אחרי האישומים: האם לליכוד יש האומץ להיפרד מנתניהו?

האם לליכוד יש האומץ להיפרד מנתניהו?
אחרי שני קמפיינים ושני כישלונות רק מהלך פנימי של ראשי הליכוד ימנע הליכה לבחירות. רק אומץ של אחד מהם, שיגובה על ידי בכירים נוספים, ימנע מהם את המבוכה לצאת למערכת בחירות חדשה
מחבר יואב קרקובסקי | פרשנות מחבר יואב קרקובסקי | פרשנות
מיקי זוהר בנימין נתניהו יולי אדלשטיין בכנסת 20 בנובמבר
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זו הפעם הראשונה כבר שנים רבות שהאחריות עוברת מידיו של האיש החזק ביותר במדינה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לידי הקולגות שלו בתנועתו. האחריות לאן הולכת מדינת ישראל – האם פניה למערכת בחירות שלישית, אלימה קשה ואגרסיבית, או פניה להקמת ממשלה חדשה, ללא המנהיג הנערץ של תנועת הליכוד ב־25 השנים האחרונות, שהפך ביום חמישי בערב לנאשם.

כבר מזמן לא נדרשו אחריות ואומץ פוליטי וציבורי מאנשי ציבור. האחרונים שקיבלו החלטה דומה היו ציפי ליבני, אהוד ברק וצחי הנגבי, כשסימנו לאהוד אולמרט את דרכו אל מחוץ ללשכת ראש הממשלה ב־2008. הפעם נדרש אומץ גדול הרבה יותר. לנתניהו יש מעגלי תמיכה נדירים, חזקים, משמעותיים וקולניים במחנה הימין, שישתיקו כל ניסיון להזיזו מתפקיד ראש הממשלה, למרות מצבו המשפטי. יש כאן היאחזות שלו בתפקיד שמעניק לו מטריית הגנה ותנאים נוחים יותר להישפט – ונתניהו לא מתכוון לוותר.

רק מהלך פנימי של ראשי הליכוד ימנע הליכה לבחירות. רק אומץ של אחד מהם, שיגובה על ידי בכירים נוספים, ימנע מהם את המבוכה לצאת למערכת בחירות חדשה. כזו שבה יידרשו בכל ריאיון ובכל הופעה ציבורית לענות על שאלות לא פשוטות על המנהיג שהם מקדמים למשרה הרמה ביותר בישראל, עם כתם פלילי כהה במיוחד. בכירי הליכוד שמגבים כל כך את ראש הממשלה כעת, יוכתמו גם במקרה שהאישומים נגדו יתבררו בבית המשפט, ויתבררו כנכונים בהחלטת שופטים. מה אז יעשו ראשי הליכוד? איך הם יתרצו את הגיבוי האין־סופי שנתנו למנהיגם?

הליכוד הפסיד בין בחירות אפריל לבחירות ספטמבר 300 אלף קולות. האיחוד עם כולנו לא הניב ולו קול אחד. כך גם הורדת מפלגת זהות של משה פייגלין מההתמודדות, לא הגדילה את הליכוד ולו ברבע מנדט. במספרים מוחלטים איבד הליכוד עשרות אלפי קולות, כחול לבן דווקא גדלה. האם ראשי הליכוד יקחו סיכון בבחירות שיהיו בשאלת "האם הנאשם נתניהו ראוי להיות ראש ממשלה שוב"? אם הליכוד יאבד עוד גובה – הם יהיו אחראים לאובדן קולות, ואולי לאובדן השלטון, לא פחות מנתניהו עצמו.

אם לא ייעשה מהלך פנימי בליכוד – הבחירות במארס הן עובדה קיימת וכדאי להתחיל להיערך. אביגדור ליברמן לא יציל אותנו או את נתניהו מהבחירות הללו. הוא לא יצטרף לממשלת 63 מנדטים שהייתה יכולה להוות קואליציית חסינות מצוינת עבור נתניהו. עכשיו כשבצלאל סמוטריץ' קובע את הקו של הקמפיין, וקובע כי אינו מאמין למנדלבליט – נתניהו תלוי בסמוטריץ', ליצמן (שעניינו הפלילי עדיין בשלב הבירור) ואריה דרעי (שגם גורלו בידי היועץ המשפטי לממשלה). כך שליברמן לא יכול להרוויח שום דבר.

בני גנץ יכול להגיע לבית הכנסת ולברך הגומל. לו היה נענה להצעה להקים ממשלת אחדות לאומית עם נתניהו, השבוע, הוא היה מוצא את עצמו במבוכה נוראית מול ההודעה הדרמטית של מנדלבליט

נתניהו לא יקפל את החרדים. לא בעבור ליברמן, אין סיכוי. זה מסביר את ההחלטה המקדמית של ליברמן לצאת למתקפה כל כך אלימה ואגרסיבית נגד החרדים והערבים ביום רביעי, תוך הטלת האשמה על נתניהו ובני גנץ שהכשילו את ממשלת האחדות הליברלית שניסה לקדם. ליברמן הבין ראשון: יש כתב אישום, יש שוחד ואין סיכוי לקפל את החרדים – המוצא הוא בחירות. ובבחירות יש להמשיך בקמפיין המוצלח נגד שני המגזרים שמבחינת ליברמן משתפים פעולה ומחלישים את כוחן של המפלגות הציוניות בכנסת.

ראש הממשלה, בעצת עורכי דינו, כך פרסמנו בתחילת השבוע בכאן חדשות, החליט ללכת לבחירות. מיד לאחר מכן החל בבדיקות איך מבטיחים את המשך הכהונה בתפקיד החשוב ביותר שבו הוא מחזיק וזה שמעניק לו את ראשות הממשלה – יו"ר תנועת הליכוד. הוא קיים סבב פגישות, אפילו את גדעון סער הזמין למפגש, אבל בעיקר יצר אווירה בקרב תומכיו שיש קמפיין חדש. אין דמוקרטיה פנימית, יש שימור המנהיג. כמעט כל תומכיו יצאו בציוצים אך זה לא ממש השפיע על גדעון סער שבחר להודיע שהוא מאמין בפריימריז וטען כי יש לקיים אותם לא בגלל מערכת אכיפת החוק, לא בגלל גורלו המשפטי של נתניהו, אלא בגלל כישלונו של ראש הממשלה להקים פעמיים ממשלה.

יש הרבה חומר ראייתי, הקלטות ועדי מדינה, כך שהמילה 'כלום' מתרוקנת לחלוטין מתוכנה. יש והרבה נגד ראש הממשלה. אבל גם לנתניהו ואנשיו יש הרבה נגד מערכת האכיפה

עד כה מה שחיזק את נתניהו בליכוד הייתה העובדה שהוא מביא שלטון. אז זהו שלא, כבר פעמיים הפסיד הלכה למעשה הליכוד את הבחירות ונתניהו לא הרכיב ממשלה. האם מישהו מבכירי הליכוד יהיה אמיץ ויחבור לסער? האם מישהו מהם יקח את שני ההפסדים ואת העובדה שמדובר ביו"ר מפלגה וראש ממשלה שהוא נאשם, וינסה לעשות מהלך מולו? בנקודת הזמן הנוכחית, זה ממש לא נראה.

ההשאטאג "לא יהיה כלום כי אין כלום" קיבל טוויסט של ממש בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כשיש כתב אישום בשלושה תיקים המתפרש על עשרות רבות של עמודים, עם שלושה אישומים חמורים ובהם האישום החמור ביותר נגד איש ציבור – שוחד, כבר לא ניתן כנראה להשמיש את הביטוי הכל כך מוצלח שליווה את נתניהו לאורך כל שלוש שנות החקירות שנוהלו כנגדו.

יש הרבה חומר ראייתי, הקלטות ועדי מדינה, כך שהמילה 'כלום' מתרוקנת לחלוטין מתוכנה. יש והרבה נגד ראש הממשלה. אבל גם לנתניהו ואנשיו יש הרבה נגד מערכת האכיפה. יותר משנתיים אפשר לשמוע את הסביבה של נתניהו, בעיתונות ובמערכת הפוליטית, רומזת, מפרסמת, קובעת ומאשימה את מערכת אכיפת החוק באכיפה בררנית ומפלה כנגד ראש הממשלה. זה נכתב בטורי פרשנות, בתוכניות רדיו ובטלוויזיה. הקריאה שהפכה אמש להאשאטג שילווה את מערכת הבחירות הקרובה, #לחקור_את_החוקרים, נשמעת בקרב צייצני בלפור כבר שנים. המטרה – לסמן את חוקרי המשטרה וצמרת הפרקליטות כמי שהם נגועים באינטרסים פוליטיים ואישיים שמטרתם – הפלתו של בנימין נתניהו מהשלטון.

לפרקליטות ולמשטרה רשימה ארוכה של טעויות שליוו את החקירה של ראש הממשלה. הטעויות הללו יכולות להתפרש כלהיטות יתר של גורמים במערכת האכיפה לקדם כתב אישום נגדו. הטעויות, שחלקן ראוי שיבדקו, מהוות קיסם למדורה שמתכננים בליכוד כדי להבעיר את כתב האישום הזה ברמה הציבורית והפוליטית במסגרת הקמפיין. החודשים הבאים יוקדשו בעיקר להמשך מהלך הדה־לגיטימציה לגורמי האכיפה.

המערכת הפוליטית מבשילה לתוך המצב החדש. כבר התרגלנו להכל, נדמה שגם לראש ממשלה נאשם נתרגל. יותר מזה, לראש ממשלה נאשם שמתמודד פעם נוספת על אמון הציבור. הקריאות שנשמעות – העם יחליט, זו התפישה כעת. למרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולמרות החומר הראייתי הרב, העם הוא שיחליט אם נתניהו אשם או לא. אלא שזו הטעיה.

גם אם הליכוד יגדל משמעותית, המערכת המשפטית לא תעצור את המהלך שהחל ביום חמישי. כתבי האישום יוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים ונתניהו יבקש להנות מחסינות חברי הכנסת ששמורה לו. כרגע ספק אם קיים רוב לכך וספק אם רוב כזה יימצא גם לאחר הבחירות במארס. רק דבר אחד ימנע משפט וזוהי עסקת טיעון שתכלול פרישה. לא העם יחליט. זו מערכת המשפט, סנגוריו של נתניהו עם נציגי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות אותה האשים נתניהו ברדיפה אישית נגדו.

בשבת יכול בני גנץ להגיע לבית הכנסת ולברך הגומל. לו היה נענה להצעה להקים ממשלת אחדות לאומית עם נתניהו, השבוע, הוא היה מוצא את עצמו במבוכה נוראית מול ההודעה הדרמטית של מנדלבליט. הוא צריך להודות לחבריו להנהגת כחול לבן ובראשם ליאיר לפיד ולמשה בוגי יעלון שלא היו מוכנים בשום תנאי לשמוע על חבירה לממשלה בראשותו של נתניהו. המסרים בתקופה האחרונה היו שהם מונעים ממנו את ראשות הממשלה, בעצם הם די הצילו אותו מהרס תדמיתו הציבורית.

כחול לבן שמרו על העקרונות, שמרו על המבנה, ובפעם השלישית נערכים להתמודדות נוספת באותו מתווה. כן בקרוב יתחילו השאלות על הרוטציה בין גנץ לבין לפיד כדי להקניט אותם, אבל התשובה שיקבלו המקניטים תהיה יותר כואבת: מה עדיף – הנהגה ברוטציה בין גנץ ללפיד או ראש ממשלה הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים שונים?

בחירת העורכת