החצר של ראשי הסנהדרין, האמפיתאטרון מהתקופה הרומית, הארמון של הורדוס אנטיפס וגם אחד המסגדים הקדומים בעולם – שהיום גר בו חסר בית. כתב כאן חדשות יצא לסיור עתיקות עצוב בערימות הזבל של טבריה וגילה איך האוצרות הארכאולוגיים מהעיר ההיסטורית הקדושה הוזנחו קשות.
לפני כעשור הסתיימה חשיפתה של העיר התחתית של טבריה - שבה עולם ומלואו. אחת מגולות הכותרת בה היא הידיעה שכאן היה מושב הסנהדרין, על האבנים האלה נחתם התלמוד הירושלמי. כשסיימו לחפור כאן המקום נותר נקי ומוכן להפיכתו לגן לאומי. בתוך התהפוכות השלטוניות בעיריית טבריה – שני ראשי עיר ושני ראשי ועדות ממונות בתוך פחות מעשור – העבר המפואר נדחק לאחור.
"זה פשע איך שהמקום נראה", ציין הארכאולוג ערן מאיר, חבר בצוות משלחת החפירות בטבריה. "יש כאן הרבה מה לראות שנוגע לסיפור הנוצרי ולסיפור שלנו. הקירות מסביב שייכים, לפחות להבנתי, לנשיאי ישראל וראשי הסנהדרין, ולכן זה חלק מהסיפור שלנו".
בין האבנים השבורות במתחם נוצקו כמה המיסודות שמשרתים אותנו עד היום - לוח השנה העברי, הכתב, ניקוד האותיות, נוסח התנ"ך שאנחנו קוראים עד היום ועוד. רענן בורל, מורה דרך, הוסיף: "אני לא חושב שיש אתר או מקום שהפער בין מה שהוא יכול לתת ובין כמה שמזניחים אותו - כל כך גדול".
מרשות הטבע והגנים נמסר: "השטח נמצא בתחום העיר טבריה ובאחריותה. בשל כך לרשות הטבע והגנים אין סמכות לניהול השטח והממצאים שבו. לאורך השנים נעשו פניות לרשות הטבע והגנים לקבל על עצמה את האחריות לאתר אולם התנאים לא הבשילו. בימים אלה מתקיים שיח עם יו"ר הוועדה הממונה בעיר ורשות העתיקות בדבר חשיבת משותפת על השטח, הממצאים הארכיאולוגיים והדרך להנגישם לציבור".
מרשות העתיקות נמסר: "בשנה האחרונה החלו עיריית טבריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות במהלך שינגיש את הממצאים ואת שימורם. רשות העתיקות הציגה תוכנית לפיתוח והנגשת העיר העתיקה. ביצוע התוכנית תלוי בהקצאת משאבים, הממתינה להחלטת משרדי הממשלה".
