-
לבוא מתוך המפלצת כדי לדעת איפה לדגדג אותה: אלדד פריבס
"ליצני חצר שינו עולמות", לדבר ליצן המחאה אלדד פריבס שביקש לרוץ לכנסת עם מפלגת "לצ", ומאפשר הצצה אל הקשר בין הליצן לשליט והיכולת הבלעדית לומר לו אמת. על השפעתם המכרעת של ליצנים פוליטיים בעולם, והאם גם כאן בארץ כדאי שיהיה "שוטה" לרה"מ? על הסיכון המקצועי, אזהרות המשטרה, והסיבולת הרגשית והפיזית במפגש עם אנשים במצבי קיצון שמתרגרים אותם. תפקיד תובעני שדורש עיניים פקוחות לקהל, ולב פתוח לאהבה- 50 דקות
-
מן הארמון הרוסי להפגנות בת"א: אלדד פריבס ליצן מחאה
הוא שימש ליצן חצר בחתונה בבית רה"מ הרוסי, נמלט במרדף שוטרים וליצנים בפריז, היה נזיר בסין, וליצן רחוב בברצלונה, ובהפגנות המחאה בישראל הוא מנסה באמצעות ליצנות פרובוקטיבית לפרק מצבי קיצון ואלימות בין כוחות הבטחון לקהל המוחים. "כשצוחקים, לא זורקים אבנים" הוא מסביר ומספר על דמות השוטה וליצן החצר בהיסטוריה, בתרבות, כגורם בעל השפעה על שלטון, על המון, ועל אמנות שמתהווה בכל רגע כאן ועכשיו, בתרבויות שונות- 65 דקות
-
סוד הגן הנעלם-הגן הבוטני במקווה ישראל: מורן פלג
שיטוט רדיופוני עם אוצרת הגן הבוטני הראשון בארץ, מורן פלג מאפשרת היכרות עם היסטוריה של עצים שנטעו לפני מאה שנה, חלקם נכחדו, חלקם עדיין נישאים במלוא תפארתם. היא מכירה אישית כל עץ ועץ, למעט שניים שטרם זוהו, ומספרת על העץ המשוגע, על העץ המרושע, על הארז של קראוזה הוגה הגן, וכמובן על הפיקוס הבנגלי שהצמיח מגזע אחד חורשה שלמה של עצים צאצאים. פלא עוצר נשימה. על אוצרות מוזיאון חי, ואי ירוק של שלווה- 62 דקות
-
מעליות הגג לכספות במרתפים: האוצרת נועה רוזנברג
"בני אדם כבר לא ניתן להציל, אבל יצירות אומנות כן. אפשר", כותב האספן קרל שוורץ לחבר, ומצליח להבריח אלפי יצירות אמנות במהלך מלחה"ע ה-2 מאירופה לארץ. אוסף נדיר זה הופך לתשתית האמנותית של מוזיאון ת"א ומוצג בתערוכה "שנת אפס". האוצרת נועה רוזנברג חושפת את סיפור ההצלה ואת סיפורם של הציורים ושל האמנים (שחלקם נספו) ומאירה את התהליך הייחודי של העברת יצירות אמנות היום, וההיערכות בתקופת מלחמה להטמנתן בכספות- 65 דקות
-
אני לא במאי נחמד, אני במאי טוב! : פרופ' יוסי יזרעאלי
שיטות העבודה של הבמאי יוסי יזרעאלי עם שחקנים, שנויות במחלוקת. "הוא מדבר אל החלומות שלי" מחד, ועד: "הערב מככב הבמאי" מנגד. ניתוח הפעולה של הדמות, סיבת החירום שלה, וחקירת הארכיטקטורה של המחזה נדמות לרגעים כמעשה אנליטי, "זה מקצוע מסובך ביותר", הוא מסביר ופותח צוהר לחריגות, לעיקשות, לחיפוש ולשאלות: 'למה זה?' ולא- 'ככה זה!' על הבדידות, החרטות, והילד ההוא, שעדיין רוקם חלומות בתיאטרון גם בגיל 87.- 60 דקות
-
להפוך קש לזהב: מלאכת התיאטרון של יוסי יזרעאלי (חלק א')
60שנה מלאו להצגה האלמותית "עוץ לי גוץ לי", ומי שאחראי על הכישוף התיאטרלי הזה הוא הבמאי פרופ' יוסי יזרעאלי בראיון מיוחד על מלאכת הבימוי. "תיאטרון זה עולם אחר שאפשר לגור בו שעתיים, בעצם כל הצגה, זה התכנסנו הערב כדי לומר את מה שהתאפקנו כל הזמן שלא לומר. תיאטרון אינו בדיה. הוא יותר אמיתי מהאמת, ואם הייתי יודע מה זה תיאטרון, לא הייתי עובד בו יום אחד! אצלי תיאטרון זה לא ככה זה! אלא למה זה??"- 65 דקות
-
"דבר אלי בפרחים": נטע אסף – הספרייה הלאומית
פרח לפרח נשזרו הפריטים והפכו לתערוכה: אוסף נשכח של ציורים בוטניים שנמצא באקראי, תווי שירים על פרחים, אוסף פרחים מיובשים מהמאה ה- 19, ופרויקט צילומי פרחים בניר עוז אחרי האסון. נטע אסף אוצרת התערוכות בספרייה הלאומית מספרת על הדילמות בין שימור מוזיאלי, לבין חשיפת מוצגים כערך תרבותי, ועל מקומם של פרחים במופעם באמנות כביטוי לאבדן ולאבל, אבל גם ככמוסה של תקווה ויופי, צמיחה ולבלוב אחרי חורבן.- 64 דקות
-
כשיורד המסך, אני נשארת לבד": השחקנית ליא קניג (חלק ב')
"לפעמים לא בא לי, אבל כשאני עולה על הבמה- בא לי!" – השחקנית ליא קניג חוגגת 96 ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת המשחק: על הזיקנה ומגבלותיה, על עיצוב תפקידי עבר גדולים, על כשלון ואכזבה, על האנרגיה והכוחות שצריכה שחקנית בגילה כדי להופיע מדי ערב בתיאטרון, וגם על המעבר בחזרה מן הבמה אל אחורי הקלעים, אל החיים, כשבשוך מחיאות הכפיים ואהבת הקהל, נותרת בדידות גדולה- 53 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען