בג"ץ דחה היום (שלישי) את בקשת הממשלה לדחות את מועד הדיון בעילת הסבירות. לטענת בג"ץ, הבקשה נדחתה "נוכח אילוצי היומן". הדיון בנושא עילת הסבירות בבג"ץ אמור להתקיים בהרכב מלא, שיכלול 15 שופטים. עם זאת, בג"ץ הודיע שבעת הצורך, ישקלו השופטים לאפשר השלמת טיעון בכתב אחרי הדיון.
בנוסף, דחו השופטים את כל הבקשות הנוספות להצטרף כעותרים בדיון, והדיון יעסוק בשמונה עתירות. כמו כן, הדיון שצפוי להתקיים עוד כשלושה שבועות, הוקדם בשעה וחצי ויחל בשעה 8:30 בבוקר.
יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן התייחס להחלטה: "בכל מאודי רציתי להאמין שבג"ץ אינו חותר ליצירת משבר חוקתי באופן מכוון כחלק מהמלחמה על שימור כוחו המופרז ובמחיר גרירה של מדינת ישראל לכאוס תפקודי. המציאות מוכיחה שזו מחשבה נאיבית לגמרי. לבג"ץ אין גבולות. ובדמוקרטיה, אסור שתהיה רשות שלסמכויותיה אין גבולות".
ראש הממשלה והממשלה ביקשו לדחות בשלושה שבועות את מועד הדיון בשמונה העתירות ואת מועד הגשת התגובות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התנגדה לבקשה.
עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, טען כי לוח הזמנים אינו מאפשר להערך לדיון שנקבע ל-12 בספטמבר בהרכב מורחב. "לטובת קיום הליך ראוי בסדר זמנים הולם, לא נראה שום טיעון או אינטרס חזק המצדיק את זירוז ההליך לקצב בלתי הגיוני בעליל", כתב עו"ד בומבך. "אין שום אינטרס ציבורי שייפגע מדחיית מועדי התגובה והדיון בלוח זמן כה קצר. אל מול זה, אי דחייה תביא לפגיעה אנושה ביכולת התגובה של המשיבים בעניין דרמטי וחסר תקדים".
מוקדם יותר היום הודיעו כמחצית מהעותרים על התנגדותם לבקשה. הם אמרו כי המועדים נקבעו זה מכבר וכי פרק הזמן שניתן למשיבים ללמוד את העתירות ולגבש את עמדתם ארוך יותר מפרק הזמן שהוקדש לדיון בחקיקה עצמה.
חודש שעבר קבע בג"ץ כי הדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה - ביטול עילת הסבירות, יתקיים במהלך חודש ספטמבר, וכי על המדינה להגיש את נימוקיה עד לעשרה ימים לפני מועד הדיון. בג"ץ לא הוציא צו ביניים לחוק שלמעשה נכנס לתוקפו.
הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות אושרה ברוב של 64 חברי כנסת ללא מתנגדים, בתום 26 שעות של דיונים. שר המשפטים יריב לוין לאחר ההצבעה: "צעד היסטורי במהלך החשוב של תיקון מערכת המשפט והשבת סמכויות הכנסת שנלקחו לפני שנים רבות. אנחנו יוצאים עכשיו לפגרה ארוכה, אני יוצא אליה בידיעה שהעברנו חוק חשוב, אבל בלי שמחה לאיד ועם רצון אמיתי לקרב בין כל חלקי העם".
