התקיפה הישראלית בקטר והניסיון להתנקש בצמרת הנהגת חמאס היא שבירת טאבו ארוכת שנים. טבח 7 באוקטובר הביא לשבירת מוסכמות יסוד בפעילות מערכת הביטחון הישראלית, שלא נאמר קונספציות של ממש.
המחשבה שיד אחת של קהילת המודיעין (שב"כ) תוקפת מדינת יעד של יד אחרת של קהילת המודיעין (מוסד) כמעט לא ניתנת לדמיון. עד כדי כך, שבכיר אמריקני תיאר בפניי שארצות הברית פשוט לא חשבה שמהלך כזה אפשרי.
ובכן, ישראל של שנת 2025 עושה הרבה דברים שבעבר נחשבו ללא אפשריים. וזה בדיוק הנרטיב שראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לקעקע - גם כאשר שורה של גורמים בכירים במערכת הביטחון סבורים אחרת.
מי הם הבכירים במועצת ההנהגה של חמאס בחו"ל? @eliorlevy עושה סדר#מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/3JoH9gBrvy
— כאן חדשות (@kann_news) September 9, 2025
אמש דיווחנו שהאלוף במיל' ניצן אלון, העומד בראשות מפקדת החטופים, התנגד למהלך בתזמון הנוכחי. והוא ממש לא לבד: הסתייגויות בנוגע לטיימינג נשמעו גם מצד הרמטכ"ל - ומצד בכירים במוסד. זה למעשה הסיבוב השלישי בעת הנוכחית שראש הממשלה נתניהו צועד לעבר נתיב שבכירי מערכת הביטחון מתנגדים לו: זה קרה סביב התוכנית לכיבוש העיר עזה, וגם בנוגע להצעת המתווכות להסכם חלקי לשחרור עשרה חטופים.
כפי שדווח בכאן חדשות, ראש המוסד, הרמטכ"ל וממלא מקום ראש השב"כ ש' אמרו לנתניהו שכדאי להתקדם להסכם - ולשחרר את מי שניתן מהשבי של חמאס. אבל נתניהו בחר אחרת.
הטיימינג נקבע אחרי הפיגוע, התכנון - הרבה לפני
הרבה סימני שאלה יש בנוגע לתקיפה התקדימית בקטר. ראשית - למה עכשיו? נתניהו וכ"ץ טענו אמש כי מדובר בצעד שאושר רק אחרי הפיגוע הרצחני בירושלים. זה אולי מה שהביא את הגרוש ללירה - אבל ההכנות והאישור העקרוני לסיכול צמרת חמאס ניתן הרבה קודם לכן. עד כדי כך, שהחמ"ל הייעודי לניהול מבצע שכזה, שוריין תקופה לפני - כדי להוציא לפועל את מבצע "פסגת האש".
גורם ישראלי שהיה חלק ממערכת הביטחון, תיאר כי מ-8 באוקטובר האפשרות הזו עמדה על הפרק. המוסד והשב"כ אמרו זאת מפורשות, כולל באותה הקלטה של ראש השב"כ רונן בר, בה תיאר זאת כמרדף המשול למינכן של דורנו. אגב, לאחר פרסום ההקלטה, יצר קשר עם בכיר ישראלי אחד מהדמויות הבכירות במדינות בהן מתארחת הנהגת חמאס מעת לעת - וביקש הבהרות. הוא קיבל: אנחנו לגמרי מתכוונים לכך.
אך התזמון של התקיפה בימים קריטיים ומכריעים בהם עמדה על הפרק הצעה אמריקנית להסכם כולל, מחייבת בירור נוסף. מספיק להסתכל על לוחות הזמנים: ב-18.8, חמאס השיב "כן" על הצעת מצרים וקטר להסכם חלקי. ישראל לא ענתה עליה עד כה.
שבועיים אחר כך, ישראל השיבה "כן" להצעה אחרת, שהעביר וויטקוף דרך גרשון בסקין. התקיפה הישראלית בקטר הגיעה מספר ימים לאחר מכן, ולפחות לתקופה הקרובה, הורידה מעל הפרק את האפשרות להתקדם במו"מ.
שלא יהיה ספק: ח'ליל אל-חיה ויתר הנהגת חמאס הם בני מוות. מי שהיה אדריכל טבח 7 באוקטובר, שותף סוד לתכנון הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, צריך להיות בין כוונות ישראליות. אבל השאלה למה עכשיו מנקרת לא רק כאן, בקרב בכירים בארה"ב, אלא גם בקרב בכירים בישראל.
התוצאה לא ידועה. התגובות - זועמות
ויש עוד כמה שאלות שעל הפרק: האם זה בכלל הצליח? עד עתה, התמונה לא בהירה עד הסוף. בישראל מעריכים שישנה פגיעה משמעותית, אך לא יודעים לומר, או לא רוצים לומר, את תוצאות התקיפה.
חמאס, בכל מקרה, טוען כי בכירי ארגון הטרור ניצלו. נקודת מבחן למידת ההצלחה של המבצע נעוצה כנראה בתגובת טראמפ - הקשה והבוטה שלא נאמר עצבנית. לא בכדי שלח נשיא ארה"ב את שליחו הנאמן וויטקוף לעדכן את הקטרים לפני התקיפה. לפי הקטרים, העדכון נמסר רק בעת שמיעת הפיצוצים בדוחה.
וויטקוף נמצא בקשרים עמוקים עם בכירי השלטון בדוחה - ורק בשישי האחרון נפגש עמם, ולאחר מכן הם אלו שהפעילו לחץ על הנהגת חמאס להשיב בחיוב להצעה האמריקנית.
בהתבסס על הדברים שנשמעים מגורמים אמריקניים, הבית הלבן נמצא במבוכה לאור הפעולה הישראלית. ההודעה הקצרה של לשכת רה"מ באנגלית, על כך שמדובר בצעד ישראלי מקצה לקצה, לא שכנעה בכירים במפרץ.
עד עתה, ההשפעה הישירה של התקיפה הישראלית בקטר הייתה על המו"מ - שהופסק בצורה רשמית. אך ייתכן שזו לא ההשפעה היחידה הנראית לעין, וחיכוך נוסף נרשם בין מערכת היחסים העדינה במילא בין ארה"ב לישראל.
