מהירות שיא בנטילת אחריות של ישראל נרשמה אחרי התקיפה בדוחה אתמול, כשכבר בשעה 16:10, דקות אחרי, יצאה הודעה משותפת לצה"ל ושב"כ. קצת מאוחר יותר הכריז ראש הממשלה שזאת פעולה ישראלית על מלא. כלומר, קודם כל ננקה את ארצות הברית מאחריות לתקיפה בבירת קטר, אחר כך נמתין לתוצאות האמת.
חיסול בכירי חמאס בקטר, (בשונה מחיסולי סינוואר, נסראללה, הנייה ואחרים), היה אפשר לבצע כמה פעמים במלחמה. זה לא עניין של הזדמנות מבצעית אלא של החלטה ישראלית. ההחלטה הסופית אולי נפלה שלשום אחרי הפיגוע, אבל ההכנות המבצעיות בחיל האוויר ושב"כ נערכו לפחות בשנה האחרונה.
מה קרה בינתיים? כנראה מה שלא קרה לאורך חודשי המלחמה: התקבל אור ירוק או לפחות ירקרק מהנשיא טראמפ. מה שעוד קרה זה שוב מבוי סתום במשא ומתן לשחרור חטופים, כשחמאס מסרב להצעה האמריקנית לעסקה כוללת.
בנוגע לקטר, צריך להגיד את המובן מאליו: הם כנראה מגדולי המאדר פאקרס של המזרח התיכון. הספונסרים של חמאס ושל טבח 7 באוקטובר, שיום אחד הם פרטנרים לעסקים ותיאומים ביטחוניים, ויום אחר כך, הם המארח הרשמי של ראשי הטרור. הם יתגברו על הפרת הריבונות, היא מתגמדת מול הנזק המצטבר שגרמו לנו.
השאלה כרגע, אחרי שיתבררו תוצאות האמת, היא האם עכשיו תיסלל הדרך לעסקת חטופים וסיום המלחמה. רצוי לזכור שציפיות כאלו היו בישראל אחרי חיסול סינוואר, אחרי דף, אחרי נסראללה וסינוואר האח והנייה שחוסל בהוסטל בטהרן וכיבוש רפיח ועוד ועוד. לכן, גם עכשיו קשה להעריך אם אנחנו בתחילת הסוף. הפוטנציאל קיים, נמתין כמה ימים עד שהאבק בדוחה ישקע.
