלוסיית הודו שמונה יותר ממיליארד נפש. העיקר בסיפור הזה הוא הזינוק העצום – פי 35 מאובחנים בתוך כחודשיים וחצי.
מספר הבדיקות עלה באופן מינורי בחודשים האחרונים כך שאין באפשרותו להסביר את הזינוק העצום בתחלואה. מה שכן עשוי לרמז על אחד המקורות למצב החמור בהודו היא הווריאנט המקומי והמדבק, אבל גם ההתנהלות הפוליטית של הממשל המרכזי בדלהי.
ראש ממשלת הודו מודי נושא דברים בעצרת, אוגוסט 2021. צילום: אי-פי
עד הקיץ הודו נוהלה פחות או יותר כמו שצריך. זו מדינת ענק עם יישובים צפופים ואזרחים רבים שחיים מהיד לפה, אך הממשל הפדרלי והממשלות המחוזיות הצליחו להכיל את המגפה בעזרת סגרים, וקמפיינים לעטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי.
הסדק הראשון התרחש בחודש ספטמבר, אז העביר הפרלמנט חוקים שלטענת מאות מיליוני החקלאים במדינה פותחים את השוק וצפויים לפגוע בפרנסה שלהם באופן בלתי הפיך. בתגובה למהלכים החקיקתיים הללו פרצה מחאת ענק שבשיאה שביתה שבה השתתפה כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה.
ראש הממשלה נרנדרה מודי, מנהיג פופוליסט שנישא על גבי אהדה ציבורית רחבה, אולי החל לחשוש שייאבד את המנדט והחליט להתיר כינוסים פוליטיים ודתיים. להקלות האלה היה אינטרס ברור – גריפת הישגים בארבע מדינות שבהן נערכות בחירות ממש עכשיו. לפני כחודש ערך מודי עצרת בחירות ענקית במערב בנגל, עצרת שבה השתתפו עשרות אלפים לכל הפחות, בלי מסכות, בלי שמירה על ריחוק חברתי. עצרות דומות נערכו בשלוש מדינות אחרות – אסאם, קרלה וטאמיל נאדו.
תור להצבעה בבחירות במדינת בנגל, מארס 2021. צילום: אי-פי
מודי נשען על אידיאולוגיה הינדואית לאומנית בשם 'הינדוטבה', במהלך שנות שלטונו בחר להעצים את תחושת האחדות בקרב ההינדואים על חשבונם של קבוצות מיעוט – הבולטת שבהן היא האיסלאם, שלו כמעט 200 מיליון מאמינים בהודו, ולכן בחר גם להתיר כינוסים דתיים. הכינוס הדתי הבולט ביותר שנערך בחודשים האחרונים הוא פסטיבל קומבה מלה. זו אחת מההתכנסות הדתית הגדולות בעולם, היא נערכת אחת לשלוש שנים ומשתתפים בה עשרות מיליוני בני אדם. השנה נערך הפסטיבל בעיר הקדושה הארידוואר שנמצאת במדינת אוטראקאנד שבה ייערכו בחירות בשנה הבאה. על הזדמנות כזאת מודי לא יכול היה לוותר ולכן הפסטיבל נערך, גם במקרה הזה בלי שמירה על הנחיות הריחוק החברתי ובלי מסכות.
תור לחיסונים במומבאי, אתמול. צילום: אי-פי
ייתכן שבממשל הפדרלי בנו על החיסונים, אולי בעזרתם ניתן יהיה לפתוח את המדינה בלי לספוג נזק משמעותי. אך בפועל קמפיין החיסונים שיצא לדרך באמצע ינואר מקרטע. הודו היא יצרנית החיסונים הגדולה בעולם, אך נתח משמעותי מהייצור – כ-66 מיליון מנות – יוצאו למדינות אחרות. עד כה קיבלו כ-130 מיליון אזרחים מנת חיסון אחת לפחות, מדובר בשיעור קטן למדי – פחות מ-10% מהאוכלוסייה.
בנוסף נאלצים מקבלי ההחלטות בהודו להתמודד עם ספקנות בנוגע ליעילות ובטיחות החיסון, בעיקר בקרב תושבי האזורים הכפריים שמהווים את הרוב במדינה. בקיץ האחרון המליץ נשיא המפלגה של מודי במדינת מערב בנגל לשתות "שתן של פרות כדי להשאר בריאים". בינתיים הנגיף מתפשט, בתי החולים מפוצצים, החמצן אוזל ואנשים מתים כמו זבובים. זה המחיר שההודים משלמים על התנהלות פוליטית כושלת.
