במשך עשורים הורגלנו למחשבה שהעולם הופך יחידה אחת, שוק פתוח שבו הסחורות והרעיונות זורמים ללא הפרעה. אבל שנת 2025 ריסקה את האשליה הזו סופית. דווקא בעידן של סיבים אופטיים מהירים וקישוריות שיא, חזרנו למציאות של גושים עוינים, מלחמות סחר ששורפות טריליונים ומירוץ חימוש שלא נראה כמותו מאז ימי המלחמה הקרה. המסך יורד על הגלובליזציה – והמערכה החדשה רק מתחילה.
שנת 2025 תיזכר בהיסטוריה המודרנית כשנה שבה נקרעה המסכה מעל פני הגלובליזציה. רעיון העולם המאוחד, השוק החופשי והערכים המשותפים ננטש בבוטות לטובת מציאות רב-גושית מסוכנת, המזכירה את חזיונותיו הקודרים של ג'ורג' אורוול בספרו "1984". זהו עולם המחולק לגושי ענק הנמצאים בעימות תמידי, שבו הדיפלומטיה הוחלפה במלחמות סחר אינסופיות וההסכמים הבין-לאומיים פינו את מקומם לעוצמה צבאית גולמית.
המערב מתחמש: אירופה ויפן כבר לא מחכות לוושינגטון
הזעזוע הראשון של 2025 הגיע מההכרה האירופית והאסייתית שהמנהיגות האמריקנית כבר אינה "מגדלור" יציב. מול "חוסר הסדר העולמי" והחשש הממשי מבידוד טרנס-אטלנטי, אירופה הבינה שהיא לבדה במערכה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, זעזעה את השווקים במרץ האחרון כשחשפה תוכנית להשקעת עתק של 800 מיליארד אירו בחימוש אירופי. "זהו הרגע של אירופה" הכריזה, "ואנחנו מוכנים לעשות את הצעד קדימה".
המשמעות היא מעבר מלא ל-"כלכלת מלחמה". בבירות היבשת דנים כיום בגלוי בחזרה לגיוס חובה ובהלאמת פסי ייצור לטובת צרכים צבאיים. בלונדון, ראש הממשלה קיר סטארמר הלך צעד קדימה והודיע על הקמת "קואליציית המוכנים" – ברית של בריטניה, צרפת ואוקראינה שנועדה למלא את הוואקום שהותירה ארצות הברית של טראמפ בנאט"ו.
גם במזרח הרחוק, יפן נאלצה לנטוש סופית את מדיניות האיפוק ההיסטורית שלה. מול האיומים הגוברים מסין ומקוריאה הצפונית, טוקיו האיצה את התחמשותה והפכה לאחת המעצמות הצבאיות המשמעותיות באזור, כשהיא מבינה שהסתמכות בלעדית על וושינגטון היא כבר לא אסטרטגיה בטוחה.
ציר המזרח: מכונת המלחמה המשומנת
בזמן שהמערב מחפש את דרכו החדשה, "ציר המזרח" הפך בשנת 2025 למכונה משומנת ומסונכרנת. שיתוף הפעולה בין מוסקווה, טהראן, פיונגיאנג ובייג'ינג הגיע לשיאו. נשק קוריאני וכטב"מים איראניים המשיכו להציף את שדות הקטל באוקראינה, בעוד שסין מספקת את הגב הכלכלי והטכנולוגי.
ולדימיר פוטין הבהיר השנה כי המזרח הגלובלי הוא זה שמכתיב כעת את תנאי השלום. בנאום תקיף שנשא, הבהיר הנשיא הרוסי כי כל הפסקת אש באוקראינה תתבצע רק בתנאים שלו: "אנו מסכימים להצעות להפסקת פעולות האיבה, אך רק בתנאי שיסולקו הסיבות המקוריות למשבר". במילים אחרות: כניעה אוקראינית ושינוי גבולות בכוח הזרוע.
המלחמה הכלכלית: 11 טריליון דולר שעלו בלהבות
חזית המלחמה האמיתית של 2025 לא הייתה רק בשדות הקרב הפיזיים, אלא במסכי המניות ובנמלי הים. ב-2 באפריל הכריז הנשיא טראמפ על מה שכינה "יום השחרור". במהלך בזק של חתימות על צווים נשיאותיים, הוטלו מכסי מגן היסטוריים על סחורות מכל העולם – לא רק על יריבות כמו סין, אלא גם על בעלות ברית קרובות.
הנזק היה מיידי ומזעזע: שווי שוק המניות האמריקני התכווץ ב-11 טריליון דולר בתוך ימים ספורים. האינפלציה זינקה, ושרשראות האספקה העולמיות, שנבנו בעמל רב במשך ארבעה עשורים, החלו לקרוס. המטרה האסטרטגית הייתה בייג'ינג. טראמפ ביקש "לנתק את הצינורות" שהזינו את הכלכלה הסינית, אך סין לא נשארה חייבת.
הוועדה למכסים בבייג'ינג הודיעה על הטלת מכס של 34% על כל הסחורות מארצות הברית, והחלה להשתמש ב"נקודות החנק" שלה – השליטה על מחצבים נדירים ורכיבים טכנולוגיים קריטיים. המתיחות סביב טאיוואן הגיעה לנקודת רתיחה, כשסין שבה והבהירה: האי הוא קו אדום שאינו פתוח למשא ומתן מסחרי.
דוקטרינת הצוללות: שיווי משקל של אימה
ככל שחלפה השנה, החלה לחלחל ההכרה שהעימות הכלכלי עלול להידרדר לעימות צבאי ישיר בין המעצמות. באוגוסט, כשהדיפלומטיה בין וושינגטון למוסקווה נכשלה סופית, שלח טראמפ את המסר החריף ביותר שלו: תנועה אסטרטגית של שתי צוללות גרעיניות לעמדות התקפה בקרבת המים הטריטוריאליים של רוסיה. "היה עלינו לעשות זאת," הסביר טראמפ, "איום הושמע על ידי מנהיגי רוסיה, ואנחנו נגן על האנשים שלנו".
המסר היה ברור: בעידן של 2025, כוח הוא השפה היחידה. המטבע הקובע הוא כבר לא הדירוג של סוכנויות האשראי, אלא מספר ראשי הקרב והיכולת להרתיע את הצד השני מפני פעולה.
עולם של "או-או"
עם סיומה של 2025, ברור כי לא מדובר במשבר חולף או בטעות זמנית של ההיסטוריה. מדובר בכיול מחדש של הסדר העולמי. המסקנה לקראת 2026 היא חריפה: עידן ה"גם וגם" – היכולת לסחור עם סין, להישען ביטחונית על ארה"ב ולצרוך אנרגיה מרוסיה – נגמר סופית.
העוצמה הלאומית נמדדת כעת ביכולת להתנתק מהעולם, להסתגר מאחורי חומות כלכליות ולהרתיע צבאית. אם 2025 הייתה שנת הפיצול הגדול, 2026 תהיה השנה שבה נגלה אם הגושים החדשים מסוגלים לקיים "שיווי משקל של אימה" יציב, או שמא המכסים והצוללות הם רק הקדמה לעימות חזיתי שבו לא יהיו מנצחים. המסך ירד על הגלובליזציה; כעת, העולם ממתין בנשימה עצורה למערכה הבאה.
