בג"ץ סיים לדון היום (ראשון) בעתירות של כמה ארגונים אזרחיים לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצה"ל, עם פקיעת חוק הגיוס הקודם לפני כשנה. העתירות דורשות לחייב גיוס של תלמידי הישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהן לא מתגייסים. הדיון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, מועבר בשידור חי. עם זאת, ההחלטה לא צפויה להתקבל היום.
יושב ראש המחנה הממלכתי, השר בני גנץ הגיב לדיון: "לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ. הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. המתווה שמוצג – לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות".
"לפני 7 באוקטובר היו מי שחשבו שצה"ל יכול להפוך לצבא מקצועי", המשיך גנץ. "אבל שוב הוכח, כי צבא העם הוא צורך קיומי, ומתווה שירות ישראלי כולל בראייה של עשור קדימה לחרדים, ערבים וכל חלקי החברה, הוא הדרך להבטיח את ביטחוננו וחוסננו. עוד לא מאוחר להתעשת ולקדם אותו".
נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, טען בפני השופטים כי לא ניתן לפתור את הסוגייה בכפייה, לשלול את סמכות צה"ל ולחייב לגייס את תלמידי ישיבות חרדיות. לדבריו, המלחמה מזמנת לממשלה רגע היסטורי והיא מתכוונת לחוקק חוק גיוס חדש בתוך חודשיים. "הממשלה מסכימה עם דבריו של השופט עמית שלא ניתן לפתור את הסוגיה בכפייה", אמר עו"ד טאובמן. "זו מחלוקת שקורעת את החברה הישראלית כבר שנים. הנסיבות שנותרו מחייבות הסכמה ושיתוף פעולה". השופט נועם סולברג תהה: "מדוע לא מגייסים כשאפשר 3,000 חרדים?".
השופט יצחק עמית נכנס לדברי נציג הממשלה ואמר: "כל התזה שלכם היא משחקי מילים על מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין שפטור גורף צריך להיות בחוק". עו"ד טאובמן אמר כי "הממשלה לא מתערבת" ומצידה שצה"ל יגייס גם 250 אלף חרדים".
בשלב זה השופט סולברג אמר: "התאכזבתי לגלות את המספר 3,000. בכל העשור האחרון, אפילו בנייר עמדה של הצבא, המספר היה 20 אלף. 3,000 זה מספר קטן לגיוס גם היום, זה מאכזב. הממשלה לא מהאו"ם , צריך לבצע את זה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה".
עו"ד טאובמן השיב: "הממשלה תומכת תמיכה נלהבת, אבל אנחנו לא מתערבים בשיקול הדעת. שיקול הדעת הוא של הפוקד (צה"ל)".
השופט סובלרג: "יש צורך קיומי", נציג הפרקליטות: "מסכים, זה צו השעה"
אחרי נציג הממשלה, עבר לטעון נציג הפרקליטות, אבי מליקובסקי, שאמר כי "הניסיון להעביר את שיקול הדעת המהותי לפוקד מנוגד לדין ולפסיקה". לדבריו, "לומר שההחלטה הזאת צריכה להתקבל על ידי קצינים זה תזה שאפילו לא מחזיקה מים. הצבא פועל על פי החלטות הדרג המדיני ונתון למרותו הממשית. זה מצב לא בריא במדינה דמוקרטית שקצין יחליט מה מדיניות הגיוס".
השופט סולברג העיר כי "יש צורך קיומי כאן ועכשיו, יותר מערך השווין". מליקובסקי הסכים איתו: "זה צורך, זה צו השעה".
השופטים דנים בשש עתירות: שלוש עתירות בעניין אכיפת גיוס החרדים, שתיים בעניין שלילת התקציבים ממוסדות שתלמידיהן לא מתגייסים, ואחת נגד החלטת הממשלה לייצוג פרטי עבור גופי ממשלה נוספים.
עו"ד הלמן מהפרקליטות: "הממשלה מחוייבת להחלטת היועצת"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב -מיהארה, אומנם אישרה לממשלה לקבל ייצוג פרטי בבג"ץ על חוק הגיוס, אך יצאה נגד החלטת הממשלה כי גופי ממשלה נוספים יקבלו ייצוג פרטי. "הממשלה עושה דין לעצמה, חותרת תחת שלטון החוק", טענה בהרב מיהארה. לכן, לגישת היועצת המשפטית לממשלה יש לקבל את העתירה בעניין.
עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות עלה להשיב לעתירה נגד הייצוג הפרטי של הממשלה בבית המשפט, אחרי שהיועצת המשפטית בהרב-מיארה התבטאה נגד חוק הגיוס והממשלה העדיפה ייצוג שתואם את עמדתה. "זו לא פעם ראשונה שהיועצת אומרת על משהו שהוא לא חוקי ומעבירים החלטה, לעיתים אפילו לא שואלים אותה. אנחנו לא רואים את התיק הזה כמשהו שיתייתר. צריך להיזהר מאוד בתהליכים האלו. מה המשמעות של הצעת החוק הזה לשלטון החוק? כפי שאמר המשנה ליועצת, הממשלה לא מעל החוק, היא החוק. הממשלה מחוייבת להחלטת היועצת".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
בהרב מיארה כתבה לבג"ץ ביום חמישי האחרון כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגייס את בני הישיבות ולא להעביר תמיכה כלכלית בגין מי שאינו מתגייס. עם פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס ביולי 2023, העבירה הממשלה הוראת שעה ממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות. תוקפה של הוראת השעה פקע ב-1 באפריל. לאחר שבקואליציה לא הגיעו להסכמות באשר לחוק גיוס חדש, בג"ץ קבע כי החל מ-1 באפריל, המדינה לא תעביר כספים לישיבות עבור תלמידים מגיל 18 ועד 26 - שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. המימון יימשך עבור אלו "שאינם בגדר הצו" עד סוף הלימודים הנוכחית.
מה יצליח להביא את החרדים לצבא?
בחודש שעבר, הודיעה לשכת ראש הממשלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והוגש על ידי השר בני גנץ, שכיהן אז כשר הביטחון. השר בני גנץ הגיב על כך: "תרגיל פוליטי, חוק הגיוס שהובא על ידינו אז - אינו רלוונטי למציאות שאחרי 7 באוקטובר".
באוגוסט 2022 אישרה הממשלה בראשות נפתלי בנט מתווה שירות שהוצע על ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ, וכלל את הורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים ל-21, אך לשנתיים בלבד. על פי המתווה, צעיר חרדי בן 21 יוכל להצטרף למערך החירום וההצלה הלאומי ולקבל הכשרה תעסוקתית. מטרת השינוי הייתה לאפשר לחרדים להשתלב בשוק התעסוקה ולרכוש מקצוע, וכן להגדיל את מספר המתגייסים החרדים.לפי המתווה, גיל הפטור יעלה אחרי שנתיים ל-22, ואחרי שנה נוספת - ל-23. חוק גיוס המבוסס על המתווה עבר בקריאה ראשונה בינואר 2023, אך בעקבות נפילת הממשלה, הוא לא עבר בקריאה שנייה ושלישית.
עוד בנושא
