בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (רביעי) את בקשת השלטון המקומי ומשרדי האוצר והחינוך והחליט כי ארגון המורים העל-יסודיים מנוע מלנקוט צעדים ארגוניים. השופטים קבעו כי כל אחת מהעילות שנכללו בהכרזת סכסוך העבודה מיום 13 באוגוסט "אינה מצדיקה נקיטה של צעדים ארגוניים".
בית הדין המורכב מהשופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק והשופט אילן סופר קבע כי רוב העילות שהעלה ארגון המורים מהוות מחלוקות משפטיות שאמורות להתברר בהליכים משפטיים ולא באמצעות שביתה.
תגובת ארגון המורים: כמורים ומחנכים נכבד את החוק והפסיקה גם אם איננו מסכימים אתה והיא לא צודקת. הארגון ישקול את צעדיו כנגד משרדי החינוך והאוצר על נסיונותיהם לפגוע במורים.
נזכיר כי ב-14 באוגוסט הכריז ארגון המורים העל-יסודיים על סכסוך עבודה ואיים להשבית את פתיחת שנת הלימודים, בשל פגיעה בתנאי העבודה של המורים בסוגיית העבודה מהבית, כפי שפורסם לראשונה במהדורת כאן חדשות לאחרונה.
בסיבות להכרה על סכסוך העבודה, ציינו בארגון ביטול חד צדדי של ההסכם מול משרד החינוך בדבר מעבר מערכת החינוך לחמישה ימים בשבוע וביצוע שעות שהייה מהבית; מניעת פרישה מוקדמת של מורים שחוקים ממערכת החינוך; מניעת השתלמות מורים על ידי משרד החינוך ופגיעה בשכרם ובתנאי עבודתם כתוצאה מכך; בנוסף, מורים שמלמדים בחטיבות הביניים אך מקבלים שכר מהבעלויות, משלמים ניכוי כפול משכרם, בעקבות החלטת הממשלה על קיצוץ בסקטור הציבורי.
בית הדין דחה את כל העילות. בנושא שינוי תנאי העבודה קבע כי "מדובר בטענה משפטית" שעלתה כבר בהליך קודם, ושהארגון כבר הונחה לפנות לבית הדין לבירור המחלוקת. בנושא הפחתות השכר צוין כי הארגון עצמו הגיש עתירה לבג"ץ שעדיין תלויה ועומדת.
בעילות האחרות מצא בית הדין כי המדינה כבר התחייבה לפתרונות. היא הצהירה שתבדוק את הפגיעה הכפולה בשכר ותתקן אותה, אישרה את העברת הכסף להשתלמויות, ובנושא כספי הקפ"מ מתנהל משא ומתן שאמור להסתיים עד 15 בספטמבר.
בנושא הפנסיה המוקדמת ציין בית הדין כי המכסה השנתית עומדת על 320 מורים אך הוגשו 384 בקשות. המדינה הציעה להידבר עם הארגון על קריטריונים לתעדוף הבקשות, ואם לא תושג הסכמה - המדינה תבחר את הבקשות שיתקבלו.
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הודיע: "השלטון המקומי ערוך לפתיחת שנת הלימודים, ואנו ממתינים שסוגיית תקצוב מאבטחי מוסדות החינוך תיפתר בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, כפי שהנחה ראש הממשלה, על מנת ששנת הלימודים תוכל להיפתח כסדרה".
את מרכז השלטון המקומי ייצג עורך הדין חמי לפידור.
יושב ראש ארגון המורים רן ארז אמר לפני הדיון, כי הוא מצפה מבית הדין "שישפוט צדק ויראה את מידת הנזק שעושים למורים. פנינו למשרד האוצר, החינוך ולשלטון המקומי - אבל הם התעלמו".
יו"ר ארגון המורים רן ארז ל-@lirankog בפתח הדיון בבית הדין הארצי לעבודה, שדן בבקשה להוציא צווי מניעה להשבתת מערכת החינוך: "מקווה שהשופטים ישפטו צדק ויראו את מידת הנזק שעושים למורים. אחרי החלטת בית המשפט נדע מה נעשה. פנינו למשרד האוצר, החינוך ולשלטון המקומי - אבל הם התעלמו" pic.twitter.com/duVSlpEUtI
— כאן חדשות (@kann_news) August 27, 2025
במהלך הדיון אמרו נציגי המדינה על ארגון המורים: "כל פעם מחדש הם משביתים את שנת הלימודים, זו התנהגות כוחנית ופסולה. אין שום סיבה שיהיה פה סכסוך פתוח שמשגע את כל המערכת. מחזיק הורים מורים מנהלים ואת הרשויות המדינה תחת חרב שמתנופפת לנו על הראש".
מנגד, אמרו נציגי ארגון המורים כי בנוגע לטענה שיש כבר הסכם שכר כתוב, "שלא מדובר בסכסוך כספי, אלא בשינוי של שעות העבודה ולכן אפשר לשבות על כך למרות ההסכם".
לפני יומיים פנה מרכז השלטון המקומי באופן חד צדדי לבית הדין לעבודה, בבקשה להוצאת הצווים ואתמול הצטרפה למהלך גם המדינה, שאף האשימה את יו"ר ארגון המורים רן ארז בכך שהוא עושה "שימוש לרעה בכוח וחוסר תום לב על מנת לשבש את מערכת הלימודים".
בבקשת המדינה נטען כי סכסוכי העבודה עליהם הכריז ארז נעשים "בניגוד מוחלט להתחייבויות עליהן חתם ומטרתם לייצר שיבוש במערכת החינוך העל יסודי, תוך פגיעה במנהלים, במורים, בהורים וכמובן בתלמידים".
האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
משבר נוסף שאיים על פתיחתה התקנית של שנת הלימודים, הוא סוגיית תקצוב האבטחה במוסדות החינוך. בניסיון לפתור את הבעיה, הודיעה הממשלה כי תקצץ 290 מיליון שקלים ממשרדי הממשלה, ותפנה אותם לטיפול בנושא.
עוד בנושא
