00:03:49

800 בפסיכומטרי | "זו בחירה אמיתית לעשות משהו עם בני אדם": יהונתן הוא איש תיאטרון שרוצה לשנות את העולם

יהונתן בק תכנן ללמוד משחק בבית הספר של ניסן נתיב, וניגש לפסיכומטרי, למרות שלא היה צריך ("רק בשביל לרענן את המוח"). הוא קיבל את הציון המושלם אבל זה ממש לא שינה את התוכניות שלו
ז'אנר:

"אני ממש טוב במבחנים, זה הקטע", אומר לנו יהונתן כשאנחנו מחפשים הסבר לדרך בה השיג בקלות את הציון המושלם במבחן הפסיכומטרי. "קיבלתי ואוצ'ר מהצבא בחינם ובכלל לא הייתי צריך פסיכומטרי בשביל הלימודים בניסן נתיב, אבל אמרתי אני אעשה איזה משהו שירענן את המוח. בגלל שניגשתי למבחן בלי שום לחץ נראה שזו הייתה התוצאה".

יהונתן בק, בן 33 מתל אביב, שחקן תיאטרון, לומד בימוי באוניברסיטת תל אביב, לא בדיוק המסלול הסטנדרטי שעוברים אנשים שמקבלים 800 בפסיכומטרי. אנחנו פוגשים אותו בחזרה להצגה שהוא מביים, "על סף פרישה", בדיוק כשהוא מתלבט בין באך לשופן כפסקול שיעטר את ההצגה.

"היה לי את היתרון הזה שבאמת ידעתי שיש לי את ה-800 בפסיכומטרי, ואמרתי לעצמי שאני תמיד יכול ללכת ללמוד מחשבים או לעשות משהו אחר", הוא אומר, "ועכשיו אני לא מרגיש שאני יכול..."

"זה מחזה על רודולף הולר, נשיא בית משפט וקצין אס.אס לשעבר", מספר יהונתן, "ובבית יחד עם האחיות שלו הם חוגגים את יום ההולדת של היינריך הימלר, מה שקורה עדיין באירופה לא מעט, עם תמונות של היטלר בגראז'ים וכאלה". המצלמות שלנו מוציאות מהשחקנים שלו אנרגיות שהוא מרוצה מהם, והוא מסביר לנו שמבחינתם זה האפקט שמוסיף הקהל.

"היה לי את היתרון הזה שבאמת ידעתי שיש לי את ה-800 בפסיכומטרי, ואמרתי לעצמי שאני תמיד יכול ללכת ללמוד מחשבים או לעשות משהו אחר", הוא אומר, "ועכשיו אני לא מרגיש שאני יכול. אני מרגיש עכשיו שאין לי צ'אנס, זה לא שלי, אני כבר בתוך דבר אחר. זו בחירה אמיתית לעשות משהו עם בני אדם, שזה דבר חשוב לי, זו בחירה פוליטית, כל מה שאני עושה מאוד מאוד פוליטי. אוניברסיטת תל אביב זו אחלה בועה, אבל מדינת ישראל זה מקום שצריך לשנות את מה שקורה בו ולא לשמר אותו".

הוא מודע לתגובות שמעורר הסיפור שלו. "אתה מקבל 800 בפסיכומטרי ואתה הולך להיות שחקן תיאטרון? מה זה הדבר הזה? תעשה משהו לחברה". אבל מבחינתו, בתאטרון יש עיסוק בדברים חשובים לא פחות. "מעניין אותי הדבר החי הזה, מעניין אותי שבני אדם נפגשים עם בני אדם, מסתכלים אחד לשני בעיניים, אומרים דברים שחשוב להם, צריכים להקשיב אחד לשני".

הבחירה של יהונתן לא מנותקת מהסביבה שהוא חי בה. "כל האזור הזה יושב על טרגדיה", הוא אומר, "והיא לא נפסקת, היא ממשיכה וממשיכה, וזו סיבה מאוד טובה לעשות אמנות". יהיו מי שיגידו שזו בחירה פריבלגית, אבל אפשר גם להסתכל על זה אחרת. "הבחירה עצמה היא בחירה קצת עם פריביליגיה" הוא מסכם, "אבל זה שאני נשאר, ואני נשאר ארבע שנים, זו כבר בחירה שיש בה אומץ".

 

צפו בתכנים נוספים

כל הפרקים

צפו בתכנים נוספים

בחירת העורכת

}