אתמול (ראשון), בשלושה פסקי דין והחלטות דרמטיות, חולל האגף השמרני בבית המשפט העליון מהפכה של ממש והבהיר לנשיא העליון, השופט יצחק עמית, ולמיעוט השופטים הליברלי, מי הם בעלי הבית החדשים בבית המשפט העליון.
ביום אחד, שעוד ייזכר כאחד מהרגעים המכוננים בתולדות בית המשפט העליון - ארבעה שופטים המזוהים עם הגישה השמרנית קיבלו בזה אחר זה החלטות משמעותיות. כולן בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ולנשיא העליון.
פסק הדין בעניין מינוי ראש השב"כ:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ביקשה למנוע מראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש השב"כ הבא. אלא שכבר בדיון הראשון, שניים משופטי ההרכב – השופטת כנפי שטייניץ והשופט אלכס שטיין – הבהירו כי עמדתה אינה מקובלת עליהם. השניים אף עקצו בפומבי את השופט עמית, חברם להרכב, שניסה להגן על עמדת היועמ"שית. לבסוף נבנתה פשרה שתאפשר לה לרדת מהעץ: נתניהו יוכל למנות את ראש השב”כ בעוד 60 יום – במקביל להתפתחות חקירת קטרגייט.
החלטת סולברג על הליך שימוע נגד היועמ"שית:
זמן קצר לאחר מכן פרסם המשנה לנשיא בית המשפט, השופט נעם סולברג, החלטה דרמטית שקבעה כי בג"ץ לא יתערב בשימוע לפני הדחה של היועצת המשפטית לממשלה. החלטה זו הדהימה את משרד המשפטים ואת האליטה המשפטית, שכן היא מאפשרת הליך שעלול לפגוע במעמדה של היועמ”שית, גם אם לא יוביל להדחתה בפועל, ולהביא לפגיעה ציבורית ותדמיתית משמעותית באמצעות שימוע משפיל.
החלטת מינץ על מינוי נציב שירות המדינה:
אם לא די בכך, שעות ספורות לאחר ההחלטות הקודמות, פרסם השופט דוד מינץ, גם הוא מהאגף השמרני – החלטה לקיים דיון נוסף בבג"ץ שדן בעתירה שמבקשת למנוע מנתניהו למנות את נציב שירות המדינה הבא. גם החלטה זו ניתנה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית ולנשיא העליון עמית.
בשלושה נושאים מהותיים, האגף השמרני בבית המשפט העליון קיבל בצורות שונות את עמדת הממשלה, והתנגד לעמדות היועמ"שית והאגף הליברלי בראשות עמית. אם עד כה פעלו השופטים השמרנים באיפוק או בממלכתיות, הרי שאתמול – הם הסירו את הכפפות.
מדובר בשופטים שמונו במהלך השנים על-ידי שרי המשפטים יעקב נאמן, איילת שקד וגדעון סער. הם נלחמו על המינויים הללו, וייתכן שלא שיערו עד כמה השפעתם תהיה דרמטית. ייתכן שאחת המהפכות המשפטיות נכשלה, אך אתמול - מהפכה אחרת דווקא הצליחה. והפעם – היא באה מתוך בית המשפט העליון עצמו
