אנשי קולנוע וטלוויזיה נוספים, בהם זוכי אוסקר, באפט"א, אמי ודקל הזהב, הצטרפו להתחייבות להחרים מוסדות קולנוע מישראל ש"מעורבים ברצח עם ובאפרטהייד נגד העם הפלסטיני". כך דיווח הערב (רביעי) אתר "וראייטי".
רשימת החותמים המקורית שפורסמה ביום שני כללה 1,200 חותמים, בהם בימאים כמו יורגוס לנתימוס, אווה דוברניי, אדם מקיי, בוטס ריילי, אמה סליגמן, ג'ושוע אופנהיימר ומייק לי, ושחקנים כמו אמה סטון, אוליביה קולמן, איו אדבירי, לילי גלדסטון, מארק רופאלו, האנה איינבינדר, פיטר סארסגארד, איימי לו ווד, פאפא אסיידו, גאל גרסייה ברנאל, ריז אחמד, מליסה בררה, סינת'יה ניקסון, טילדה סווינטון, חאווייר ברדם, ג'ו אלווין וג'וש או'קונור.
נכון ליום רביעי, מספר החותמים על ההתחייבות עלה ליותר מ-3,900 איש, כאשר חואקין פיניקס, ניקולה קוכלן, אנדרו גארפילד, האריס דיקינסון, בואן יאנג, רוני מארה, גאי פירס, ג'ונתן גלייזר, אבון מוס-בכרך, פישר סטיבנס, אבי ג'ייקובסון, אריק אנדרה, אליוט פייג', פייאל קפדיה ואמה ד'ארסי הוסיפו אליה את שמותיהם. נזכיר כי פיניקס ומארה הצטרפו לאחרונה כמפיקים בפועל של הסרט "הקול של הינד רג'ב" שזכה בפסטיבל ונציה, וצעדו על השטיח האדום בבכורת הסרט כשהם עונדים סיכות תמיכה בפלסטין.
הצהרת ההתחייבות, שפרסם ביום שני הארגון הפרו-פלסטיני Film Workers for Palestine ("עובדי קולנוע למען פלסטין"), קובעת כי דוגמאות לשותפות באחריות כוללות "הלבנה או הצדקה של רצח עם ואפרטהייד, ו/או שיתוף פעולה עם הממשלה האחראית להם". על פי מסמך השאלות ותשובות שנלווה להתחייבות, מוסדות שנחשבים שותפים כוללים את פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הסרטים חיפה, פסטיבל דוקאביב ופסטיבל הקולנוע הגאה TLVFest.
"בשעה קריטית זו של משבר, כאשר ממשלות רבות מאפשרות את הטבח בעזה, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להתמודד עם השותפות לאימה הבלתי פוסקת הזו", נכתב בהתחייבות. לדברי יוזמיה, ההתחייבות נוצרה בהשראת תנועת "יוצרי קולנוע מאוחדים נגד אפרטהייד" (Filmmakers United Against Apartheid), שהוקמה בשנת 1987 על ידי הבמאים ג'ונתן דמי, מרטין סקורסזה וכמאה יוצרי קולנוע בולטים, בדרישת מתעשיית הקולנוע האמריקנית לסרב להפיץ סרטים בדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד.
"ניסיון החרם על יוצרי וגופי קולנוע ישראליים הוא צעד ציני ומנותק", מסר שר התרבות והספורט מיקי זוהר בתגובה לפרסום העצומה. "נראה שהחותמים התעלמו או שכחו מהמציאות שאנו חיים עם חטופינו בשבי החמאס והתמודדות קשה אל מול הטרור מכל החזיתות במלחמה אמיתית על קיומנו. במקום להפוך את התרבות לגשר בין העמים, לדיאלוג ושיח אמיתי, הם בוחרים להפוך אותה לכלי פוליטי שמסית ומחרים. תרבות הקולנוע הישראלית תמשיך לפרוח, לגעת בלבבות ולהצליח בעולם, למרות כל הניסיונות להחרים ולפגוע".
