כמעט כל בכירי מערכת הביטחון שהיו בתפקידם ב-7 באוקטובר הודחו, הלכה למעשה, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר הביטחון יואב גלנט שפוטר, הרמטכ"ל הלוי שהחליט על מועד פרישתו עצמאית, ראש שב"כ רונן בר שהודח והערב (שלישי) גם ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי. לצד נתניהו עצמו, ראש המוסד, דדי ברנע, הוא היחידי שנותר בתפקידו.
אולם, לפי כתב המינוי של ברנע, הוא עתיד לסיים את כהונתו בחודש יוני הקרוב. באורח פלא, ובתזמון מעניין, בימים האחרונים מהדהדים ראש הממשלה וסביבתו טענות על מידע שהוסתר מנתניהו במסגרת מבצע הביפרים נגד חיזבאללה. מדובר במבצע שהובל על ידי המוסד ושהארגון התפאר בו, כמו גם מערכת הביטחון כולה.
שמעתם מה ראש הממשלה חשף על מבצע הביפרים? pic.twitter.com/52FsrEUM6h
— Dana Banana🍌 (@danabanannaa) October 19, 2025
בכירי מערכת הביטחון שהודחו מאז פרוץ המלחמה
ראש אגף המודיעין אהרון חליוה
ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה"ל באפריל 2024 - 199 ימים מפרוץ המלחמה. עם זאת, עשרה ימים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, כבר אמר כי אמ"ן בפיקודו כשל, וכי הוא עצמו נושא באחריות. בנאום הפרישה שלו באוגוסט 2024, אמר חליוה: "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שמוטלת עלינו והיא מתן התרעה למלחמה. האחריות המלאה לכישלון אמ"ן מוטלת עלי. לאחריות מחנכים במעשים. החלטתי לפרוש היא הנורמה הרצויה. נכון שתקום ועדת חקירה ממלכתית".
שר הביטחון יואב גלנט
ראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט בנובמבר 2024. בהודעתו כתב נתניהו: "עשיתי ניסיונות רבים לגשר על הפערים, אבל הם הלכו והתרחבו". בהצהרה שנשא באותו הערב אמר גלנט: "הבהרתי לראש הממשלה שסדר העדיפויות שלי קבוע וברור - מדינת ישראל, צה"ל ומערכת הביטחון ורק לאחר מכן כל היתר, כולל עתידי האישי.
שר הביטחון המפוטר הסביר בהצהרתו כי המחלוקת עם ראש הממשלה סבבה סביב שלושה נושאים - גיוס החרדים והמאבק לשוויון בנטל, השבת החטופים, והדרישה להקמת ועדת חקירה לענייני המלחמה. לדבריו, "חשיכה ערכית אופפת אותנו".
ראש שב"כ רונן בר
ההחלטה על הדחת ראש שב"כ רונן בר אושרה פה אחד בישיבת הממשלה שנערכה בחודש מרץ 2025. במהלך הישיבה הצהיר נתניהו כי אין לו אמון בבר מאז 7 באוקטובר, וכי בר "לא מתאים לשקם את הארגון". בר עצמו לא נכח בישיבת הממשלה שבה התקבלה ההחלטה. במקום זאת שלח מכתב חריף שבו טען כי הליך הדחתו היה "הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש", וכי הוצגו נגדו "טענות מופרכות למניעת חקר האמת". בדבריו התכוון לנעשה ב-7 באוקטובר ולפרשת "קטרגייט".
בבג"ץ נגד הדחת בר קבעו שופטי העליון בפסק דין חריף כי ההחלטה להדיחו התקבלה כשראש הממשלה "בניגוד עניינים נוכח חקירות מקורביו". לבסוף, בר הודיע על התפטרותו וסיים את תפקידו ביוני 2025. בנאום פרישתו אמר: "כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות. אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים, כך גם הערב".
הרמטכ"ל הרצי הלוי
הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הודיע לשר הביטחון ישראל כ"ץ על כוונתו לסיים את תפקידו בינואר 2025. בהודעה הדגיש הלוי כי החלטתו נובעת "מתוקף ההכרה באחריותי לכישלון של צה"ל בשבעה באוקטובר". המועד בו ביקש לסיים את תפקידו הוא אחרי השלמת עסקת החטופים שהייתה אז בעיצומה - ב-1 במרץ.
בהצהרה שנשא באותו הערב אמר הלוי: "ביומה הראשון של המלחמה לקחתי בקול רם וברור את האחריות כישלון צה"ל בהגנה על האזרחים. ייעודו המרכזי של צה"ל הוא להגן על אזרחי המדינה. כשלנו בכך. את תוצאות היום הנורא הזה אני נושא מאז ואשא עמי לשארית חיי".
מפקד פיקוד דרום ירון פינקלמן
יחד עם הרמטכ"ל הלוי, גם מפקד פיקוד דרום אלוף ירון פינקלמן ביקש לסיים את תפקידו בינואר 2025. "ב-7 באוקטובר נכשלתי בהגנה על הנגב המערבי ותושביו האהובים והגיבורים", כתב אלוף פינקלמן. "בצו מצפוני והערכים המנחים אותי, החלטתי לסיים את תפקידי כמפקד פיקוד הדרום ואת שירותי בצה"ל; כישלון זה זה צרוב בי לכל חיי".
ראש המל"ל צחי הנגבי
ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי הודח על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקטובר 2025, אחרי שהתנגד לתקיפה בקטר ולמבצע מרכבות גדעון ב' - כך על פי מה שנודע לכאן חדשות. במכתב שפרסם כתב הנגבי: "ראש הממשלה נתניהו עדכן אותי היום על כוונתו למנות ראש מל"ל חדש. לאור זאת תסתיים היום כהונתי כיועץ לביטחון לאומי וכראש המטה לביטחון לאומי".
"את הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי כדי לוודא שיופקו הלקחים הראויים וכדי לסייע בהשבת האמון שנסדק. את ההישגים הרבים שהושגו במערכה הצבאית והמדינית יש לשמר ולהעצים", כתב.
בכירים נוספים שסיימו את תפקידם
ראש אגף המבצעים בצה"ל האלוף עודד בסיוק נפגש במרץ 2025 עם הרמטכ"ל הנכנס, האלוף אייל זמיר, וביקש ממנו לפרוש מצה"ל לאחר כארבע שנים בתפקיד. עם כניסתו לתפקיד, נדרש זמיר לבנות מחדש את המטה הכללי ולבצע שינויים בפורום הבכיר ביותר של צה"ל בעקבות כישלון 7 באוקטובר.
ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, תת אלוף עמית סער, הודיע באפריל 2024 על סיום תפקידו באופן מידי, לאחר שאובחן עם גידול ממאיר שמחייב טיפול רפואי דחוף. הוא נחשב לאחד מבין בכירים בקהילת המודיעין שתחת שמם רשום המחדל המודיעיני שלא הצליח למנוע את מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. עם פרישתו, כתב כי הוא "מתכוון לקחת אחריות" והבהיר "לא עמדנו במה שמצופה מאיתנו".
