שופטי בג"ץ רצו להימנע מלהגיע לרגע הזה. והם ידעו למה. שלושה שופטים שמתויגים כ"שמרנים", חתומים החל מהבוקר (ראשון) על אחד התקדימים המשמעותיים ביותר שנקבעו בשנים האחרונות: גורם פוליטי ימנה אחראי על חקירה ויקבע מי ינהל אותה. פסק הדין של השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הוא דרמטי כל כך, עד שנדרש לחזור שוב על המשמעות הנגזרת מההחלטה שלהם: סמכויות נלקחות מידי ממוני אכיפת החוק ועוברות אל שר.
נכון, שופטי בג"ץ ציינו שמדובר ב"נסיבות חסרות תקדים" ושהדבר יחול רק במקרה "נדיר שבנדיר"; נכון, הם מציבים לא מעט מגבלות על כך – סמכותו של שר המשפטים יריב לוין תתמצה במינוי ולאחר מכן לא תהיה לו כל מעורבות בחקירה; בתיקים אחרים – במיוחד בחקירות של גורמים פוליטיים – הדבר לא יתאפשר; ושברירת המחדל היא העברת הסמכות בתוך הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה.
אבל, אחרי כל ה"אבלים" האלו, השורה התחתונה נותרה בעינה, וההשלכות הן הרבה מעבר לפרשת הפצ"רית. גם אם השופטים שבים ומדגישים שפסק הדין אינו מטיל דופי בעצמאות מערכת אכיפת החוק ושהגורם שימונה יוכל להתייעץ עם גורמים בפרקליטות, עצם ההחלטה יכולה לשנות את נקודת האיזון.
במדינה שלא חסרות בה פרשות ותיקים שהם "נדירים שבנדירים", במדינה שבה ראש ממשלה מכהן הוא גם נאשם בפלילים (ומהיום שר המשפטים בממשלתו מוסמך למנות חוקר לתיק אחר) – ניתן להניח שזה לא יסתיים כאן. אפשר להניח שפסק הדין של בג"ץ יהווה תקדים בעתיד - הרחוק ואולי אפילו הקרוב - והטענות שעלו בתיק הנוכחי ישמשו עותרים נוספים; בין אם במטרה להגיע לתוצאה דומה בתיק אחר, ובין אם כדי לקדם שינוי דרמטי במערכת אכיפת החוק ובכלל – בשיטה.
עם זאת, צריך להודות: לשופטים לא היו יותר מדי ברירות. וגם לייעוץ המשפטי ולפרקליטות יש חלק בכך. אם היתה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פועלת כמה ימים מוקדם יותר – ולכל הפחות מתייחסת ציבורית לעניין, ויותר מכך אם היתה מעבירה מראש את הסמכויות לגורם אחר בפרקליטות שלא היתה לו כל נגיעה בפרשה, למען מראית עין – טווח הביקורת והמחלוקת היה מצטמצם. הוא לא היה נעלם לגמרי, כמובן שלא בקואליציה הנוכחית ובאקלים הציבורי הקיים, אבל לפחות לאלו המתנגדים ליועמ"שית היה פחות כוח.
ההימנעות מהעברת הסמכויות נבעה מהחשש, המובן, שיהיה מי שינצל את הצעד הזה בעתיד. אבל בנסיבות האלו, כמו שכתבו שלושת השופטים היום, כבר לא היתה ברירה אחרת.
פרשת הפצ״רית: בממשלה בוחנים חקירה חיצונית או מינוי חוקר מיוחד | פרסום ראשון של @almog_tamar #חדשותשישי עם @MoavVardi pic.twitter.com/i9WzQe1fmy
— כאן חדשות (@kann_news) October 31, 2025
הטעות של היועמ"שית בולטת עוד יותר כשממול עומד שר משפטים שנקט בצעד חכם מבחינתו. הוא פעל, כמו לא מעט פעמים בעבר, בזריזות ובתחכום כדי להגיע לעמדה שבה הוא נמצא כעת. למעשה, השופטים מגבים את הפרשנות של לוין לחוק כך שיקנה לו סמכות למנות חוקר מיוחד, ורק קובעים שלא ניתן למנות ספציפית את נציב התלונות על השופטים לפי החוק הקיים.
כאשר חשפנו בחודש שעבר בכאן חדשות שבממשלה בוחנים מינוי חוקר מיוחד לפרשת הפצ"רית, היו לא מעט גורמים, כולל ממערכת אכיפת החוק, שהגיבו בזלזול. "אין מצב" הייתה התגובה השכיחה. היום למדנו שוב, שבישראל, כמו שהיו אומרים על אומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.
