לפיד, נתניהו ובנט
צילום: יונתן זינדל ואבשלום ששוני, פלאש 90

נתניהו מחכה בפינה: בנט ולפיד בדרך למבחן אכזרי

רה"מ היוצא הוא הדבק של ממשלת בנט-לפיד ועדיין מקווה להפיל אותה. אם יצליח - יקבע תקדים נוסף, אחד מני רבים, שיירשם על שמו. הממשלה הנכנסת בשבוע הבא היא ממשלת טירונים, יש בזה משהו מרענן, אך גם סיכון גדול. לעומת נתניהו, בנט צעיר, רענן ופה ושם מתנהג כמו ילד. הוא יודע שמחכים לו מוקשים רבים. בנט ולפיד יצטרכו לזנוח נאמנויות ישנות ולעלות קומה. אם ירצו להצליח בתפקיד, לא יוכלו להסתפק בעסקנים ובחנפנים
שמואל רוזנר | פרשנות
11 ביוני 2021
11:44

״לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני״. חמוש בפסוק הזה, של משורר תהילים, יצא בנימין נתניהו לדרכו הארוכה, בפעם השנייה כראש ממשלה.

זה היה היום האחרון של חודש מארס 2009. 69 חברי כנסת הצביעו בעד ממשלתו החדשה, ונתניהו? קראו מה שאמר אז נתניהו: ״לא בצהלת מנצחים אני עומד לפניכם היום, אלא בתחושת אחריות כבדה״. הוא הקים ממשלה עם חבריו בימין, ועם מפלגת העבודה. את הבטחותיו מאז, לפני יותר מעשור, אפשר להתחיל לבחון.

30 שנות נתניהו | צפו בסדרת הכתבות 

איך תסוכם כהונתו של נתניהו? | המדד

הוא הבטיח מדיניות כלכלית אחראית – וקיים. הוא הבטיח לתת את ליבו ״למובטלים, לקשישים, לחלשים״, האם קיים? תלוי בציפיות שלכם. הוא הבטיח ״מהפכה אמיתית בחינוך״. את זה, יש לקוות, יקיימו יורשיו. הוא הבטיח ״שינוי יסודי בביטחון הפנים״. הוא הבטיח ״רפורמות חשובות במשטרה״. את אלה קשה לומר שקיים.

על ביטחון הפנים הופקד בממשלה ההיא יצחק אהרונוביץ', שכבר מזמן עזב את הזירה הפוליטית. בהמשך, כאשר הצטרף לממשלה ב-2013, נפתלי בנט חשב שאהרונוביץ' לא מבצע את תפקידו כהלכה. נרשמו ביניהם כמה קטטות. הוא רמז שמוטב שהתיק יהיה בידי מפלגתו. אבל גם ביום ראשון, כאשר ייכנס לתפקידו כראש הממשלה, הותיר את התיק למפלגה אחרת.

יש לכם אמון בבנט כראש ממשלה? בלפיד כשר חוץ? בואו והשיבו לסקר המדד

יום השבעה של ממשלה חדשה הוא יום חגיגי. יריבים חמוצים נדרשים לגדלות נפש. כך, אהוד אולמרט איחל הצלחה ליריבו נתניהו, כך הודה נתניהו בחום של מנצחים ליריבו אולמרט. מאז, לא ידע נתניהו טעמו של הפסד, לא ידע טעמה של החלפת שלטון. ובכל זאת, הוא יעביר את השלטון לבנט, שאותו הוא איננו מעריך במיוחד, ואוהב עוד פחות. הוא יעביר את השלטון ליאיר לפיד. מבחינתו של נתניהו חשוב להדגיש שהשלטון עובר לבנט ולפיד, לפיד ובנט. קל לו יותר להתקוטט עם ממשלה שאותה יכנה ״ממשלת שמאל״. קל לו יותר להתקוטט עם ממשלה שאין לה דבק אידיאולוגי חזק. שהוא הדבק שלה. בזכותו קמה, והוא עדיין מקווה שבגללו תיפול.

התקציב והאיש החזק בממשלה: מה מחכה לברית האחים שמגיעה לבלפור? | האזינו ל"עוד יום"

אם תיפול, אם נתניהו יחזור לתפקידו כראש ממשלה, הוא יקבע תקדים, אחד מרבים מאוד שכבר הספיק לקבוע. ראשי ממשלה רבים עזבו וחזרו. דוד בן גוריון, שמעון פרס, יצחק שמיר, יצחק רבין. גם נתניהו עזב – בכפייה – וחזר לאחר עשור. הפעם אין לו עשור. אם ירצה לחזור בפעם השלישית יצטרך לעשות זאת מהר יותר, לפני שכרישי הליכוד יריחו את דמו. אם יצליח לחזור בפעם השלישית, יהיה הראשון שעושה זאת. עוד קומה לאגדת נתניהו. עוד שיא שקשה לראות אם ומתי יישבר.

אבל עוד מוקדם לחזות את שובו. בינתיים, הוא הולך. הממשלה שתושבע עם לכתו תהיה, אכן, ממשלה של קצוות אידיאולוגיים. אבל כך הייתה גם ממשלת נתניהו של 2009. החרדים ישבו עם ליברמן, מחזה שקשה לדמיין היום. שרי הליכוד ישבו עם שרי העבודה, גם זה נראה היום לא אפשרי - לא כל עוד נתניהו עומד בראש הליכוד. בממשלת 2009 הליכוד החזיק במניות מיעוט. רק שליש מחברי הכנסת היו שלו.

משנות ה-50 ועד שנות ה-90 מפלגות שלטון בדרך כלל החזיקו ברוב. לעבודה של רבין היו 44 מנדטים, והיו כ-70% מסך חברי הכנסת של הקואליציה. אבל לאחר רצח רבין, ושינוי שיטת הבחירות, החלה השחיקה בעוצמתה של המפלגה המרכזית בקואליציה. ליאיר לפיד ויש עתיד יש 17 מנדטים, והם המפלגה העיקרית בקואליציה של 61. קצת יותר מרבע. בערך כמצב הליכוד בממשלתו הראשונה של אריאל שרון ב-2001.

וככל שנשחק כוחה של המפלגה העיקרית, כך עלה מספר השרים בממשלה. בעשור הראשון של המדינה, בשנות ה-50, הממשלות מנו בסביבות 15 שרים. בממשלה השנייה של רבין היו 17. אהוד ברק הקים קואליציה של שבע מפלגות, ובהתאם, העלה את מספר השרים ל-24. שרון העלה את המספר ל-30.

נתניהו לא תמיד הסתדר עם שרון, אבל למד ממנו כמה תרגילים פוליטיים. בין השאר הבין שהרבה שרים משמע יציבות קואליציונית. שר הוא פוליטיקאי שיש לו מה להפסיד. לכן, ב-2009, השווה את שיא השרים של שרון, ומאז הוסיף.

יאיר לפיד, שהבטיח להחזיר את ישראל לימים הטובים יותר של ממשלות קטנות, הרכיב ממשלה משמונה מפלגות. לא היה לו שום סיכוי לקיים את ההבטחה. העובדה שהפר אותה, והתנצל בחצי פה, היא בסך הכל תחנה בהתבגרות של פוליטיקאי במעבר מהרצוי – באופוזיציה, למצוי – בקואליציה.

יש לכם אמון בליברמן כשר אוצר? במיכאלי כשרת תחבורה? בואו והשיבו לסקר המדד

בהשבעת הממשלה ה-33, זו שקמה בשנת 2013 וכללה את לפיד ואת בנט יחדיו במסגרת מה שכונה אז ״ברית אחים״, יצאו חברי יהדות התורה מהאולם כאשר הוקרא שמו של בנט. ״יהודי לא מגרש יהודי״, קראו לעברו. והנה, הם מגורשים בפעם השנייה. הפעם ביוזמתם – ומשום שדבקו בנתניהו.

הגירוש מגן העדן | האזינו ל"עוד יום"

לפני שמונה שנים, משה גפני קרע בהפגנתיות את ההסכמים הקואליציוניים. כך שאין הרבה חדש תחת השמש. יעקב ליצמן כינה את הקואליציה ממשלת שנאת האחר, הקיטוב והמחלוקת. ״אם הייתי מוריד את הזקן הייתי נשאר בתפקיד שלי״, אמר ליצמן. ממשלת האחים שרדה שנתיים, עד שנמאס לנתניהו. תשעה משריה היו חדשים. בנאום ההשבעה נתניהו קרא להם ״אנשים רעננים״, אבל אחר כך השתדל לכפוף את ראשם ולנטרל את כוחם.

ממשלת הטירונים

הממשלה הנכנסת בשבוע הבא היא ממשלת טירונים. יש בזה משהו מרענן, כמעט מסעיר, אבל במעבר מבשלות לטריות יש גם לא מעט סיכונים. רבין הצעיר היה ראש ממשלה לא מוצלח. כמותו נתניהו הצעיר. כמותו ברק הצעיר. בן גוריון נכנס לתפקיד כשהיה כבר ״הזקן״. גם שרון. שמיר היה בן קרוב ל-70 כאשר הפך לראש הממשלה. גם רבין השני, ונתניהו השני באו בשלים לתפקיד. אלה היו ראשי ממשלה שניכר בהם שלמדו דבר או שניים על שלטון בטרם נחתו על כסא ראש הממשלה.

נפתלי בנט בן 50. צעיר כמו ילד, תוסס כמו ילד, רענן כמו ילד, פה ושם גם מתנהג כמו ילד. הוא לוקח בחשבון שיעמוד למבחן מהיר ואכזרי. שותפיו יבחנו אותו, יריביו הפוליטיים יבחנו אותו, גם ידידים ואויבים במדינות אחרות יבחנו אותו. אולמרט, שנכנס לתפקידו כאשר שרון התמוטט בפעם השנייה, בקושי הספיק לחמם את הכיסא וכבר פינה באגרסיביות את המאחז בעמונה, בקושי הספיק להיבחר וכבר יצא למלחמה בלבנון. מצד שני, כל מי שעבד בממשל הישראלי באותם ימים זוכר לטובה את הניהול המסודר של ענייני המדינה תחתיו. הוא הקיף את עצמו באנשי ביצוע מעולים, והקפיד על ארגון ומשמעת.

ביום ראשון, יחלו גם בנט ולפיד לאייש את ממשלתם. הם יצטרכו לזנוח נאמנויות ישנות, ולעלות קומה. אם ירצו להצליח בתפקיד, לא יוכלו להסתפק בעסקנים מפלגתיים ובחנפנים. חוסר הניסיון היחסי של שניהם, המבנה הפוליטי המסובך שהרכיבו, הפערים האידיאולוגיים בין כלל מרכיבי הממשלה, כל אלה מחייבים הצבת פקידים ממושמעים, מנוסים ויציבים לצדם.

אמנם, יש בממשלתם כמה איים של ניסיון ויציבות. בני גנץ ינהל את משרד הביטחון, בדרכו המעט אנמית אך מאוד סולידית. אביגדור ליברמן הוא המנוסה והערמומי שבכל השרים. שליטתו באוצר תהיה נכס לבנט ולפיד, אבל גם נטל עליהם. לכולם יהיה ברור מי מנהל את הביטחון. לכולם יהיה ברור מי מנהל את הכלכלה. אבל מה נשאר לראשי הממשלה? 

יש לכם אמון בהורוביץ כשר הבריאות? בשאשא ביטון כשרת החינוך? בואו והשיבו לסקר המדד