על רקע אישור "חוק השואה" הפולני שעבר היום (שלישי), חזרנו לארכיון לבדוק כיצד התייחסו לנושא מנהיגי פולין בעבר. לפני 27 שנים עמד נשיא פולין השני, לך ולנסה, מעל בימת הכנסת, ופנה לעם היהודי: "היו בקרבנו גם עושי רעה, אני מבקש מכם סליחה".
בהמשך ביקורו שנערך בשנת 1991 הגיע הנשיא הפולני גם לבית הנשיא. שם הוא התייחס שוב לנושא ואמר: "פולין הפכה למקום הפשע הנורא ביותר נגד העם היהודי – השואה". ולנסה, שזכה בפרס נובל לשלום לאחר שהקים ארגון שתרם לשבירת מונופול המפלגה הקומוניסטית, הוסיף: "הכובש הנאצי לא חסך גם מהפולנים. באותם רגעים קשים עזרנו לכם ככל שיכולנו. רבים מהפולנים היו חסידי אומות עולם".
ראש הממשלה באותה תקופה, יצחק שמיר, קיבל את בקשת הסליחה והוסיף: "אחרי הכל היום אנחנו מקיימים יחסים נורמליים בין שני העמים, וטוב שאנשים מודעים למה שהיה בעבר". בנוסף לכך בטקס שנערך לבואו של ולנסה בגן הוורדים פנה אליו הנשיא חיים הרצוג ואמר: "עולים בזיכרוננו גם הימים השחורים משחור שעברו על עמנו בארצך. בפרקי ההיסטוריה המשותפת, ובמיוחד בתקופה ההשמדה האכזרית של שליש מבני עמדו על ידי הנאצים ועוזריהם".
הנאום המלא של לך ולנסה
"גבירותי, רבותי, ברצוני להביע שביעות-רצון עצומה מן המפגש שלנו היום. מפגש זה הוא בעל משמעות מיוחדת, כפי שמיוחדים הם הקשרים המקשרים בין הפולנים לבין היהודים. אלף שנות היסטוריה כורכות את תולדות שתי אומותינו.
"יהודים מכל העולם היו מגיעים לפולין. הם מצאו אצלנו הכנסת אורחים ואווירה של סובלנות. הם מצאו אצלנו תחושה של ביטחון ותנאים להתפתחות תרבותם הגדולה. על אדמת פולין פעלו מדענים יהודים דגולים ומנהיגים רוחניים דגולים. פולין היתה ביתם המשותף של פולנים ויהודים כאחד. היתה תקופה, שבפולין היו למעלה ממחצית כל יהודי העולם. לפני מלחמת העולם השנייה היתה הפזורה בפולין השנייה בגודלה בעולם.
"מלחמת העולם האחרונה הביאה לעם היהודי את הגדולה שבטרגדיות. הנאצים הכינו לו השמדה טוטלית. הכובש הקים גטאות ומחנות מוות באושביץ, בטרבלינקה, בסוביבור. גם אנחנו היינו קורבנות הנאציזם. אף שלפולנים, אחיכם הצעירים באסון, לא היה קל באותה תקופה, אף שההשמדה היתה צפויה גם לנו, הרי היא לא היתה כה איומה ואין להשוותה לאימי השואה. עזרנו לכם ככל שיכולנו. רבים מן הפולנים היו חסידי אומות העולם, ולזכרם נטעו עצים בשדרת חסידי אומות העולם בירושלים.
"התלמוד אומר, כי כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם ומלואו, ומי שלוקח חיים של אדם אחד כאילו הרג עולם ומלואו. היו בקרבנו גם עושי רעה, חורשי רעה. אני נוצרי, ואסור לי לשקול בכלים של אדם 20 דורות, 20 מאות, של עוולות בשני העמים. כאן בישראל, ערש תרבותכם וערש תקומתכם, אני מבקש מכם מחילה.
"המרד בגטו ורשה, התקוממותם של מי שהבינו שלעתים צריך למות כדי שהעם לא יחיה על ברכיו, מרד זה בא שנה תמימה לפני המרד בוורשה. שיתוף הפעולה בין ארמיה קריובה לבין ארגון הלוחמים היהודי - זוהי מסורת, מסורת שאנחנו מדברים עליה בגאווה. מכם, אחינו הבכורים, הגדולים, שאתם לא תמיד ידענו לחיות בצוותא בארץ המולדת, מכם אנחנו יכולים ללמוד סולידריות לאומית, אנחנו יכולים ללמוד לבנות אומה ולהגשים את כוחות הנפש של העם.
"יחסי פולין-ישראל, יחסי פולנים-יהודים, היו גרועים ביותר כאשר שלט הכובש הזר בפולין. אחרי המלחמה נהגו גם הקומוניסטים על-פי העיקרון של הפרד-ומשול. שני העמים שלנו , ללא מדינה ריבונית, התבוננו זה בזה וראו זה את זה במראה מעוותת. כמה דומים אנחנו בתערובת של תכונות טובות ורעות. כניעה להשפעות מחוץ, השפעות זרות ושאיפה לריבונות, נטייה לריב ולמדון, נטייה לסולידריות, גודל נפש וגם קנאות קטנונית. כמה מתח הדמיון שבינינו מעורר. אך היום, כאשר פולין חוזרת ומצטרפת למשפחת העמים הריבוניים, משפחה שאליה היא עצמה, בלי שתהיה ריבונית, עזרה להכניס את ישראל בשנת 1948 - נפתח נא את עצמנו, את לבנו, לעתיד.
"כנציגה של פולין, אשר הצליחה להיאבק ולהשיג לעצמה חירות, עצמאות, ובשם הכבוד הפולני, אני מבקש מכם משפט צדק בזיכרונכם; זכרו גם את הדברים הטובים שהיו לנו.
"היום אנחנו בונים פולין חופשית ודמוקרטית. אנחנו יוצרים מדינה שהיא בית לאזרחי כל העמים בלא קשר לדתם ולמוצאם, מדינה שנותנת זכויות שוות וסיכויים שווים לכול. פולין העצמאית, הריבונית, חוזרת אל הטוב שבמסורת הפולנית, אל המיטב שבה. איננו מסתפקים במלים. כוננתי מועצה ליחסים בין פולנים ליהודים. היא אמורה להתריע על כל מה שעלול להקשות עלינו את שיתוף הפעולה בינינו. אנחנו יוצרים, אנחנו מכוננים תוכניות חינוך ארוכות-טווח. הנוער הפולני יכיר טוב יותר ועמוק יותר את ההיסטוריה המשותפת לשתי אומותינו.
"אחרי הפסקה של יותר מ-20 שנה כוננו יחסים דיפלומטיים. העתיד טמון בהכרה הדדית. נרחיב נא את הקשרים. פולנים צעירים ויהודים צעירים יבקרו נא אלה אצל אלה. יתפתח שיתוף הפעולה התרבותי, המדעי והכלכלי.
"אני מתרשם עמוקות מהישגיה של ישראל. במשך כ-40 שנה יצרתם מדינה איתנה, מדינה דמוקרטית, למרות הסיכונים, למרות האיום והקשיים. אנחנו נפיק תועלת מניסיונכם. אנחנו בפולין חיים עתה תקופה של תמורות בעלות משמעות היסטורית. אנחנו חוזרים אל ערכים מוכרים של דמוקרטיה, חירות האזרח, שוק חופשי, יוזמות חופשיות של הפרט. מדיניות החוץ הפולנית משקפת תמורות עמוקות בתחום המשטר. היא מעודדת כבוד לערכים אנושיים ולמשפט בין-לאומי. את האמונה בשמירה על החוק, על כללי המשפט הבין-לאומי, את האמונה הזאת החזירה לנו עמדתה של הקואליציה הגדולה במפרץ הפרסי. במלוא ההערכה צפינו בעמדתה המבליגה והאחראית של ישראל. הטילים צנחו על עריכם ואתם לא הגבתם, אתם הבלגתם. ההבלגה עזרה לנצח במלחמה, מנעה התרחבות הקונפליקט, והביאה לישראל כבוד והוקרה בין-לאומיים.
"אנחנו תומכים בחיפוש שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון. אנחנו סבורים כי שלום כזה אפשרי אם יובטחו ביטחון והתפתחות לכל עמי האזור, לכל ארצות האזור. אני מאחל שלום כזה לישראל! אני מאחל לכם הצלחה בבניית מדינתכם.
"גבירותי ורבותי, אני יודע מהי מדינת ישראל עבור היהודים ועבור הישראלים. כאן, על אדמה זו, חיו גדולי הנביאים. כאן, על אדמה זו, כרת האל את הברית עם עמו הנבחר. כאן צמחו עשרת הדיברות. המדינה היהודית נהרסה. ירושלים נחרבה על -ידי הרומאים. החלה תקופת הפזורה. אך העם היהודי שרד, שרד במצבים הגרועים ביותר. הצלחתם לשמור על זהותכם בזכות האמונה. שבתם לארץ האבות. זהו מבצע אדיר וחסר תקדים, בקנה-מידה עולמי.
"היום שבו כנשיא מדינת פולין אני יכול לדבר ולפנות אל נציגי ישראל, יום זה הוא בעיני יום גדול. תהיה הפגישה שלנו דרך לסילוק כל הדעות הקדומות. יהיה מפגש זה הדחף להעמקת שיתוף הפעולה בין פולין לבין ישראל. יהיה מפגש זה מסייע לחידוש קשרי האחווה בין הפולנים לבין היהודים, בפולין, בישראל, בעולם כולו".
