שנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר הושג הלילה (חמישי) הסכם בין ישראל לחמאס לשלב הראשון לעסקה לשחרור החטופים וסיום המלחמה. 48 חטופים מוחזקים בעזה, 20 מהם מוגדרים חיים, שניים עם "חשש כבד לחייהם" והיתר חללים. הם נחטפו מקיבוצי עוטף עזה, ממסיבת הנובה ומבסיסי צה"ל שבעוטף.
חטופים שמוגדרים חיים
אביתר דוד
בן 24 מכפר סבא, נחטף יחד עם חברו גיא גלבוע דלאל ממסיבת הנובה ברעים. חבריהם עידן הרמתי ורון צרפתי נרצחו על ידי מחבלי חמאס במסיבה. משפחתו וחבריו גילו שנחטף מסרטון שפרסמו המחבלים ברשתות החברתיות, בו הוא נראה כפות כשחולצתו קרועה, אך לא פצוע. לאביתר שני הורים, שני אחים וחברים שמחכים בכאב לשובו. הוא אוהב מאוד מוזיקה ומנגן בגיטרה. בחודש אוגוסט פרסם חמאס סרטון של אביתר, בו הוא נראה סובל ממצב חמור של תת-תזונה.
גיא גלבוע דלאל
בן 24 מתלמי מנשה, נחטף ממסיבת הנובה ברעים. הוא הגיע למסיבה עם שלושה מחבריו, עידן הרמתי ורון צרפתי שנרצחו, ואביתר דוד שנחטף איתו. אחיו הגדול, גל, הגיע למסיבה גם כן וסיפר: "לא תכננתי ללכת, הגעתי כדי לשמור על גיא, זו הייתה מסיבת הטבע הראשונה שלו". גל וגיא יצאו מהמסיבה בשני רכבים נפרדים, בהפרש של דקות בודדות. במהלך ניסיון ההימלטות של גל מהמסיבה שנמשך יותר משבע שעות, הוא ניסה ליצור עם אחיו קשר, אך ללא הועיל. בשעה 11:30, דודתו של גיא צפתה בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות שבו צולמה חטיפתו.
לגיא שני אחים, גל וגאיה. לשלושה יש קשר מיוחד וקרוב מאוד. גיא מנגן על תופים וגיטרה, אוהב חיות ולמד יפנית לקראת הטיול הגדול ליפן שהיה אמור להתקיים כחודשיים לאחר החטיפה. בחודש פברואר, לאחר עסקת החטופים השנייה, חמאס פרסם אות חיים שלו.
אלון אהל
בן 24 מלבון שבגליל העליון, נחטף ממסיבת הנובה ברעים. הוא וארבעת חבריו נמלטו משטח המסיבה ברכבם ונסעו צפונה, אך השוטרים חסמו את דרכם והורו להם לשוב על עקבותיהם. הם חזרו דרומה ונכנסו ל"מיגונית המוות" בכניסה לקיבוץ רעים, שם שהו כ-30 אנשים שנמלטו מהמסיבה. בשעה שמונה בבוקר שלח אלון הודעה למשפחתו, בה עדכן שהוא נמצא במיגונית ושהוא בסדר. זמן קצר לאחר מכן, מחבלים תקפו את המיגונית והשליכו לתוכה רימונים – רוב השוהים בה נרצחו, בעוד היתר נפצעו, כולל שניים מחבריו שנפצעו ושניים נוספים שנרצחו. לאחר ההתקפה, אלון נחטף לעזה יחד עם הירש גולדברג פולין, אור לוי ואליה כהן.
הוריו, עידית ורונן, סיפרו בריאיון על קרבתו הרבה אליהם ועל כך שתמיד חיפש את עצתם. "הוא היה מתייעץ איתנו על דבר", שיתפה אמו עידית: "הוא תמיד היה מתקשר ושואל 'מה את חושבת אמא, מה נראה לך?'" אלון הוא מוזיקאי ופסנתרן מוכשר, "כל הזמן הוא מזמזם מוזיקה" סיפרה אמו. אחיו רונן תיאר את הקשר המיוחד של שניהם: "כל יום עד השעות הקטנות של הלילה אנחנו מנגנים ביחד. גם עכשיו כשאני מנגן בבית - זה בשבילו". בחודש ספטמבר פרסם חמאס שני סרטונים של אלון, שהיו אותות החיים הראשונים ממנו מאז נחטף.
אבינתן אור
בן 32 מתל אביב. אבינתן נחטף ממסיבת הנובה בקיבוץ רעים ב-7 באוקטובר. הוא בן זוגה של נועה ארגמני ונחטף יחד איתה מהמסיבה. חטיפתו תועדה על ידי המחבלים כשהוא מובל על ידם לכיוון רצועת עזה, יחד עם נועה, ובהמשך השניים ופרדו. אותו סרטון זכה להד גם בתקשורת העולמית. מאז לא התקבל אות חיים ממנו.
אבינתן הוא ילד שני מתוך שבעה אחים, גדל ביישוב שילה ובהמשך עבר לתל אביב. הוא סיים לימודי הנדסת חשמל ומחשבים ואז התחיל לעבוד בחברת היי-טק. אחיו, חיים יצחק אור סיפר עליו בריאיון לכאן רשת ב: "הוא אח גדול קלאסי, תמיד עוזר לאמא. אנחנו לא ידענו שהוא באותה המסיבה, אני נאלצתי לבשר על החטיפה שלו להוריי".
משפחתו של אבינתן תיארה אותו כבחור חזק, שלא נשבר בקלות. בט"ו באב, זוגתו נועה ארגמני כתבה לו: "כל שנה היית מביא לי זר פרחים ומספר לי סיפור נחמד על ט"ו באב. מאחלת לנו עוד המון נשיקות וימי אהבה. ביחד לא בנפרד". בחודש מרץ התקבל אות חיים שלו מהשבי.
רום ברסלבסקי
בן 21 מירושלים. עבד כמאבטח במסיבת "נובה" בקיבוץ רעים ונחטף. רום היה בין החטופים האחרונים שנלקחו מהנובה. אחיו עמית סיפר לכאן חדשות כי רום נשאר באזור המסיבה כדי לעזור למבלים להימלט: "התקשרה אלינו מישהי אחרי ניתוח וסיפרה שהוא סחב אותה ממכולת זבל והציל אותה". בחודש אפריל פורסם אות חיים ראשון שלו מהשבי. אות חיים נוסף פורסם בחודש אוגוסט, בו הוא נראה במצב פיזי ונפשי קשים, ורזה מאוד.
יוסף חיים אוחנה
בן 25 מקריית מלאכי, נחטף ממסיבת "נובה" בקיבוץ רעים. הוא הוגדר כנעדר במשך שבועיים, עד שמשפחתו התבשרה שהוא נחטף לעזה. לפי עדויות מהמסיבה, יוסף סייע לפצועים בזירה. יוסף הוא האח הבכור לשלושה אחים נוספים, כשאחד נפטר בצעירותו ממחלת הסרטן. לפני 7 באוקטובר, החל יוסף לעבוד כברמן במסעדה מוכרת בתל אביב. מאז חטיפתו, פתחה אימו בפרויקט "אמונה על שם יוסף" - ספר אמונה שיוסף נהג לקרוא בו לפני שנחטף. חבריו סיפרו כי יוסף בחור חזק ושהם בטוחים שהוא לא דואג שם לעצמו, אלא מחזק את האחרים. אות חיים ממנו התקבל בחודש מרץ.
גלי ברמן
בן 28 מקיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אחיו התאום זיו בבוקר 7 באוקטובר, כאשר מחבלים חדרו לקיבוץ ופרצו דרך הגדר הסמוכה למגורי הדור הצעיר, שם התגורר. במהלך האירוע, גלי שהה בדירה של חברו, אך זמן קצר לאחר מכן נלקח על ידי המחבלים יחד עם זיו. הקשר עם האחים נותק מוקדם, עוד לפני השעה 10:30 בבוקר, והמשפחה לא קיבלה כל עדכון על אודות מצבם עד עשרה ימים לאחר מכן, כשנמסר לה שהם נחטפו. אחיהם הגדול לירן תיאר את שניהם כ"הבנים הקטנים של אמא האור של הבית, דודים נהדרים לאחיינים שלהם".
יחד, השניים עבדו בחברת הגברה, טיילי בעולם, שיחקו כדורגל ואפילו אהדו את אותן קבוצות - מכבי תל אביב וליברפול. חברם הקרוב, עידו גולב, תיאר בריאיון לכאן חדשות את החסר הגדול שנוצר מאז חטיפתם: "אנחנו ביחד מגיל 6, הם כמו אמא ואבא של החבורה שלנו החוסר שלהם מורגש פה כמו חור בלב".
זיו ברמן
בן 28 מקיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אחיו התאום גלי בבוקר 7 באוקטובר, כאשר מחבלים חדרו לקיבוץ ופרצו דרך הגדר הסמוכה למגורי הדור הצעיר, שם התגורר. לפני שנחטף, שוחח זיו עם אמו, טליה, ועדכן אותה במה שקורה בחדרו: "כל הדירה שלי שרופה, הם כאן. למה לא כל הצבא פה?". למרות הניסיונות להסתתר, הוא וגלי נלקחו על ידי המחבלים יחד עם עוד חמישה צעירים מהמגורים הסמוכים. מאותו רגע, המשפחה נותרה ללא ידיעות עליהם עד לעדכון שהגיע כעשרה ימים לאחר מכן. זיו וגלי תוארו על ידי משפחתם כבלתי נפרדים, יחד הם טיילו בעולם ועבדו בחברת הגברה. לשניהם היו תחביבים משותפים - אהבו לשחק כדורגל ואהדו את הקבוצות מכבי תל אביב וליברפול.
דודתם של גלי וזיו, מכבית מאייר, סיפרה כי שני התאומים, שהיו בלתי נפרדים במהלך חייהם, הופרדו במהלך שהותם בשבי: "אני כל הזמן חושבת שאם היו ביחד כמה שהם היו מחזקים אחד את השני", אמרה מכבית בריאיון לכאן חדשות.
מתן אנגרסט
בן 22 מקריית ביאליק, נחטף במהלך הקרב על בסיס נחל עוז ונלחם לצידם של תומר ליבוביץ', שנפל בקרב, ושל איתי חן ודניאל פרץ, שגופותיהם נחטפו לרצועת עזה - מבין כל חבריו הוא היחיד ששרד. הוא נשלף מתוך טנק בוער כשהוא פצוע, סובל מכוויות ומחוסר הכרה. הוריו יודעים כי קיבל טיפול רפואי לאחר חטיפתו וכי הוא החלים מפציעה קשה.
למתן שלושה אחים קטנים - עדי, אופיר ורועי. אביו חגי תיאר אותו בריאיון לכאן רשת ב: "הוא ילד מושלם, תלמיד מצטיין, הכול חמש יחידות. ילד טוב, גם בשכונה – לא הכירו אותו בשם אלא בתור הילד שעוזר לאנשים בלי לדעת את השם שלו. הוא היה יורד משמירות ואומר לאחים שלו 'תתקילו אותי במה שאתם מתקשים במתמטיקה'. אוהב מאוד את המדינה". בחודש מרץ האחרון פורסם אות חיים של מתן מהשבי.
איתן הורן
בן 38, תושב כפר סבא. איתן שהה בביקור בביתו של אחיו יאיר בקיבוץ ניר עוז בשמחת תורה - ושניהם נחטפו. יצחק, אביו של איתן שוחח עם יאיר בשעות הבוקר ובהמשך נותק הקשר עם השניים. במשך שלושה שבועות איתן ואחיו הוגדרו כנעדרים ובהמשך כחטופים. במסגרת עסקת החטופים השנייה שוחרר אחיו יאיר הורן מהשבי כשהוא בחיים. מאז נאבק יחד עם משפחתו על שחרור אחיו איתן מהשבי.
מקסים הרקין
בן 37 מטירת הכרמל, נחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ברעים, אליה הגיע עם חברים זמן קצר לאחר ששהה ברוסיה בביקור אצל בתו בת ה-3. אמו טליה תיארה אותו כאדם מדהים, שמסייע לכל בני המשפחה ודואג להם. לפני שנחטף, הספיק מקסים לשלוח לה הודעה: "אמא הכל בסדר אני חוזר הביתה לאט לאט". כמה דקות לאחר מכן כתב לה "אמא אני אוהב אותך". מקסים מתגורר יחד עם אמו ועם אחיו הקטן פיטר. בנוסף להיותו אב לילדה בת 3, למקסים בת זוג שמחכה לשובו. בחודש אפריל האחרון פרסם חמאס אות חיים של מקסים מהשבי.
אלקנה בוחבוט
בן 36 ממבשרת ציון, נחטף ממסיבת הנובה ברעים, שם עבד בהפקת האירוע. הוא ניהל את אחת הבמות יחד עם שני חבריו הטובים שנרצחו באותו היום. בשעה שמונה בבוקר שוחח עם אשתו רבקה ואמר לה: "הכול בסדר, אני מנסה לפנות אנשים, אחזור הביתה". כשעה לאחר מכן הקשר עימו נותק, ובהמשך קיבלה רבקה מחבר של אלקנה סרטון שפורסם ברשתות החברתיות, ממנו הבינה שנחטף. "הוא נמצא בחדר יחד עם ארבעה או חמישה בנים נוספים, הם נראים מלוכלכים, בגדיהם קרועים והם מבוהלים. רואים בסרטון שכולו דם והאף שלו שבור כשהוא שוכב על הרצפה," סיפרה בריאיון לכאן רשת ב.
רבקה עלתה מקולומביה לפני כשבע שנים ולה ולאלקנה ילד בן ארבע: "בחודש הראשון לא הייתי מסוגלת לענות לו כששאל איפה אבא שלו. נעזרתי בפסיכולוגית והסברתי לו שאבא נמצא עם אנשים רעים שמונעים ממנו לחזור ושזה לא באשמתו". עוד סיפרה רבקה בכאב רב: "בכל פעם שהוא רואה מטוס הוא שואל אם זה המטוס שמביא את אבא שלו". בחודש מאי האחרון פורסם אות חיים של אלקנה יחד עם החטוף יוסף חיים אוחנה, בו הוא נראה במצב פיזי קשה.
נמרוד כהן
בן 21 מרחובות, חייל בחיל השיריון. ב-7 באוקטובר שהה נמרוד בבסיס "הבית הלבן" שנמצא סמוך לקיבוץ נירים. בשעה 6:30 בבוקר החלו להתקבל ידיעות במוצב על חדירת מחבלים. במוצב היו שני טנקים בלבד שהתפצלו דרומה וצפונה. הטנק של נמרוד נע צפונה בפיקודו של עומר נאוטרה שנחטף לרצועת עזה, והחיילים שקד דהן ועוז דניאל שנפלו וגופותיהם נחטפו. בהמשך, קיבל הצוות של נמרוד התרעה במכשיר הקשר מצוות הטנק השני שנע לכיוון צפון על על תקלה בטנק. נמרוד וחבריו נעו לכיוון צפון, אך הטנק התקלקל גם הוא ונסע במהירות של 10 קמ"ש בלבד. לאחר קילומטר של נסיעה איטית, מחבלים הצמידו מטען לטנק שהחל לעלות באש. הוריו של נמרוד זיהו אותו בסרטוני חמאס כחייל שמוצא בכוח מהטנק על ידי המחבלים. משפחתו של נמרוד קיבלה אות חיים ממנו מחטופים וחטופות ששוחררו מהשבי.
איתן מור
בן 25 מירושלים, נחטף ממסיבת הנובה ברעים בה עבד כמאבטח. איתן וחברו אליקים ליבמן, שעבד כמאבטח ונרצח במסיבה, סייעו למבלים ופינו פצועים. במהלך ניסיון ההימלטות של השניים, הם סייעו לשתי נשים שנפצעו. לאחר שהטמינו אחת מהן בקפל קרקע נורה לעברם טיל RPG - ואיתן נחטף. רוני קריבוי, ששוחרר משבי חמאס במסגרת עסקת החטופים הראשונה, סיפר כי פגש את אותו במנהרה וכי איתן היה מוטרד מגורלו של חברו אליקים. איתן נולד בקריית ארבע ובהמשך עזב את בית הוריו ועבר לירושלים, שם עבד כבריסטה בבית קפה. לאיתן בת זוג בשם אודליה, הוא אוהב להתאמן בחדר כושר וחולם לפתוח מסעדה. בחודש פברואר האחרון קיבלה משפחתו אות חיים ממנו.
שגב כלפון
בן 27 מדימונה, נחטף ממסיבת "נובה" בקיבוץ רעים. על פי עדות חברו אסף, הוא נחטף כשהוא בחיים. שגב ואסף ברחו משטח המסיבה כמה דקות לאחר שהופעלו אזעקות צבע אדום במקום. הם ניסו להימלט עם רכבם, אך ברגע שהבחינו ברכב אחר שעליו סימני ירי, הם בחרו לרוץ אל השדות הסמוכים. לאחר כחצי קילומטר, החליטו השניים לחזור לכיוון הכביש. בהחלטה של רגע, אסף קפץ לתוך שיח שהיה לידו ושגב רץ אל הכביש - שם נתפס על ידי המחבלים שחטפו אותו לרצועת עזה. שגב עבד במאפייה המשפחתית בערד ולמד לימודי שוק ההון. בחודש פברואר הודיעה משפחתו כי קיבלה אות חיים שלו מהשבי.
מתן צנגאוקר
בן 25, מניר עוז. בשבת 7 באוקטובר נחטף מביתו בקיבוץ שם התגורר עם בת הזוג שלו, אילנה גריצבסקי, שנחטפה גם היא ושוחררה אחרי 55 ימים. מתן גדל באופקים, הוא בנם של עינב וירון שהתגרשו, ולו שתי אחיות קטנות. אימו עינב תיארה אותו כעוגן של הבית, שתמיד מסייע לה ולאחיותיו. מתן עבד יחד עם אילנה בחקלאות בקיבוץ ניר עוז.
באותה השבת, הוא ואילנה שהו בביתם, אז הבינו שמחבלים חדרו לקיבוץ. בסביבות השעה 9 בבוקר פרצו מחבלים לדירה של השניים שקיבלו החלטה לנסות להימלט מהחלון. השניים התפצלו בשלב מסוים, אז נחטף מתן ואחריו גם אילנה. במשך כל ימיה של אילנה בשבי, היא הוחזקה בנפרד ממתן. רק בימים שלפני שחרורה, כשהגיעה למנהרות, הבינה שמתן מוחזק שם גם. במשך יותר משנה לא התקבל אות חיים ממתן עד שביום ה-428 למלחמה, פרסם חמאס אות חיים ראשון ממנו ובו פנה לאימו ואמר לה: "אני שומע על הפעולות שלך, מקווה שבקרוב ניפגש". עינב אימו הפכה לקול הבולט במטה המאבק לשחרור חטופים ומקדישה את כל זמנה להפגנות למען שחרורו ולמען שחרורם של כלל החטופים. בחודש דצמבר בשנה שעברה פורסם אות חיים של מתן.
עמרי מירן
בן 48 מקיבוץ נחל עוז. עם השמע האזעקות ב-7 באוקטובר, עומרי, לישי אשתו, ובנותיהם רוני בת השנתיים ועלמה בת החצי שנה, נכנסו לממ"ד שבביתם. המחבלים פרצו לבית משפחת מירן בשעה 10:00 בבוקר, החלו להרוס את הבית, לצעוק ולדרוש מעומרי ומשפחתו לצאת מהממ"ד כשהם דופקים עם קתות נשקיהם על הדלתות. תומר ערבה אליעז בן ה-17, שכנם, שנרצח בהמשך אותו בוקר ונלקח ע"י המחבלים לעבור בין הבתים, אמר למשפחה בהוראת המחבלים: "בבקשה תפתחו את הדלת, אם תפתחו יהיה בסדר - אם לא, יורים בי ואחר כך בכם". עומרי ומשפחתו פתחו את הדלת והובלו בכוח לבית משפחת עידן בקיבוץ.
בבית משפחת עידן שהו באותו הזמן האב צחי, האם גלי, בנם שחר, בתם יעל ובתם מעיין בת ה-18 שנרצחה. בבית משפחת עידן, המחבלים לקחו את הטלפון של גלי וצילמו את המתרחש בשידור חי מחשבון הפייסבוק שלה. לבית הובלו גם יהודית ונטלי רענן, החטופות הראשונות ששוחררו על ידי חמאס. בשעה 13:30 המחבלים אזקו את עומרי, צחי, יהודית ונטלי והובילו את הארבעה לרצועת עזה. לישי, אשתו של עומרי הספיקה לומר לו "אני אוהבת אותך, אני שומרת על הבנות שלנו, אל תהיה גיבור". באפריל האחרון, חמאס פרסם סרטון של עמרי.
אריאל קוניו
בן 28 מקיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם בת זוגו ארבל יהוד מביתם בקיבוץ. אחיו דוד קוניו נחטף גם הוא מניר עוז עם אשתו שרון ושתי בנותיו בנות השלוש אמה ויולי, ששוחררו משבי חמאס לאחר 52 ימים. אחיו השלישי איתן ששהה בביתו בקיבוץ ניצל מהטבח יחד עם אשתו ובנותיו. ביום הטבח, בשעה 8:28, כתב אריאל בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: "אנחנו נמצאים בסרט אימה". לואיס, אביו של אריאל, אמר בריאיון לכאן חדשות בחודש מאי: "אנחנו יודעים שהוא חי, זה המידע היחיד שיש לנו".
דוד קוניו
בן 35 מקיבוץ ניר עוז, נחטף מביתו בקיבוץ יחד עם אשתו שרון ובנותיהם אמה ויולי. אחותה של שרון דניאל אלוני ובתה אמיליה שהתארחו בביתם, נחטפו גם כן. שרון, אמה ויולי שוחררו משבי חמאס לאחר 52 ימים בשבי. גיסתו ואחייניתו דניאל ואמיליה שוחררו לאחר 49 ימים.
ביום הטבח, שרפו המחבלים את ביתם של דוד ושרון. דוד הצליח להימלט מהבית הבוער יחד עם בתו יולי ונתפס על ידי המחבלים. לאחר מכן, שרון יצאה מביתה יחד עם אמה, אחותה ובתה - והן נחטפו. בתו של דוד, אמה, הצטרפה אל המשפחה בשבי רק לאחר עשרה ימים. שלושה ימים לפני ששרון והבנות שוחררו בעסקת החטופים הראשונה, המחבלים הפרידו אותן מדוד. שרון סיפרה בריאיון לכאן חדשות על רגעי הפרידה הכואבים ממנו: "אמרתי לו 'אל תלך אני שבורה אני לא יודעת איך אני אהיה בלעדיך', והוא אמר לי 'אני מת מפחד'". בחודש פברואר אחרון התקבל אות חיים ממנו.
בר קופרשטיין
בן 23 מחולון, נחטף ממסיבת "נובה" בקיבוץ רעים. בר החליט לעבוד כמאבטח במסיבה כדי לעזור למשפחתו שנמצאת במצב כלכלי קשה. בשיחה שקיים בר עם סבתו בשעה 6:59 אמר לה: "סבתא אנחנו מתקפלים והולכים, אני לא יכול לדבר" - זו הייתה שיחתו האחרונה עם בני משפחתו. בר, שהתנדב כחובש בעמותת "ידידים", סייע לפצועים שנפגעו באזור המסיבה. בהמשך, הוא חבר לחמ"ל משטרתי באזור ולאחר שנורה לעברם טיל RPG, הוא נמלט מהמקום.
משפחתו של בר גילתה שנחטף בעקבות סרטון שקיבלה בשעה 12:30. בסרטון נראה בר כשהוא אזוק בידיו וברגליו, חבל כרוך סביב צווארו כשהוא שוכב על הבטן, פניו פונות לרצפה והוא צועק "בר קופרשטיין". אביו של בר נפגע בראשו ובגפיו בתאונת דרכים לפני כמה שנים ומאז בר מתגורר אצל סבו וסבתו מיכאל ופאינה. סבו אמר בריאיון לכאן חדשות: "אני ניצול שואה, עברתי את השואה עם אמא שלי ביחד, זו שואה שנייה שהילד שלי נמצא בשבי".
חטופים שקיים חשש לחייהם
תמיר נמרודי
תמיר נמרודי, בן 20, נחטף מבסיס מת"ק עזה סמוך למעבר ארז, שם שירת כמש"ק חינוך. נמרודי נחטף מהבסיס יחד עם שני חיילים נוספים, רון שרמן וניק בייזר, שנהרגו בשבי חמאס וגופותיהם חולצו על ידי צה"ל. חטיפת השלושה תועדה בסרטון שהפיץ חמאס ב-7 באוקטובר ובו הם נראים כשהם מובלים על ידי מחבלים משטח הבסיס לרצועת עזה. תמיר התנדב לסגור את השבת בבסיס לאחר שהחליף חייל אחר. במהלך המתקפה על הבסיס, הוא התכתב עם אמו, ולפני שנחטף, הספיק לכתוב לה: "אמא אני אוהב אתכם, זהו, זה נגמר הם פה".
אביו של תמיר סיפר אודותיו בראיון לכאן חדשות: "תמיר הוא ילד מדהים, חכם מאוד, חד ושנון. הוא חווה המון קשיים ברמה הלימודית והחברתית ולקראת סוף התיכון הוא נסק בשני התחומים הללו רכש לעצמו המון חברים וסיים בגרות בהצטיינות. יש לו המון שאיפות, הוא התראיין לקצונה כשבוע לפני החטיפה, רצה להיות קצין חינוך ולעסוק בחינוך בעתיד. יש לו המון ערכים וחיבוק חם ואוהב, אנחנו מחכים לחבק אותו".
ביפין ג'ושי
בן 24 מנפאל, נחטף מקיבוץ עלומים. ביפין נחת בישראל שלושה שבועות לפני 7 באוקטובר לתחילת לימודיו, ושוכן בקיבוץ עלומים. בבוקר שמחת תורה הוא תפס מחסה במיגונית בקיבוץ, לשם חדרו מחבלים שרצחו עשרה סטודנטים זרים וחטפו את ביפין. דקות לפני חטיפתו, הוא הספיק להצטלם עם חבריו ששהו איתו במיגונית. חברו ששרד את הירי במיגונית תיאר את ביפין כמי שהתנהל בגבורה כשהגן על חבריו. אות החיים האחרון שניתן ממנו היה מתוך תיעוד בבית החולים שיפא בעזה, שמצאו כוחות צה"ל בעת הפשיטה שם. בתיעוד נראים מחבלי חמאס כשהם מובילים את ביפין בכניסה לבית החולים ונעלמים במסדרונות.
חטופים חללים
אל"מ אסף חממי
בן 40 מקריית אונו, נהרג בקרב בקיבוץ נירים וגופתו מוחזקת בעזה. חממי היה מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, נשוי לספיר ואב לשלושה, שהה באותה השבת באוגדת עזה יחד עם בנו אלון בן ה-5. מיד כשהבין שיש חשש לחדירת מחבלים, הוא השאיר את בנו יחד עם חייליו בחמ"ל האוגדתי ויצא להילחם. כבר בשעה הראשונה ללחימה לערך, חממי נפצע קשה מחילופי ירי עם המחבלים, הוא הצליח להמשיך ולהילחם עם הפציעה, כשחייליו, סמל קיריל ברודסקי ותומר יעקב אחימס, סייעו לו וטיפלו בו עד שבהמשך מת מפצעיו. מקורביו סיפרו כי מה שהניע אותו לכל אורך דרכו, היה "שמירה על אזרחי ישראל". עוד סיפרו כי תכנן לסיים את תפקידו ולצאת ללמוד מחוץ לארץ. אשתו ספדה לו: "הדיל בינינו היה שאתה דואג למדינה ואני לכול השאר".
סרן עומר נאוטרה
חייל בודד בן 21 מניו יורק שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועת עזה. עומר החליט לעלות ארצה בגיל 18 והלך למכינה הקדם צבאית "גליל עליון" בקיבוץ כפר הנשיא שבצפון. עם סיום המכינה, החליט שלא לחזור לארצות הברית, לדחות את הלימודים באוניברסיטה והתגייס לחיל השריון. בשירותו הצבאי שימש כמפקד ובהמשך יצא לקצונה.
ב-7 באוקטובר, עומר וצוותו הוצבו במוצב "הבית הלבן" שנמצא בין קיבוץ ניר עוז לקיבוץ נירים שבעוטף עזה. בשעה 06:30 החלו להתקבל ידיעות על חדירת מחבלים. במוצב היו שני טנקים בלבד שהתפצלו דרומה וצפונה. הטנק בפיקודו של עומר נע צפונה, כשאיתו החייל נמרוד כהן שנחטף והחיילים שקד דהן ועוז דניאל שנפלו וגופותיהם נחטפו גם כן. בהמשך, הצוות של עומר קיבל התרעה במכשיר הקשר מצוות הטנק השני שנע לכיוון צפון על אודות תקלה בטנק. עומר וחבריו נעו צפונה, אך הטנק התקלקל גם הוא ונסע במהירות של 10 קמ"ש בלבד. לאחר קילומטר של נסיעה איטית, מחבלים הצמידו מטען לטנק שהחל לעלות באש.
סמל עוז דניאל
בן 19 מכפר סבא, לוחם שריון שגופתו נחטפה לרצועת עזה. ב-7 באוקטובר שהה עוז בבסיס "הבית הלבן" שנמצא סמוך לקיבוץ נירים. בשעה 6:30 בבוקר החלו להתקבל ידיעות במוצב על חדירת מחבלים. במוצב היו שני טנקים בלבד שהתפצלו דרומה וצפונה. הטנק של עוז נע צפונה בפיקודו של החייל עומר נאוטרה שנחטף לרצועת עזה, והחיילים שקד דהן ונמרוד כהן שנפלו וגופותיהם נחטפו. בהמשך, קיבל הצוות של עוז התרעה במכשיר הקשר מצוות הטנק השני שנע לכיוון צפון על על תקלה בטנק. עוז וחבריו נעו לכיוון צפון, אך הטנק התקלקל גם הוא ונסע במהירות של 10 קמ"ש בלבד. לאחר קילומטר של נסיעה איטית, מחבלים הצמידו מטען לטנק שהחל לעלות באש.
רס"ר רן גואילי
בן 24 ממיתר, נחטף סמוך לקיבוץ עלומים לאחר שנהרג בקרב עם מחבלים. רן היה לוחם יס"מ נגב בדרגת רס"ל. אחרי 117 ימים של חוסר ודאות, הודיעה משטרת ישראל שרן נהרג בקרבות ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה. הוריו סיפרו שרני, כך כינו אותו, חלם להיות שוטר מילדותו. הוא שירת בצבא בגולני ולאחר שירותו הצטרף ליחידה המיוחדת של משטרת ישראל. בבוקר שמחת תורה, בעודו בחופשת מחלה עם כתף שבורה, הוא בחר לצאת ולהילחם. בשעה 10:18 עוד הספיק לשלוח תמונה לחברו על כך שהוא פצוע לאחר שחטף כדור ברגלו. חברים שלחמו איתו סיפרו שהוא הספיק להציל את חייהם של עשרות אזרחים שנסו ממסיבת "נובה" שבקיבוץ רעים, עד שהגיע לקרב שהתנהל בכביש 232, בקרבת השער הקדמי של קיבוץ עלומים, שם נרצח ונחטף.
סמ"ר איתן חן
בן 19, נפל בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה על ידי מחבלי חמאס לעזה. איתי שירת כלוחם שיריון בחטיבה 7 ונחטף מבסיס נחל עוז. ביום ה-158 למלחמה הרב הצבאי הראשי קבע לאחר בחינה של כלל הממצאים כי נפל ביום הטבח. משפחתו הודיעה כי רק לאחר חזרתו לקבורה בישראל, תתקיים הלוויה ושבעה.
לפני היציאה לקרב, בשעה 06:30 בבוקר הוא הספיק לכתוב למשפחתו שהוא יוצא לפעילות מבצעית ומאז נותק עימו הקשר. איתי, היה בעל אזרחות אמריקנית, ובני משפחתו פעלו בארצות הברית כדי להביא לשחרורו. בין היתר, נפגשו עם נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביין בבית הלבן תחילת המלחמה. עם הבשורה על נפילתו, ביידן ספד לו: "ג'יל אישתי ואני שבורי לב מהידיעה כי חן נהרג במהלך מתקפת הטרור האכזרית של חמאס".
איתי, ילד אמצעי בין שלושה אחים, אהב את הארץ, לצאת לטייל והיה מדריך בתנועת הנוער מש"צים. הוא אהב מאוד ספורט, שיחק כדורסל ועסק בטיפוס. בנוסף, הוא היה בזוגיות יותר משנה עם נטע, לה נהג לקרוא "אהבת חיי".
סרן דניאל פרץ
בן 22, מיד בנימין. פרץ היה קצין בדרגת סרן ופיקד על טנק בנחל עוז ב-7 באוקטובר. הוא נפל וגופתו נחטפה לעזה אך לא היה ידוע מה מצבו. ב-17 במרץ 2024 צה"ל הודיע כי הוא נפל בקרב ב-7 באוקטובר. יום לאחר מכן נערכה הלוויתו בהר הרצל. מותו נקבע לאחר בחינה של ממצאים שונים ומידע מהימן, שאפשרו לרב הצבאי הראשי לקבוע שניתן לערוך לו קבורה בזמן שגופתו עדיין מוחזקת ברצועה.
רס"ם מוחמד אל-אטרש
בן 39 מסעווה שבנגב, שירת כגשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה בדרגת רב סמל מתקדם. דובר צה"ל הודיע ב-24 ביוני 2024 כי הוא נפל בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי ברצועת עזה. אל-אטרש הותיר אחריו שתי נשים ו-13 ילדים. טרם ההודעה על נפילתו, נועד אחיו עם שרת החוץ הבלגית אמר לה: "לפני שישחררו את אחי, אני מבקש להפעיל לחץ כדי שישחררו קודם כל את הבנות. מה שקורה להן שם מזעזע".
סגן הדר גולדין
נפל ב-1 באוגוסט 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" בגיל 23. הדר נפל בקרב ברפיח וגופתו נחטפה למנהרה על ידי מחבלי חמאס. חטיפתו בוצעה במהלך הפסקת אש בת 72 שעות, אותה חמאס הפר כששיגר רקטות לשטח הארץ. באותה הדר ששירת בחטיבת גבעתי, שהה בפעילות מבצעית ברפיח לאיתור מנהרות. במהלך הפעילות מחבלים שיצאו מהמנהרה ירו לעברו ולעבר רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני שנהרגו. מיד לאחר האירוע הקשה, צה"ל פעל לאיתורו של הדר, אולם לאחר חיפושים קדחתניים הוא לא נמצא. כיומיים לאחר התקרית הצבא הכריז על סמך ממצאים בזירה כי גולדין נפל בקרב. הוא הוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו אינו נודע.
הדר היה מאורס לעדנה, לה הציע נישואין זמן קצר לפני נפילתו. משפחתו של הדר גולדין התנגדה לאורך השנים לעסקאות חילופי שבויים שכוללות שחרור מחבלים חיים בתמורה לגופות חיילים. המשפחה דרשה להפעיל לחץ משמעותי על חמאס, בין היתר על ידי שלילת מעבר סחורות והקשחת תנאי הכליאה של מחבלי הארגון הכלואים בישראל.
טל חיימי
בן 41 מקיבוץ ניר יצחק, שימש כסגן הרבש"צ בקיבוץ והיה בין הראשונים שקפצו להילחם במחבלים. טל נפל בקרב על הקיבוץ וגופתו נחטפה לרצועת עזה, משפחתו התבשרה על מותו ביום ה-68 למלחמה. הוא היה אחד מעמודי התווך של הקיבוץ ודור שלישי למקימיו. טל הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, אבא ואחות. אימו נפטרה כמה חודשים לפני שנפל לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. אלה, אשתו, הייתה בחודש השני להריונה כשנפל. באותו בוקר לאחר שטל יצא מהבית, נעלה את הדלת והגנה על שלושת ילדיה באמצעות סכין. כשעתיים לאחר יציאתו של טל נותק עימו הקשר. אשתו והילדים ניר, עינב ואודי ניצלו מהטבח הנוראי.
שבעה חודשים לאחר הטרגדיה האיומה של משפחת חיימי, הגיע לעולם בן רביעי למשפחה. לאחר הלידה אלה סיפרה בריאיון לכאן חדשות, כשחיוך מרוח על פניה, על השמחה שמהולה בעצב: "הוא היה חסר, קיללתי אותו תוך כדי הלידה, הוא השאיר אותי לבד בסיפור בזה. ברור לי שהוא לא בחר בזה וגם לא הילדים שלנו שנותרו יתומים".
תמיר אדר
בן 38 מניר עוז, גופתו נחטפה לעזה לאחר שנהרג בקרב מול המחבלים בקיבוץ. תמיר היה נשוי להדס ואב לשניים, בני 7.5 ו-3.5. הוא היה איש חינוך ו"חקלאי בנשמה", כך הגדירו אותו בני משפחתו. בבוקר 7 באוקטובר, עם הידיעה על חדירת מחבלים לקיבוץ, לקח תמיר את נשקו, יצא להילחם ונפל בקרב ההגנה על הקיבוץ. ב-5 בינואר התבשרו בני משפחתו על כך שהוא נרצח ב-7 באוקטובר ושגופתו מוחזקת בעזה. תמיר היה נכדה הבכור של יפה אדר בת ה-85, שנחטפה גם היא לעזה ושוחררה במסגרת הפעימה הראשונה לעסקת החטופים.
ליאור רודאיף
בן 61 מקיבוץ ניר יצחק, נהג אמבולנס. בבוקר 7 באוקטובר יצא ליאור מביתו והותיר את אשתו יפה בממ"ד כדי לסייע לפצועים שנפגעו במתקפת המחבלים על העוטף. הוא נורה, נחטף ולאחר מכן הטלפון שלו אוכן בחאן יונס. ההודעה על הירצחו התקבלה בעקבות סרטון שצילמו מחבלי חמאס ואותר על ידי צה"ל. ליאור התנדב במד"א יותר מ-40 שנים ובנו נדב הגדיר אותו בריאיון לכאן חדשות כ"נהג האמבולנס האגדי של הקיבוץ". הוא היה אדם של נתינה, רכב על אופניים והעריץ את הזמר שלמה ארצי. הוא היה נשוי ליפה 38 שנים והותיר אחריו בנוסף ארבעה ילדים - נועה, נדב, בר ובן ושלושה נכדים - תומר, דגן ושי.
רונן אנגל
רונן, בן 55 מניר עוז, נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה. בעל לקרינה ואבא של טום, מיקה ויובל. קרינה, מיקה ויובל נחטפו גם הן לרצועה ושוחררו מהשבי במהלך עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023. נולד וגדל בתל אביב.
ענבר הימן
בת 27 מחיפה, נחטפה ממסיבת "נובה" בקיבוץ רעים והאישה היחידה שנותרה בשבי. ב-15 בדצמבר 2023 התבשרה משפחתה כי היא נרצחה ב-7 באוקטובר וגופתה מוחזקת בשבי חמאס. ענבר היתה אמנית, שעסקה בעיצוב גרפי וציירה גרפיטי, על יצירותיה הייתה חותמת את הכינוי "פינק". ענבר היתה בזוגיות עם נועם והשניים היו אמורים להתחיל את שנתם הרביעית יחד כסטודנטים לתקשורת חזותית.
ענבר הגיעה למסיבה יחד עם חברתה, כ"הלפרית", במטרה לסייע לאנשים שחשו ברע בעקבות שימוש בסמים ובאלכוהול. כשהתחילה מתקפת הטילים היא עוד הספיקה להתחבא מתחת לבמת המסיבה ולהתכתב עם אחיה ולומר לו שהיא מסתתרת. לבקשת הכוחות באזור, היא התפנתה משם והספיקה להגיע עד לקיבוץ בארי שם תפסו אותה המחבלים וחטפו אותה. לפי עדויות, היא נחטפה בעודה בחיים, אך בסרטונים שהופצו על ידי חמאס לאחר מכן, היא נראית מובלת כשהיא ירויה וללא הכרה.
ענבר הייתה אוהדת שרופה של מכבי חיפה, חבריה סיפרו שהייתה "בולטת ביציע". עם הידיעה של הירצחה בשבי, הנציחה הקבוצה את זכרה בדרבי, ושוער הקבוצה לבש חולצה ורודה עם הכיתוב "פינק".
מני גודארד
בן 73 מקיבוץ בארי, נרצח במתקפה ב-7 באוקטובר. תחילה הוערך כי נרצח, אך גופתו לא אותרה. רק ארבעה חודשים לאחר מכן, משפחתו התבשרה כי גופתו נחטפה לעזה. איילת, אשתו של מני, נרצחה גם היא בטבח שביצעו המחבלים בקיבוץ. מני ואיילת הותירו אחריהם ארבעה ילדים - מור, גל, בר וגוני – ושישה נכדים.
מני עבר להתגורר בבארי בגיל 13, ובמהלך חייו מילא שורת תפקידים מרכזיים בקיבוץ. הוא עבד כדפס בדפוס בארי, ניהל את הכלבו והבריכה ושימש כממונה על ניהול המשק בקיבוץ. בנוסף, הוא היה שחקן ומאמן של קבוצת הכדורגל המקומית. ילדיו תיארו אותו כאב וסב מסור ואוהב, איש משפחה שתמיד דאג לכל הסובבים אותו. לצד אהבתו למשפחתו ולקיבוץ, מני היה איש של ים ואוהד נלהב של הפועל תל אביב.
אוריאל ברוך
בן 35 מגבעון, נרצח ונחטף ממסיבת "נובה" בקיבוץ רעים. אוריאל היה נשוי לרחלי ואב לשניים, בני 8 ו-5. כשלושה שבועות לאחר הטבח, התבשרה משפחתו כי הוא נחטף לעזה וב-26 במרץ 2024 עודכנה המשפחה על הירצחו ב-7 באוקטובר וחטיפת גופתו לעזה. אוריאל עבד בתחום חומרי הבניין ואהב מוזיקת טכנו, הוא הגיע למסיבת הנובה יחד עם חברו כדי לבלות. בשעות הבוקר, כשהתחילו האזעקות, אוריאל וחברו מיכאל תכננו להימלט מהמסיבה והגיעו לאזור עיקול מפלסים. מיכאל חברו נרצח גם הוא באותה שבת. כוחות הביטחון בישרו למשפחתו שמותו נקבע על בסיס סרטון שצולם בסביבות השעה 8:00 בבוקר. אימו, נעמי, תיארה אותו כ"ילד שאוהב את החיים, אוהב לשמוח ותמיד היה מוקף בחברים ומחויך".
איתן לוי
בן 53, תושב העיר בת ים שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר. לוי היה נהג מונית, שהסיע ידידה שלו ממרכז הארץ לקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, בדיוק בזמן השתלטות המחבלים על האזור. בנו שחר סיפר לכאן חדשות: "הוא נכה. הוא כבר שנתיים לא עבד באופן רציף, הוא אחרי תאונת אופנוע. הוא לקח ידידה מראשון לציון לקיבוץ בארי, הוריד אותה בשער ובעצם כשהוריד אותה בשער, הקיבוץ נכבש על ידי מחבלים. כשהיה בכיוון לאשקלון, מחבלים נחתו לו על הגג. אחותו העלתה אותי בוועידה כי היו טילים באותו היום. הוא בדרך כלל לא היה מתקשר".
אליהו מרגלית
בן 75, נחטף מקיבוץ ניר עוז. ב-1 בדצמבר 2023, ביום ה-56 למלחמה, צה"ל הודיע כי נרצח על ידי חמאס וכי גופתו מוחזקת בשבי. ב-7 באוקטובר בחר אליהו, המכונה גם צ'רצ'יל, ללכת ולהאכיל את הסוסות שלו באורווה שבקיבוץ, משם נחטף, וכך גם הסוסות האהובות שלו, כאשר במקום נמצאו סימני דם רבים. בתו של אריה, נילי בת ה-41 נחטפה לעזה ושוחררה לאחר 55 ימים בשבי, במסגרת הפעימה השביעית של עסקת החטופים הראשונה. נילי שמשמשת במקצועה כאחות בטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, סייעה בשבי לחטופות ולחטופים ששהו עימה.
דרור אור
בן 48 מבארי. דרור היה גבן, איש קולינריה ומורה ליוגה. נרצח ב-7 באוקטובר על ידי מחבלים בקיבוץ בארי וגופתו נחטפה לעזה. המחבלים שפשטו על הקיבוץ הגיעו גם לביתם של משפחת אור בשכונת הכרם, ההורים יונת ודרור וילדיהם נעם ועלמה (בנם הבכור יהלי לא היה בקיבוץ). המשפחה הסתגרה בממ"ד כאשר הבית כולו עלה באש. בעודם שם החליטו דרור ויונת להוציא את ילדיהם מהחלון, פעולה זו הצילה את חייהם של הילדים. אחר כך בני הזוג התפצלו וניסו לברוח, אך שניהם נתפסו ונרצחו בידי מחבלי החמאס. ילדי בני הזוג, נעם ועלמה נחטפו לעזה על ידי המחבלים. הם חזרו במסגרת העסקה הראשונה בנובמבר 2023, לאחר 50 יום בשבי החמאס.
סהר ברוך
בן 24, נחטף מביתו בקיבוץ בארי ונהרג לאחר 64 ימים בשבי, במהלך ניסיון חילוץ של צה"ל שכשל. באותה שבת, נרצחו אחיו עידן וסבתו גאולה. ב-7 באוקטובר סהר שהה ביתו יחד עם אחיו עידן, המחבלים זרקו רימונים לתוך הבית ועידן נפצע מרסיסים. סהר טיפל בפציעתו של אחיו ואף הספיק לשלוח תמונות של הפציעה לאימו שהייתה אחות במקצועה. השניים נעלו את עצמם בממ"ד באמצעות ארון, אך כשמחבלים הציתו את הבית, הם קיבלו את ההחלטה הקשה לקפוץ החוצה ולהסתתר בשיחים. בשלב מסוים, עידן, שהיה אסמתי, ביקש את המשאף שלו, וסהר נכנס לבית להביא אותו. השניים אותרו על ידי המחבלים, עידן נורה למוות וגופתו נמצאה מאוחר יותר בשטח הקיבוץ, בעוד שסהר נחטף.
סהר היה אמור להתחיל את לימודיו לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שבועיים לאחר חטיפתו, והוא ציפה לכך מאוד. דודתו, מירב בקראי, תיארה אותו בריאיון לכאן חדשות: "הוא בחור חכם, אהב משחקי חשיבה, היה שחקן שחמט מצוין, אהב סרטי אנימה ומדע בדיוני והיה קורא ספרים. הוא היה בחור מקסים".
גיא אילוז
בן 26 מרעננה, נחטף ממסיבת הנובה ברעים ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס. משפחתו התבשרה על מותו 56 ימים לאחר חטיפתו, בעוד גופתו נותרה בעזה. לפני חטיפתו, הספיק להתקשר לאביו ונפרד ממנו: "אבא אני אוהב אותך, ירו בי, חטפתי כדור".
גיא נחטף יחד עם חברו הטוב אלמוג סרוסי שנרצח גם הוא בשבי. גיא היה דמות מוכרת בתעשיית המוזיקה הישראלית. הוא היה איש סאונד שעבד עם מיטב האמנים, בהם שלום חנוך, מתי כספי ולהקת היהודים. גיא וידאה, חברו הטוב תיאר אותו בריאיון לכאן חדשות: "הוא בן אדם עם לב ענק, שרצה שלאנשים יהיה רק טוב ושישמחו". גם המוזיקאי משה לוי שעבד עימו סיפר: "סביב גיא היה שדה אנרגיה, אהבה וכבוד למי שאתה. הוא היה צליל יפה".
אריה זלמנוביץ'
בן 86, נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז. כשבעה חודשים לאחר חטיפתו משפחתו התבשרה על כך שנרצח בשבי חמאס. תיעוד שפורסם בהמשך הציג את הרגעים המצמררים בהם נלקח על אופנוע, חבול בראשו, בעוד המון עזתי מכה אותו באכזריות. פרחאן אלקאדי שחולץ משבי חמאס העיד כי שהה עם אריה בבית חולים בדרום רצועת עזה בשבועות הראשונים לאחר חטיפתו. פרחאן סיפר כי אריה שהיה מבוגר וחולה, לא קיבל טיפול רפואי מתאים או מזון מספק וכתוצאה מכך נפטר. בעז, בנו של אריה, התראיין לכאן רשת ב וסיפר: "אבא אמר לפרחאן שהוא אוהב אותנו ודואג לחברי הקיבוץ, הוא ידע מה קרה להם".
אריה היה ממקימי קיבוץ ניר עוז אליו הגיע כחלק מגרעין נח"ל. הוא נולד בחיפה והקדיש את חייו לאדמת הנגב, תוך התמחות בחקלאות וגידולי שדה. הוא היה אב לשני בנים וסב לחמישה נכדים, איש ספר ובעל ידע רחב בהיסטוריה וידיעת הארץ. חבריו ומשפחתו זוכרים אותו כאדם מסור, אוהב אדם ואדמה, שסיפורו הוא חלק בלתי נפרד מהמורשת של הארץ והקיבוץ.
עמירם קופר
בן 85 מקיבוץ ניר עוז. ב-18 בדצמבר 2023 פרסם חמאס סרטון ובו אות חיים מקופר. ב-3 ביוני 2024 צה"ל הודיע כי הוא נהרג בשבי באזור חאן יונס, ככל הנראה בסביבות חודש דצמבר 2023, יחד עם חיים פרי, נדב פופלוול ויורם מצגר. ב-7 באוקטובר, עמירם נחטף יחד עם אשתו נורית, בת ה-79, ששוחררה מהשבי ב-23 באוקטובר 2023 בתיווך מצרי ותחת ההגדרה "סיבות הומניטריות ורפואיות קשות".
השיחה האחרונה של המשפחה עם בני הזוג קופר הייתה ב-7 באוקטובר ב-9:40, בה לחש עמירם לנכדתו שהם לא יכולים לדבר מאחר שיש מחבלים בקיבוץ. עמירם, ממקימי קיבוץ ניר עוז, הוא אב לארבעה ילדים וסב ל-11, היה כלכלן במקצועו ואהב לכתוב.
הזמר מיכה שטרית להלחין ולהוציא לאור את אחד מהשירים שכתב קופר, "שמש של יום". אשתו, נורית, התראיינה לחדשות הערב בכאן 11 כחודש לאחר שחרורה וסיפרה שלא חש בטוב, שחשש להתנועע ללא משקפיו שנזרקו בבוקר החטיפה אך נהג לשוחח עם החוטפים בערבית. בנו של עמירם, רותם, התראיין לכאן רשת ב עם הבשורה על מותו, ואמר: "אבא היה חי תקופה ארוכה ובמצב טוב, ביחס לנסיבות, היו הזדמנויות לשחרר אותו, זו תחושת החמצה אישית. נכשלנו בשחרור של אבא. נצטרך לחיות עם זה לשארית חיינו".
יוסי שרעבי
בן 53, נחטף מביתו בקיבוץ בארי ונהרג בשבי חמאס. יחד איתו נחטף אופיר אנגל, בן זוגה של בתו יובל, והחטוף עמית שני, ששוחררו מאוחר יותר במסגרת עסקת חטופים. אחיו, אלי שרעבי, נחטף גם הוא על ידי חוליית מחבלים אחרת. תחקיר צה"ל מעריך כי יוסי נהרג מקריסת מבנה בו הוחזק, אשר היה סמוך למבנה שהותקף על ידי חיל האוויר בעקבות התרעה מודיעינית על כוונה להוציא ממנו התקפה לעבר כוחות צה"ל. במבנה בו היה יוסי נמצאו גם החטופים איתי סבירסקי ונועה ארגמני, שלא נפגעו. כמה ימים לאחר מכן חמאס רצח את סבירסקי. כיומיים לפני שנודע כי יוסי ואיתי נהרגו, חמאס פרסם סרטון שלהם ושל ארגמני.
יוסי היה מנהל השיווק של דפוס בארי, הוא הותיר אחריו את אשתו נירה ושלוש בנותיהם יובל, אופיר, ואורן. הן סיפרו עליו לכאן חדשות: "הוא האיש שלנו. הוא אבא, הוא חבר, הוא הכול. הוא איש ללא טיפת רוע. הוא אבא עם לב זהב, תמיד עמד מאחורינו. לא משנה מתי קראנו לו - הוא תמיד בא".
סותסיק רינטאלק
בן 30, מתאילנד, נרצח ב-7 באוקטובר בזמן שעבד במטעים סמוכים לקיבוץ בארי, וגופתו נחטפה לעזה.
סונתאיה אוקהראסרי
בן 27, מתאילנד, נרצח ב-7 באוקטובר בזמן שעבד במטעים סמוכים לקיבוץ בארי, וגופתו נחטפה לעזה.
ג'ושוע לואיטו מולל
סטודנט לחקלאות בן 21 מטנזניה, נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה על ידי חמאס. משפחתו התבשרה על הירצחו ב-13 בדצמבר 2023. ג'ושוע הגיע לישראל כשבועיים לפני 7 באוקטובר, כסטודנט בתוכנית התמחות בתחום החקלאות ועבד ברפת בקיבוץ נחל עוז. בשבת בבוקר הוא עבד במשמרת בוקר ברפת, הוא הספיק להתמגן בממ"ד עד שהגיעו אליו המחבלים, רצחו וחטפו אותו. ג'ושוע הוא אח בכור לעוד ארבעה אחים שגרים בטנזניה.
