800 בפסיכומטרי | אני רופאה מרדימה

"זהו, זה הסמים שלי" מכריזה ד"ר ענת גרינטל, מציגה בפנינו את כל התרופות המרדימות שהיא חתומה עליהן, רגע אחרי עוד ניתוח שהוציאה לדרך כרופאה מרדימה בבית החולים רמב"ם בחיפה.

"כשקיבלתי 800 בפסיכומטרי היה לי נורא קשה לספר לאנשים" היא אומרת, "היה עדיף שזה יהיה 798 נראה לי". בפעם הראשונה היא למדה לבד למבחן, וקיבלה 704, אבל ללימודי רפואה זה לא הספיק. אחרי שירות צבאי כחובשת בקרק"ל היא עשתה קורס פסיכמוטרי וניגשה שוב. הפעם בלי טעויות - "אף אחד לא מצפה לקבל מספר עגול בלי אף טעות בכל המבחן", היא צוחקת במבוכה.

"הרדמה מורכבת מכמה דברים" מסבירה ד"ר גרינטל "שלא יכאב לו, שלא יזכור, שיישן, שלא יזוז". כשאנחנו שואלים אם החולה שהיא הרדימה לא ירגיש שום כאב היא אומרת שהשאלה המעניינת באמת היא מה זה כאב. "כשאתה ער אתה יכול להגיד אם כואב לך" היא עונה."אני לא בן אדם של מטאפורות, אבל אפשר להסתכל על זה בערך כמו טיסה, כי ההמראה והנחיתה הם החלקים הכי מסובכים ומסוכנים". כשאנחנו מנסים לזרום עם המטאפורה היא מסבירה שהחולה לא באמת טס. "הוא לא בהיי, ההיפך, הוא מדוכא מאוד עד כדי כך שהוא לא מתעורר".

"העבודה של המרדים היא עבודה אישית" היא ממשיכה, "אנחנו עובדים עם צוות אבל העבודה שלנו היא לבד". גם האחריות הכבדה היא שלה בלבד. "אני נותנת תרופה למישהו שגורמת לו להפסיק לנשום", היא אומרת וכמעט מפסיקה לנשום כשהיא מתארת מה עומד כאן על הכף. "המדע והרפואה לא יודעים הרבה על מה קורה בזמן שהבן אדם מורדם. לאן אתה הולך כשאתה ישן?"

"מנהלי מחלקות רחוקים מה-800" טוען מנהל המחלקה של ענת כשהוא מבין למה אנחנו מצלמים אותה, "800 זה האנשים המיוחדים, אנחנו האנשים הרגילים". ענת צוחקת במבוכה כשהיא אומרת לנו "אני רגילה גם, באותה מידה", ומיד חוזרת לחלק הכי חשוב בעבודה שלה - "רצוי שהחולה יתעורר גם בסוף".