בראל חדריה שמואלי
באדיבות: דוברות המשטרה

"עשה הכל כדי להגיע למג"ב": פרידה מבראל שמואלי

בעקבות נפילתו של בראל חדריה שמואלי - מסע בין גדר הגבול והקיבוץ המרוחק מטרים ספורים ממנה, לאוהל האבלים של משפחת לוחם מג"ב שמת שהשבוע מפצעיו
אורי לוי
03 בספטמבר 2021
21:54
עודכן ב 08:36

הבקשה הגדולה של משפחתו של בראל חדריה שמואלי היא לדעת מה קרה, איך זה יכול להיות. לוחם נורה למוות מטווח קצר במהלך הפרות סדר. מחבל עם אקדח שובר ללא מפריע את קו ההגנה. גם התחקיר של צה"ל שפורסם אתמול (שישי) רחוק מלהניח את דעתם. האב יוסי עובר בין המנחמים, כואב וכועס כאחד.

אוהל השבעה מלא בצעירים. פוליטיקה זה לא עניינם. "המוטיבציה שלו הייתה בשמיים. בהתחלה לא קיבלו אותו למג"ב והוא עשה הכל כדי להגיע לשם", מספר רועי קרליבך, סגן ראש המכינה שלמד בה בראל. "הוא התקשר כמעט כל יום ושלח מכתבים וביקש מכל אחד מכתבי המלצה. בסוף הוא גם נסע למפקדה של מג"ב וישב ב-ש.ג. עד שהכניסו אותו. הוא פשוט לא ראה בעיניים כדי להגיע לחלום שלו".

בראל נפל בהגנה על שדות נחל עוז. "שמענו את כל הרעש, את הצעקות. שמענו אמבולנס שמגיע במהירות אדירה לגבול. היה ברור שקרה משהו", מספר דני רחמים, דובר קיבוץ נחל עוז. "הוא ממש עצר את המחבלים שלא יגיעו לנחל עוז", מוסיף רבש"צ הקיבוץ, אילן פיורנטינו.

אביו של בראל חדריה שמואלי לכאן חדשות: בנט צריך לקחת אחריות | השבוע

בין נחל עוז לצה"ל שוררים יחסי הערכה הדדית, אין שם ברירה אחרת. "לי, על צה"ל אין לי טענות. צה"ל מגן עלינו, צה"ל שומר עלינו. יש טעויות, יש פאשלות, אבל בגדול אנחנו סומכים על הצבא שהוא מגן עלינו", אומר רחמים. "מעולם מחבל לא שם חמש אצבעות על גדר נחל עוז", מוסיף פיורנטינו. "הם מעולם לא הגיעו לקיבוץ ואנחנו לגמרי מרגישים פה בטוחים".

כשבראל היה שם ליד החומה, הוא היה חסר סיכוי. בתיעוד שפורסם, היכולת לפגוע בלוחם ברורה ונראית לעין. בעקבות האירוע נולדה מחאה, קשירת הידיים בהוראת הפתיחה באש בלב הדברים. "זה רצח שהיה יכול להימנע", אומר נועם לוי, יוזם מחאת "ידיים קשורות". "פנו אליי שני חברי כנסת, אמרו לי שאני עושה משהו חשוב".

נסענו מערבה, לאורך החומה עד לנתיב העשרה. שם פגשנו חומה שונה, גבוהה יותר ומגינה יותר. שם חרכי הירי גבוהים מאוד ואין שום יכולת להגיע אליהם רגלית. גם כאן חמאס ממתין להזדמנות מעבר לחומה. תושב נתיב העשרה, שייקה שקד, תיעד פעולה כזאת. סוג של ריגול חמאסי, בדיקה מקרוב של השטח.

"הקטע שנפרץ שמותר להם להתקרב לגדר - זו הטעות האסטרטגית שלנו", אומר שקד. "בהתחלה היה איסור של 500 מטרים, אבל הם התקדמו בשיטה זוחלת, כל פעם בפעולות כאלה ואחרות – ותמיד אנחנו הכלנו". ויש לו מה להגיד על הביקורת שמשמיעים בציבור על "תגובה רפה ומכילה מדי" של האירוע: "אי אפשר שמדינה, או ראש ממשלה או שר ביטחון, יתנהלו בהתאם לתחושות של האנשים. השיקולים הם הרבה יותר רציניים מאשר - 'יאללה, ירו - עכשיו אני משמיד את חצי עזה'. זה לא עובד ככה".

בתוך כל האירועים הקשים, נחל עוז מתרחבת ויש ביקוש. כאילו אין חומה מסביב, חומה שלא תמיד מבטיחה הגנה.