בשולי חתימת ההסכם בין המדינה לעובדות הסוציאליות התבשרנו על מקור המימון לתוספת התקציבית שנדרשה להסכם: קיצוץ רוחבי. קיצוץ רוחבי הוא אחת הפרקטיקטות החביבות על הפוליטיקאים שלנו. במקום לבחון את עוגת התקציב ולהחליט היכן יש שומנים מיותרים – מקצצים מכולם באופן שווה.
בתקופה זו שהפוליטיקאים מתדיינים על אופי התקציב – חד או דו שנתי, ראוי לשאול את נציגינו בכנסת ובממשלה – מדוע אתם בוחרים שוב ושוב בבחירה הקלה? אזרחי ישראל הביעו את דעתם בקלפי כדי שהפוליטיקאים יקבלו החלטות בשמם, אולם קיצוץ רוחבי הוא בדיוק ההיפך מהחלטה – הוא הימנעות.
החלטה לגבי קיצוץ בתקציב צריכה לשקף סדר עדיפויות, שבא לייצג תפיסת עולם. יותר מדי פעמים נראה שמדובר בבקשה מוזגמת מנציגי הציבור שלנו לקיים דיון בסדרי עדיפויות, להביא את תפיסת העולם שלהם לדיוני התקציב ולא להתחמק מעימות. בשביל זה בחרנו בכם.
