החטופים החללים גיא אילוז, ביפין ג'ושי, יוסי שרעבי וסרן דניאל פרץ זוהו במכון לרפואה משפטית לאחר ששבו אתמול לישראל - כך הודיעו היום (שלישי) דובר צה"ל וקיבוץ בארי.
מדובר צה"ל נמסר כי על פי המידע והמודיעין העומד לרשותו, גיא אילוז ז"ל נפצע ונחטף בחיים לאחר שברח ממסיבת הנובה למרחב תל גמה, על ידי ארגון הטרור חמאס. הוא מת מפצעיו לאחר שלא קיבל טיפול רפואי הולם בשבי חמאס, בן 26 במותו.
לגבי ביפין ג'ושי ז"ל, בעל אזרחות נפאלית, שנחטף בגיל 23 ממיגונית בקיבוץ עלומים, על ידי ארגון הטרור חמאס - ההערכה היא כי נרצח בשבי בחודשים הראשונים למלחמה. עם זאת, הובהר כי המסקנות הסופיות לגבי נסיבות מותם של השניים יגובשו לאחר השלמת בחינת נסיבות המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית.
שורד השבי אלי שרעבי, אחיו של יוסי, ספד לו: "יוסי אחי, הגעגוע הוא אינסופי אבל העיקר שחזרת לקבורה ראויה במדינה שלנו, מדינת ישראל. אולי עבורי סגירת המעגל הזאת שחלמתי עלייה קרתה, אך עד שלא כל החללים חוזרים לביתם אנחנו לא נעצור".
צה״ל שם והדגיש כי "חמאס נדרש לעמוד בחלקו בהסכם ולבצע את המאמצים הנדרשים על מנת להשיב את כל החטופים למשפחותיהם ולקבורה ראויה".
למרות ההסכמות: 24 חטופים חללים עוד נותרו בשבי חמאס
גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, מסר למשפחות החטופים: "נעצים את הלחץ על חמאס להמשיך ולהשלים את השבת החללים. הנושא נדון אתמול בשיחותיו של ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ, שהתבטא בנושא ובא לידי ביטוי אמש גם בדבריו של הנשיא א-סיסי".
הוא הוסיף: "הנושא מטופל גם מול גורמים בין לאומיים נוספים ונמשך בפעולותינו (צוות המו"מ) מול המתווכות גם בשעות אלה ממש. המשימה לא הושלמה, אנו נחושים ומחויבים באופן מוחלט, לא נפסיק לפעול עד שיאותרו ויושבו כל החטופים החללים הביתה".
ממטה משפחות החטופים נמסר: "לצד העצב וההבנה שהלב לעולם לא יהיה שלם, השבתם של גיא וביפין ז"ל, יחד עם שני חטופים חללים נוספים, היא בגדר מזור כלשהו למשפחה שחיה באי וודאות וספק מייסרים מעל לשנתיים. לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת כל 24 החטופים והחטופה".
ארונות החטופים החללים הועברו אתמול מידי חמאס לצלב האדום, שהעבירו אותם לידי כוחות הביטחון בישראל. אחרי שחצו את הגבול הועברו למכון לרפואה משפטית באבו-כביר, שם זוהו גופותיהם סופית. משפחתו של החטוף ביפין ג'ושי, שהוגדר כחטוף שיש חשש כבד לחייו, התבשרה אתמול על מותו לאחר חודשים ארוכים של חוסר ודאות.
סיפורי החללים שהושבו לקבורה
גיא אילוז
גדל ברעננה, מוכר בתעשיית המוזיקה כמי שהיה טכנאי הקול של אומנים רבים, ביניהם להקת היהודים, מתי כספי ושלום חנוך. הוא תועד נמלט מאזור המסיבה בנובה ב-7 באוקטובר והספיק לעדכן את קרוביו שיורים עליו: "אבא אני אוהב אותך, ירו בי, חטפתי כדור". גיא נחטף חי ופצוע ונרצח בשבי חמאס. לפי שורדת השבי מיה רגב, הוא נחטף מחוסר הכרה ושכב בודד שבוע שלם, כבול למיטתו.
יום וחצי לפני מותו, רגב הוכנסה לחדרו בבית החולים, שם אמר לה שאמו היא האישה החזקה ביותר בעולם, ושברגע שיחזור הביתה יחבק אותה ולא יעזוב לעולם. קרובים תיארו אותו כאדם עם לב ענק, שרצה רק שלאנשים יהיה טוב וישמחו, האנרגיה של גיא שידרה אהבה וכבוד. גיא בנם של מישל ודוריס ואח לאורי ומאיה.
אילוז נחטף יחד עם חברו הטוב אלמוג סרוסי שנרצח גם הוא בשבי. גיא וידאה, חברו הטוב תיאר אותו בריאיון לכאן חדשות: "הוא בן אדם עם לב ענק, שרצה שלאנשים יהיה רק טוב ושישמחו". גם המוזיקאי משה לוי שעבד עימו סיפר: "סביב גיא היה שדה אנרגיה, אהבה וכבוד למי שאתה. הוא היה צליל יפה".
ביפין ג'ושי
נולד וגדל בנפאל, בעיירה למרגלות הרי ההימלאיה. הוא הגיע לישראל שבועות ספורים לפני הטבח כסטודנט כדי ללמוד חקלאות בקיבוץ עלומים ולחזור למדינתו עם מקצוע. ביפין התאהב מיד בישראל, ומדי יום שלח למשפחתו סרטונים מחייו החדשים בקיבוץ. הוא חלם לפתח את החקלאות במדינתו, להמשיך ליצור שירים כראפר חובב ולשחק כדורגל. ב-7 באוקטובר, ברח ביפין למיגונית בקיבוץ עם סטודנטים זרים נוספים, הדף רימון חי בידיים חשופות ובגבורתו הציל חיים רבים. הוא בן למהננדה ופדמה, ואח גדול לפושפה בת ה-18.
דקות לפני חטיפתו, הוא הספיק להצטלם עם חבריו ששהו איתו במיגונית, בה נרצחו 10 סטודנטים זרים. חברו ששרד את הירי במיגונית תיאר את ביפין כמי שהתנהל בגבורה כשהגן על חבריו. אות החיים האחרון שניתן ממנו היה מתוך תיעוד בבית החולים שיפא בעזה, שמצאו כוחות צה"ל בעת הפשיטה שם. בתיעוד נראים מחבלי חמאס כשהם מובילים את ביפין בכניסה לבית החולים ונעלמים במסדרונות.
יוסי שרעבי
נולד בתל אביב, בן לרצון ז"ל וחנה, אח לאסנת, אלי, שרון והילה. הוא גדל במשפחה חמה ומלוכדת, שבה ספג ערכים של נתינה, צניעות ואהבת האדם. לימים הקים משפחה משלו יחד עם נירה, אהבת חייו, והשניים זכו להביא לעולם את בנותיהם – יובל, אופיר ואורן. בשנת 2005 עברו יוסי ונירה לקיבוץ בארי, מקום שבו מצאו קהילה תומכת וקרקע פורייה לבנות בה בית מלא חיים. יוסי השתלב במהרה בחיי הקיבוץ ונודע כאדם ישר, מסור לחבריו ולמשפחתו, תמיד נכון לעזור, תמיד עם חיוך וחום בלב.
מעבר להיותו בן זוג ואב אוהב, יוסי היה אדם מלא תשוקה לחיים. הוא אהב במיוחד ספורט אקסטרים – טיפוס וגלישה מצוקים, גלישה בים ומשחקי כדורגל עם חברים. בטיולים בטבע מצא שלווה וחיבור לעצמו ולסביבה. חוש ההומור המשובח שלו ליווה כל מפגש, וטוב ליבו הקרין על כל מי שסבב אותו.
ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, חדרו מחבלים לבית משפחת שרעבי. יוסי, שהיה אז בן 53, נחטף יחד עם אופיר אנגל, בן זוגה של בתו יובל. אופיר שוחרר מהשבי לאחר 54 ימים, במסגרת עסקת חטופים.
על פי תחקיר צה"ל, ההערכות הן כי יוסי נהרג מקריסת מבנה בו הוחזק, אשר היה סמוך למבנה שהותקף על ידי חיל האוויר, בעקבות התרעה מודיעינית על כוונה להוציא ממנו התקפה לעבר כוחותינו.
דניאל פרץ
בנם של שלי שרון ודורון אליעזר. נולד ביום י' באייר תשס"א (3.5.2001) בדרום אפריקה. אח ליונתן, עדינה ושירה. עלה עם משפחתו ארצה בשנת 2014.
ביום 29.11.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. נפל בקרב ב-7 באוקטובר. בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.
