אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר שניתנו בישראל בעשורים האחרונים "פסק דין בנק המזרחי" שכונה גם "פסק דין חוק גל" (ואימת הסטודנטים למשפטים שנדרשו לסכם מאות עמודיו) – פורסם ימים אחדים אחרי שמדינת ישראל חוותה טראומה איומה וחסרת תקדים, בנובמבר 1995. גם אז, ניסו לייחס למועד הפרסום משמעויות נסתרות, אבל גם אז הסיבה הפשוטה הייתה סיום מועד הכתיבה של נשיא העליון הפורש, מאיר שמגר. גם אז, היה מדובר בתקדים ובדרמה שהשלכותיה ברורות בטווח הקרוב והרחוק.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
היה זה פסק הדין שקבע בפעם הראשונה כי בג"ץ יכול לפסול חוק אם הוא סותר חוק יסוד. בג"ץ לא עשה זאת בפועל, הביטול הראשון היה שנתיים לאחר מכן, אבל ההצהרה הייתה חשובה. פגיעה בעקרונות ובערכים בסיסיים, שהכנסת והממשלה עצמן הכריזו עליהם ככאלה, לא יכולה לעבור רק כי נותנים לה כותרת כזאת או אחרת; שמי שנבחרו על ידי העם, לא יכולים לעשות שימוש בכוח בחירתם כדי לפגוע בזכויות העם.
זאת בדיוק הפואנטה של בג"ץ עילת הסבירות – הכוח והשימוש בו. השלטון מול האזרח, שתחת הכותרת "תיקון חוק יסוד" הופכים אותו לקטן יותר. ביטול עילת הסבירות, נכתב בתמצית, "מעצים באופן ניכר את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה ושריה, וחוסם את אפשרותו של הפרט לקבל סעד במצבים שבהם עלולה להגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון".
יש משהו אירוני בכך שהכנסת, שנשלטת תמיד הלכה למעשה בידי הממשלה – הסתמכה במובן מסוים על פסק הדין חוק גל המהפכני, כדי לבצע מהפכה משל עצמה. השתמשה בחוק יסוד, כדי לקבל עוד כוח ואז להצהיר שאי אפשר להתערב, כי היי, זה חוק יסוד.
ביקורת על המינויים הבאים ופתח להתערבות ביוזמות החקיקה: @almog_tamar עם ההשלכות של פסק הדין הדרמטי של בג"ץ#חדשותהערב pic.twitter.com/CcA6eWB45W
— כאן חדשות (@kann_news) January 1, 2024
את זה שופטי העליון לא קונים. 12 או 13 (עמדת השופט אלרון פחות חד משמעית) מחמישה עשר השופטים קבעו: כן, לבית המשפט תהיה סמכות להתערב בחוק יסוד. נכון, שבעה מתוך ה 15 חשבו שאין לבטל את החוק. אבל גם בתוך שופטי המיעוט, שלושה חשבו שסעיף החוק בעייתי רק שהפתרון לכך אינו בביטולו אלא בלפרש אותו בצורה שלא מבטלת את עילת הסבירות לחלוטין.
"הוראת החוק (שמבטלת את העילה)... פוטרת את הממשלה, העומד בראשה ושריה מביקורת שיפוטית בגין עילת הסבירות, ללא כל מגבלה בדבר מידת המופרכות או הקפריזיות של ההחלטה שהתקבלה על-ידם", כתב השופט כבוב, בדעת הרוב.
המלה מופרכות מופיעה 74 פעמים בפסק הדין. פסק דין שהפריך קונספציה והבהיר: כשמדובר בעקרונות בסיסיים, אין שמרנים או ליברלים, אין שאלה של איזו ממשלה בחרה בשופט או בשופטת. יש דברים שפשוט אי אפשר לעשות.
וכך, שנה (פחות יומיים) אחרי ששר המשפטים יריב לוין הכריז על מה שכינה רפורמת המשילות, קיבל תשובה ברורה משופטי בג"ץ: משילות אין משמעה כוח מוחלט לממשלה, רפורמה אין משמעה לגדוע את היד המושטת לאזרחים אם פגעו בהם. המסר היה חד וברור, השאלה, אם יש נכונות להקשיב לו.
