חוק הנבצרות: בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו על תנאי המורה לכנסת ולראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע לא תידחה תחולת החוק. הרכב השופטים שידון בעתירות נגד התיקון לחוק היסוד יורחב ל-11 שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. הדיון יתקיים ב-28 בספטמבר, שבועיים קודם לכן יוגשו תצהירי התשובה ואחר כך טיעוני העותרים.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה צייץ את תגובתו על המהלך: "כראש הרשות המחוקקת והמכוננת (המוסמכת לכונן חוקי יסוד) עמדתי העקבית, כעמדתם של כל יושבי-ראש הכנסת הקודמים (עת שכיהנו בתפקיד), היא כי אין בסמכות הרשות השופטת לדון בשאלת תוקפם, תחולתם ותוכנם של חוקי היסוד. זוהי סמכותה הבלעדית של הכנסת, בה יושבים נבחרי כל הציבור הישראלי, אשר יתנו בפניו דין וחשבון ויבקשו את אמונו מדי בחירות. לכן, בהיעדר כל הסמכה בחוק, ולמען הדמוקרטיה, על בית המשפט לכבד את החלטות הכנסת".
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בעתירות נגד התיקון לחוק היסוד ש"יש מניע ברור מאוד לשים מחסומים מפני הוצאת ראש ממשלה מסוים לנבצרות. האם הפרסונליות הזו לא מגיעה עד כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת?" היא אמרה את הדברים בתגובה על טענת נציג הכנסת שאין מקום להגדיר את חוק הנבצרות "חוק פרסונלי".
"יש גוונים של פרסונלי. התוכן של החוק הזה אינו פרסונלי, במובן הזה שהוא חל על ראש הממשלה הנוכחי, אבל יחול גם על ראשי הממשלה הבאים", אמר נציג הכנסת. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון עוזי פוגלמן דחה בדיון את הטענה שבית המשפט אינו מוסמך לדון בחוק יסוד. פוגלמן ציין כי בית המשפט מוסמך לעשות זאת בהרכב מורחב, ורמז לאפשרות שבג"ץ לא יידרש להכריע בסוגיה אם יוסכם לדחות את תחולת חוק הנבצרות לכנסת הבאה.
מי מוציא ראש ממשלה לנבצרות? האזינו לעוד יום
במרץ 2023 הממשלה אישרה את התיקון לחוק לפיו יהיו שני מסלולים להוצאת ראש ממשלה לנבצרות: הודעה של ראש הממשלה עצמו כי איננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, ומסלול נוסף שבו 75% מחברי הממשלה מבקשים את הוצאתו לנבצרות בניגוד לרצונו, כשבהמשך יידרש רוב של 80 חברי כנסת לאישור הנבצרות באופן קבוע.
ראשי מפלגות הקואליציה בתגובה: "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה. החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים ועומדת בסתירה לאמירתו המפורשת של הנשיא לשעבר אהרון ברק: ״הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, ובית-המשפט לא יוכל להפוך קביעה זו. אם בית-משפט יפסול חוק בטענה שהוא איננו חוקתי, יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו בהפיכת החוק שנפסל לחוק יסוד״. הציבור בישראל נדרש כרגע לרגיעה, להידברות ולהסכמה. בזמן שכזה נדרשים אחריות ואיפוק מצד כלל הרשויות".
