האם הסוף של הרבנות הראשית קרוב?

כשבודקים את האמון שלנו במוסדות המדינה, צה"ל תמיד בראש, אחר כך נשיא בית המשפט העליון והמשטרה באמצע. בתחתית האמון הציבורי של מדד המכון לדמוקרטיה נמצאות ממשלת ישראל, מתחתיה הכנסת וממש בתחתית - הרבנות הראשית.

אם בעבר האויבים של הרבנות היו החילונים או הרפורמים והקונסרבטיבים, עכשיו הם באים מתוך הציבור הדתי - וזה חידוש משמעותי. למה זה קרה? זה קרה מתחושה כללית קודם כל של מיאוס, שהרבנות הקצינה מדי באופן שבו היא מתייחסת להלכה ולחיי האזרחים, ולא עוזרים גם מקרי שחיתויות שמתפרסמים בהקשר לרבנות.

במלאת מאה שנה להיווסדה, לא מן הנמנע לשאול אם הרבנות הראשית נמצאת בשלהי ימיה כמונופול על שירותי הדת בישראל? עקיבא נוביק ויאיר אטינגר משוחחים על הגורמים שהביאו לאובדן האמון בה בקרב ציבורים רבים ומה צפוי לה במאה השנים הבאות.

רבנות במחלוקת | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"

הצצה: האם הביקורת תצליח לחולל שינוי?

בפרק הראשון נשאל הרב הראשי לישראל דוד לאו, שהוא גם נשיא בית הדין הרבני הגדול, איזה חותם הוא רוצה להשאיר? "אני חושב שבנושא העגונות פתחתי פתח שלא היה מעולם כי אנחנו מגיעים לפתור מקרים של 37 שנים", הסביר הרב. נראה שזה לא רק עניין של תדמית אלא יש כאן עניין מהותי.

הרבנות הראשית אחראית על שירותי הדת של כל מי שהוא יהודי בישראל. היא קובעת למשל את המכסות לייבוא בשר, את חותמות הכשרות ויש לה גם סמכות שיפוטית בלעדית על הנישואים והגירושים. אבל הרבנות היא גם סיפור פוליטי מכיוון שהיא מגדירה נושאים קולקטיביים לגבי כולנו כמו מיהו יהודי, כמו גיור, כמו מה היחס בין חוק השבות לבין היהדות כהלכה? יש כאן הרבה מאוד סמכויות שהמדינה נתנה לרבנות הראשית.

פרק 1: הסיפור שמאחורי המוסד השנוי במחלוקת

בפרק השני נחזור אל כמה פסיקות היסטוריות שהיו בהן תעוזה והשפעה. אולי בגלל שנת הקורונה, אולי כי אין סיבה לחגוג, הרבנות הראשית עוד לא ציינה את יום הולדתה המאה. ובכל זאת, יוזמה חגיגית אחת יצאה לדרך – הוזמנו דיוקנאות של כל רבני העבר כדי לפאר בהם את מסדרונות הרבנות. מה היא בעצם עבודת הרבנים הראשיים?

עבודתם מתחלקת לשלושה חלקים – לייצג את היהדות באופן טקסי, לפקח על שירותי הדת ולפסוק הלכה ממלכתית. "הרב הרצוג היה איש שידע את האיזון בין יהודית לדמוקרטית וזה משפיע עלינו עד עצם היום הזה", מסביר נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לסבו. "לצערי הוא היה האחרון שהתקין תקנות וכללים שחידשו הלכה – הוא לקח אחריות".

פרק 2: פסיקות הרבנות שהסעירו את המדינה

הפרק השלישי מדבר על בית הדין הרבני, שעוסק בנקודת הרתיחה החמה ביותר בין דת למדינה, בין היהודית לדמוקרטית. משנה לשנה עולה מספר הזוגות המבקשים להתגרש. לרוב זה הליך סטנדרטי, אבל לעתים הוא עלול להידרדר למבוי סתום ולשנים של סבל בלתי נתפס.

צרכן חדשות ישראלי שומע על מוסד הרבנות בעיקר כשיש בעיות. למשל, המקרה של סרבן הגט אביעד משה שניסה לרצוח את שירה איסקוב. אחרי שבית הדין הרבני איים לנקוט בסנקציות נגדו, הסכים משה לתת לה גט בתוך שתי שניות. מדובר במקרה לא מייצג, כי רוב המקרים לא מסתיימים כל כך מהר, אם בכלל. כשיש לבית הדין הרבני את הכוח לפעול בנושא העגונות והוא לא מנצל אותו ברוב הפעמים - קשה לתת בו אמון. הרבנות הראשית משקיעה המון בהסברה תדמיתית אך שוב ושוב הניסיונות שלה מתנפצים.

פרק 3: העגונות שחייהן הפכו לסיוט

הפרק הרביעי - בשנת 2021 פחות ופחות יהודים נישאים דרך הרבנות והיא מאבדת את המונופול על הכשרות וגם את אמון הציבור. זוגות אורתודוכסיים בוחרים להתחתן כדת משה וישראל, אבל לא באמצעות הרבנות הראשית. לדבריהם, זו מלחמה בכפייה של המוסד הרבני. ברבנות מגיבים לתופעה באמצעות סעיפים בחוק שיהפכו אותם לעבריינים, אך הזוגות המתחתנים מוכנים גם לעמוד למשפט כחלק מהמחאה.

פרק 4: הזוגות והעסקים שעברו למתחרים